הן יושבות מולי במשרדים הירושלמיים של הרשות לפיתוח ירושלים בכיכר ספרא: שלוש נשים דתיות יוצאות דופן, שהקימו עסקים רווחיים – ותוך כדי כך עזרו לשים את ירושלים על המפה של ערי הייטק צומחות.
הראשונה לדבר היא נאווה בריף פריד, מייסדת ומנכ"לית של ModLi : "יצרתי את החברה עבור נשים כמוני", היא אומרת. "ModLi הוא פלטפורמת האופנה הצנועה הראשונה והיחידה, המשלבת מעצבים רבים בני דתות ומדינות שונות בעלי חזון משותף. יחד, אנחנו יכולים לשנות את פני הצניעות".
פריד מספרת שלאחר שהחלה לעבוד בתעשיית האופנה, היא ערכה מחקר קטן והבינה שיש בעולם יותר מ־100 מיליון נשים המחפשות "אופנה צנועה".
"בין אם הן היו מורמוניות, נוצריות, יהודיות או מוסלמיות, הן חיפשו סוג מסוים של מותג שיתחבר לערכים שלהן ויבין אותן ואת הדרך שבה הן מתלבשות", היא מסבירה. "לכן החלטתי לבנות את הסטארט־אפ שלי, ModLi".
בעזרת בעלה, יהושע פריד, היא השיקה את ModLi לפני יותר משנה, והם הקדישו שמונה חודשים לפיתוח. SifTech, חברה ירושלמית התומכת בסטארט־אפים, מילאה תפקיד חשוב בצמיחה של ModLi. כסניף של Jerusalem Venture Partners SifTech, הציעה לחברה משרד במרכז המדיה של החברה בירושלים. JVP, הממוקמת בדרך חברון, נוסדה ב־1993 על ידי חלוץ ההייטק אראל מרגלית, שהוא כיום חבר כנסת מטעם המחנה הציוני.
"זה כמו לבנות אמזון או אי.ביי של ימינו, כי זה שוק אינטרנטי. האתר שלנו הוא בית למעצבים מכל העולם, שיכולים לפתוח חנויות באתר", היא אומרת, "מובן שאנחנו צריכים לפנות לכל אחד מהם, אבל לאחר מכן הם יכולים למכור דרכנו".
מאז פברואר, אומרת פריד, הם הגיעו ליותר מ־100 אלף נשים ברחבי העולם, וסיפקו להן "אפשרויות אופנתיות צנועות".
ModLi, לדבריה, מאפשרת "לאישה שמתלבשת בצניעות ומרגישה זנוחה על ידי המיינסטרים של עולם האופנה למצוא סוף־ סוף בית ומותג שמדבר את שפתה ומציע לה בגדים מעט יותר מכסים וצנועים".
ModLi למתלבשות בצניעות, צילום: יח"צ
בששת החודשים האחרונים הביאה פריד לאתר 70 מעצבים מבוטיקים ברחבי העולם ויצרה את מה שהיא מכנה "קהילת נשים קוסמופוליטית".
"אני חושבת שמה שנחמד בזה הוא העובדה שיש הרבה מעצבים שבדרך כלל לא מוכרים מחוץ לקהילות שלהם, המורמונית או המוסלמית או איזו שלא תהיה, אבל בעזרת ModLi הם יכולים לגלות שווקים חדשים המתעניינים בעיצובים שלהם. כך אנחנו לא רק עוזרים לנשים לקנות אופנה צנועה, אלא גם למעצבים, למכור יותר ולקדם את העסקים שלהם".
ModLi למתלבשות בצניעות, צילום: יח"צ
כדוגמה, היא מצטטת מעצב לשעבר לחנויות זארה בלונדון, ממוצא מוסלמי, שרצה לפתוח מותג משלו לביגוד צנוע. "זה מקסים בעולם של ימינו, שחלים בו שינויים רבים כל כך, שאנחנו יכולים לעזור לכולם".
שושי רושנבסקי היא המייסדת השותפה עם שותפה, דן סיבוני, של חברת Chiprix, שמספקת פתרונות יצירתיים לביג דאטא עבור (Near Field Communications.
היא גדלה בבית חרדי בהר נוף וסיימה תיכון חרדי, השלימה תואר ראשון במדעי המחשב והחלה לעבוד לפני 15 שנה בהייטק. לאחר שעשתה גם תואר שני במינהל עסקים, היא אומרת, "אומרים לך שם: פשוט תעשו משהו בעצמכם, מה שתמיד רציתי לעשות".
