דירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל לשנת 2015 של פורבס

הציבור רוצה להביט אל מנהיגיו - ראשי עיריות, חברי כנסת, שרים וראשי ממשלות - ולדעת שיהפכו עבורו עולמות - אבל במסגרת החוק. לציבור מגיע לדעת מיהם הפוליטיקאים שלו - מאין באו, מה עשו וכיצד כל הדברים הללו עשויים להשפיע עליהם בתפקידים הציבוריים שימלאו בעתיד. 

פוליטיקאי מבוסס הוא לרוב כזה שכבר עשה דבר או שניים בחייו ושהצלחותיו מציגות לראווה את הדרך אותה עבר. הציבור רוצה נבחרים מצליחנים, שיודעים את העבודה, שכבר עמדו במשימות ובאתגרים ושהרזומה שלהם עמוס בשורות רווח מהותי - ופיננסי.  אלא שבמציאות שלנו, בעידן המידע, הנטייה של פוליטיקאים רבים להמשיך ולהתעקש שלא לחשוף את הצהרות ההון שלהם תמוהה. 

במהלך התחקיר לדירוג השנתי שלנו נתקלנו שוב ושוב בפוליטיקאים - ותיקים וחדשים - שמסרבים לעשות זאת. אלא שהיום הציבור אינו סלחן כבעבר. הציבור דורש לדעת, דורש שקיפות. השקיפות הזו היא אבן דרך, שאמורה לנקות את הפוליטיקה מנגפים מיותרים, מאינטרסים סמויים ובעיקר להזכיר להם, לנבחרינו, שהם עובדים אצלנו - ולא להיפך. הדירוג שאתם קוראים אינו שם ללעג את העושר של נבחרי הציבור, הוא רוצה לחגוג את הצלחתם ולברך את אלו שחושפים עצמם ואומרים בקול ברור "אין לי דבר להסתיר".

פורבס מדרג זו הפעם הרביעית את נבחרי הציבור העשירים בישראל. מן הרשימה נפלטו השנה מאיר שטרית ויאיר שמיר, שפרשו מהחיים הפוליטיים, ואילו את מקומם תופסים כמה שמות חדשים ומעניינים. 

גם השנה, תופס ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, את המקום הראשון ברשימה עם 450 מיליון שקל ופער גדול מכל השאר. ראשי המחנה הציוני, יצחק הרצוג, ציפי לבני ומנואל טרכטנברג, שפרסמו לפני הבחירות הצהרות הון, סוגרים את הרשימה עם הון של 10 מיליון שקל לכל אחד. נתון מעניין עולה מהערכת הונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (42 מיליון שקל): ראש ממשלת ישראל שווה יותר מנשיא ארה"ב, ברק אובמה, שהונו מוערך בין 5-7 מיליון דולר.

הרשימה המלאה לפניכם:

 

סביר להניח שבעשירייה השנייה של הדירוג ניתן היה למקם יותר חברי כנסת ושרים. הון המגיע עד ל־10 מיליון שקל, בהתחשב שהוא כולל גם נדל"ן ולעתים גם חסכונות פנסיונים, אינו הופך אדם לעשיר. חלק מהשרים וחברי הכנסת הצהירו בפתיחות ראויה להערכה על חובות לבנקים, החזרי משכנתה ועל נדל"ן בחו"ל.

ההון של יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון עומד על 7.6 מיליון שקל, בזכות דירת גג בפתח תקווה (בשווי של 4.5 מיליון שקל) ולצד זה תיק מניות, קרן השתלמות וביטוח מנהלים. ההון של העיתונאי לשעבר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) עומד על 7 מיליון שקל, שמקורם - כך אנחנו מעריכים - בדירה שברשותו בגבעתיים ובחסכונות מעבודתו כעיתונאי בכיר. הצהרת ההון של ח"כ יואל חסון (המחנה הציוני) עומדת על 5 מיליון שקל, בזכות בתים שיש ברשותו בתל אביב ובראשון לציון; לצד זאת הוא עדיין חב 3 מיליון שקל לכיסוי משכנתאות והלוואות נוספות.

לשר הכלכלה אריה דרעי (ש"ס) דירה בשכונת הר נוף בירושלים בשווי 4.7 מיליון שקל. ההון של ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מוערך ב־4.5 מיליון שקל, וברשותה דירה במרינה באשדוד. גם ההון של חברי הכנסת מאיר כהן (יש עתיד) ויוסי יונה (המחנה הציוני) עולה על 4 מיליון שקל. ליונה, מעניין לדעת, יש גם בית בבוסטון שערכו כמיליון שקל. 

במיקום דומה בדירוג, להערכתנו, ניתן למצוא גם את חברי הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) רחל עזריה (כולנו), דב חנין (הרשימה המשותפת) ואייל בן ראובן (המחנה הציוני). לפלוסקוב שתי דירות בערד, לעזריה שתי דירות בירושלים, לחנין דירה וחצי בתל אביב ועוד חצי דירה בערד ולאלוף (במיל') בן ראובן בית בגבעת עדה והוא בונה בית נוסף ביודפת. ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) הצהירה על בית בדרום תל אביב בשווי 2.5 מיליון שקל ועוד חצי מיליון שקל של חסכונות.

אנו מעריכים שגם הונו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן נע בין 4 ל־5 מיליון שקל. ארדן מכר וילה בסביון במחיר של 7 מיליון שקל ורכש בית ברמת אביב ג' בעלות של 3.5 מיליון שקל. הוא ורעייתו, עורכת דין ומומחית בנדל"ן, ידעו כנראה לקבל את ההחלטות הנכונות. תחת הלוואות ומשכנתה שלקחו, מכרו ברווח בית שעל פי עדותם התקשו לעמוד בתשלומי קנייתו, ורכשו בית אחר בעלות נמוכה יותר. כמה נשאר בחשבון? גם ארדן סירב להעביר הצהרת הון רשמית.