ביטוח פיקדונות בזמן משבר אינו מספיק כדי לחלץ את הציבור מהמפולת ויש צורך בתמיכה ממשלתית נוספת. כך כותב המפקח על הבנקים דודו זקן, בנייר עמדה שיופיע במסגרת דוח בנק ישראל ל־2014.
סוגיית ביטוח הפיקדונות תידון במסגרת ועדת שטרום להגברת התחרות בין הבנקים. מדינות רבות הנהיגו ביטוח פיקדונות במטרה להבטיח את כספי המפקידים בעת משבר ולמנוע ״ריצה אל הבנק״.
אף על פי שבישראל אין מנגנון של ביטוח פיקדונות, קיימת ערבות ממשלתית משתמעת, כי בפועל הממשלה תמיד חילצה את בעלי הפיקדונות.
ביטוח פיקדונות נועד למנוע משיכה מסיבית שלהם, שעלולה להוביל למצוקת נזילות ולחדלות פירעון של בנק ואף להתרחבות הכשל למערכת כולה. על פי הדוח, ביטוח פיקדונות מצמצם את הנטל על ההוצאה הציבורית בעת משבר. כיום ב־96% ממדינות אירופה קיים ביטוח פיקדונות. הכיסוי מתחיל ב־100 אלף יורו ובארה״ב הוא מגיע ל־250 אלף דולר.
מנגד, ביטוחי פיקדונות מגדילים את הסיכון המוסרי, משום שהם מעודדים את ההנהלה ובעלי המניות של הבנק לקחת סיכונים גדולים יותר כדי להגדיל את הרווחים. נוסף על כך, הביטוח עלול להעלות את מחירי השירותים הבנקאיים, במקרה שהבנקים יגלגלו את העלויות על הביטוח.
בתוך כך, ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים פנתה אתמול בקול קורא לציבור להציג את עמדותיו בנושאים השונים שבהם תטפל הוועדה. מדובר בין השאר בהכנסת שחקנים חדשים, בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ובהסרת חסמים לכניסת מתחרים.
את ניירות העמדה ניתן להגיש עד 12 ליולי, אבל הוועדה אינה מתחייבת לעשות בהם שימוש. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה בעוד כשלושה חודשים.