דיון מיוחד התקיים היום (ה') בין תעשיינים בכירים בראשות שרגא ברוש, לראש עיריית דימונה, בני ביטון, בנוגע למצב התעסוקה בדרום.
בדיון הוחלט, כי תגובש תוכנית תעשייתית משותפת, בהיקף השקעה של כ-300 מיליון שקלים, במטרה לייצר תנאים לפיתוח תעשייה חדשנית בנגב. זאת על רקע מגמת סגירת המפעלים בדרום שיצר משבר תעסוקה בנגב ואירועי הימים האחרונים. המדיניות תוגש לשר האוצר ושר הכלכלה, לשם יישום מיידי כבר בחודשים הקרובים.
התוכנית המשותפת תכלול, בין היתר, הקמת והעתקת מפעלים חדשניים בדרום, תוך מינוף נושא הגז הטבעי, שכבר זמין באזור; התאמת תשתיות לתעשייה במטרה לקצר את ההגעה לנמלים ולרכבת; פיתוח והרחבה של מוסדות להכשרות טכנולוגיות בהתאם לצרכי התעשייה, תמריצים להקמת מפעלים חדשים, פטור מארנונה, ומסלולי הסבה מסודרים למפוטרי המפעלים, על מנת לעזור להם להיקלט בתעשיות אחרות.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר: "המטרה שלנו ממוקדת - ייצור אלף מקומות עבודה ישירים בתעשייה לתושבי דימונה והסביבה. אלף הוא לא מספר בשמיים, אלא משהו שאפשר להשיג. כל מקום תעסוקה בתעשייה מייצר 3 מקומות תעסוקה נוספים במסחר ובשירותים. במידה וכל הצדדים הנוגעים לדבר - הממשלה, העירייה והתעשיינים - יירתמו יחדיו להשגת המטרה. התוכנית תוגש לשר האוצר ושר הכלכלה כבר היום אחר הצהריים. אין לי ספק, כי בממשלה מבינים כי ההתפתחויות הכלכליות בדרום והם ישמחו לשתף פעולה. סגירת המפעלים בדרום מעידה על מגמה מדאיגה של תעשייה, אשר החליטה לוותר על היצור בדרום ובישראל, מחוסר ברירה. ממשלת ישראל צריכה להתייחס לכך במלוא הרצינות שכן הירידה בחלקה של התעשייה במשק עלולה להשפיע במהירות על כמות המועסקים בכל הענפים, ובמיוחד בדרום".
כמו כן הוסיף ברוש, כי יש לשים סוף למצב השלילי של "מפעל עם עיר", בו במידה ומפעל נסגר, התעסוקה בעיר קורסת. "מטרת התוכנית התעשייתית החדשה, הנה להוביל להקמת 'חבילה' של מפעלים מסוגים שונים, בגדלים שונים ובביזור נכון, שגם ייתנו מענה למנעד רחב של בעלי מקצועות במגוון תחומים במקומות שונים בדרום. אין סיבה שלא יקום פה גם מפעל אלקטרוניקה שיעבדו בו תושבים מקומיים וגם סטודנטים מהאזור, וגם מפעל טקסטיל. הטקסטיל של היום הוא לא הטקסטיל של פעם, אלא הוא יכול להיות חדשני ומתקדם ולעמוד בתחרות בשווקים הבינלאומיים".
ראש עיריית דימונה, בני ביטון אמר, כי ההחלטה להכין תוכנית עבודה משותפת לפתרון בעיית התעסוקה בנגב המזרחי, היא החלטה ראויה. "אני מקווה ומאמין כי כאשר היא תוגש לשרים על ידי ברוש הם יאמצו אותה בשתי ידיים. דימונה צריכה וחייבת להיות בירת ההיי-טק של הנגב המזרחי. במקרה כזה שני הצדדים רק ירוויחו. אולם לא נעשה חגיגה תקשורתית לפני שנחגוג את הפרויקטים אחרי הוצאתם מן הכוח אל הפועל... אתם תבקשו נתונים, מידע וכל דבר שאתם זקוקים לו לצורך הקמת פרויקט כזה או אחר ואנחנו ניתן... אני מצהיר היום שבשלוש השנים הראשונות יזמים שיגיעו לדימונה גם ייהנו מחוקי הנגב - הטבות מס, וגם יקבלו פטור מארנונה לשלוש שנים לפחות".
בין התעשיינים הבכירים שהצטרפו למפגש ויהיו חלק מגיבוש המדיניות המשותפת - יו"ר מכון היצוא ויו"ר מפעל פולימרים בשדרות, רמזי גבאי; נשיא פרוטרום, אורי יהודאי; משנה למנכ"ל כיל, דני חן; מנכ"ל החברה המרכזית לייצור משקאות, איציק תמיר; נשיא תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ומנכ"ל מוטורולה לשעבר, אלישע ינאי; יו"ר חברת רדימיקס ישראל, יצחק בז'ארנו; בעלי מפעל שיריונית חסם בקריית גת, אבינועם שקד ומנכ"ל קבוצת מפעלי י. ברוש, יריב ברוש.