הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הודיעה היום (רביעי) על החלטתה שלא לשנות את שיעור הריבית ולהשאיר אותה על 4.5%, שהם 6% ריבית פריים. זו הפעם החמישית ברציפות שהבנק מותיר את שיעור הריבית על כנה.
ההחלטה תואמת את התחזיות, שצפו כי האינפלציה בישראל, שחצתה את הרף העליון שקבע הבנק ב-0.2%, וכן ההתעלמות של הממשלה מקידום התקציב לשנת 2025- יקשו שתיהן על הנגיד להוריד את הריבית.
הדבר קורה בניגוד מוחלט למגמה העולמית ולהורדת הריבית המסתמנת בארה"ב - בעוד אצלנו, ההערכות הן שהיא לא צפויה לרדת גם לא בהחלטות הוועדה הבאות עד סוף השנה.
הוועדה הורידה את הריבית רק פעם אחת השנה, בחודש ינואר - ברבע אחוז. מאז, נשאר שיעורה על 4.5% ללא שינוי.
מה עומד מאחורי החלטת הבנק?
הסיבה הראשונה שבגללה נמנע בנק ישראל מהורדת ריבית היא התחזקות האינפלציה. בחודש יולי האחרון היא חצתה את הגבול העליון של היעד שהציבו בבנק ישראל (שנע בין 1%–3%) - והגיעה לרמה של 3.2%. שיעורם של סעיפים רבים במדד המחירים לצרכן עלו גם הם בחודשים האחרונים: ירקות ופירות, נסיעה בתחבורה הציבורית, נסיעות לחו"ל - כולם עלו מעל לרף של 3%. למעשה, יותר משליש מהסעיפים המרכיבים את המדד התייקרו משמעותית.
"הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה עלו ומצויות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות לשנה הנגזרות משוק ההון תנודתיות, והן עומדות על כ-2.8%", נכתב בהחלטה. "החזאים צופים שהאינפלציה השנתית תיוותר מעל הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים ותעלה בתחילת 2025 (בין השאר בעקבות צפי לעליית המע"מ), ולאחר מכן תתמתן לסביבת הגבול העליון של היעד באמצע 2025. הוועדה מעריכה כי קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות וההתפתחויות הפיסקליות".
סיבה נוספת, ולא פחות בעייתית, היא המדיניות הכלכלית של הממשלה ושר האוצר – שמקשה מאוד על הנגיד, פרופ' אמיר ירון, להוריד את הריבית. המדיניות הזו מהווה למעשה התעלמות כמעט מוחלטת מהצורך בהגשה ואישור של תקציב לשנת 2025, ואי התייחסות לגורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק. "אי הוודאות סביב תקציב המדינה לשנת 2025, וביצוע ההתאמות הנדרשות להקטנת הגירעון באופן מתמשך, תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון ועלולה להקשות על חזרת האינפלציה ליעדה", נכתב.
הגירעון הממשלתי ממשיך לטפס ועומד כיום על 8.1% מהתוצר, ולפי ההערכות בבנק ישראל, הוא צפוי לזנק לרמה של 8.5% בחודשים הקרובים בטרם יחל לרדת לרמת 7%. תקרת הגירעון, נזכיר, עומדת על 6.6% מהתמ"ג, כך שגם תחזית זו מהווה גירעון חמור.