"מצאתי שותף מצוין שהכרתי בהתנדבות לפני ארבע שנים, ולפני שנה החלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו יחד", היא אומרת. "אז ישבנו יחד בבר יום אחד וחשבנו על רעיונות לסטארט־אפ".
לאחר ששותפה החילוני, יוצא קיבוץ, חזר משירות מילואים במבצע צוק איתן בקיץ שעבר, הוא התפטר מעבודתו והיא התפטרה מעבודתה. הם עברו ל־SifTech בינואר, מיד השיגו לקוח, ושכרו את העובד הראשון שלהם.
Choprix מציעה מה שהם מכנים "חוויית משתמש מרגשת וחדשה המשתמשת בטלפונים חכמים לאינטראקציה עם אובייקטים במציאות".
"המוצר שלנו יוצר חוויית משתמש חדשה דרך טלפונים חכמים, המחברת בין עסקים ולקוחות", היא אומרת, "אנחנו מפתחים עכשיו פריט פיזי שיושב על שולחנות במסעדות, ולקוח יכול לבוא עם הסמארטפון שלו ולעשות כל מיני דברים שיוצרים אינטראקציה עם העסק. ואנחנו מוכרים את המוצר שלנו לעסקים".
"עד כה", לדבריה, "יש עניין רב בשוק במה שאנחנו עושים", וכעת כבר יש להם שמונה עובדים. "ברוך השם, זה הולך מצוין", היא אומרת בחיוך.
"באתי לרשות לפיתוח בירושלים לכמה פגישות, וממש ממש אהבנו את האנשים ואת הרעיון שיש מישהו שיעזור לנו. זה פשוט מדהים. ישבנו עם סגן ראש העיר וכמה אנשים אחרים וכולם היו נחמדים ומסייעים כל כך, והם חיברו אותנו לכל מה שהיינו צריכים".
לדבריה, בתל אביב, שיש בה אלפי חברות סטארט־אפ, הם לעולם לא היו מקבלים תשומת לב ותמיכה כאלה. "יש אווירה מדהימה ב־JVP, שם אנחנו עובדים, וקבוצות מכל העולם מגיעות מדי יום, כך שאנחנו יכולים לחשוף את העסק שלנו ואת מה שאנחנו עושים".
לדבריה של רושנבסקי, היא נאבקה "במערכת וברקע שלה" כדי להילחם על זכותה כאישה חרדית לקבל שכר שווה, ולאחר מכן לקחת את הסיכון הכרוך בהקמת סטארט־אפ. "אני זוכה לתמיכה בקבוצות עניין משותפות בקהילת ההייטק", היא אומרת. "יש 'האבים' (מרכזים) רבים להייטק כיום, וכולם מכירים זה את זה. בשבוע שעבר, הרשות לפיתוח ירושלים ערכה מסיבה מדהימה בחצר של JVP ו־600 איש הגיעו. משהו מלהיב קורה בירושלים".
מרים שוואב, מנכ"לית ומייסדת illumine, חברת תוכנה המתמקדת ב־WordPress, מספרת שדרכה הייתה שונה מזו של פריד ורושנבסקי.
"אני אשת עסקים זה תשע שנים, ובתחום ההייטק והסטארט־אפ בירושלים, נוכחתי בשינוי", היא אומרת. "לפני חמש שנים בערך, לא קרה פה כלום. היית לבד. לא הייתה כל פעילות. עכשיו, מדי שבוע, יש פגישות של קבוצות עניין משותף. זה כמו יום ולילה לעומת מה שהיה פה לפני חמש שנים".
שוואב, ילידת טורונטו, הקימה את illumine לאחר לידת ילדה הרביעי, כשהבינה שהיא זקוקה לגמישות כלכלית ולמקום לשם יצירתיות בעבודתה. היא הובילה את צוות illumine ביצירת 150 אתרי illumine, ארגון ארבעה כנסי WordCamp לקהילת ה־WordPressהישראלית, והדריכה לקוחות ואת הציבור בהתנהלות נכונה בשיווק דיגיטלי.
"אנחנו אחת מסוכנויות ה־WordPress המובילות בישראל, ואנחנו מוכרים גם בעולם", היא אומרת. "יש מעט מאוד נשים בעלות עסקים בתחום ה־WordPress ובפיתוח אתרי אינטרנט בכלל, כך שגם בכך אנחנו מיוחדים".
שוואב אומרת שלהיות חלק מ"מותג ההייטק הירושלמי" נותן לנשים מנכ"ליות יתרון ייחודי וערך שיווקי. "זאת עדיין קהילה כל כך קטנה, בהתאם לאופייה של ירושלים. זאת קהילה מאוד חמה, ידידותית ותומכת, בעוד שתל אביב ענקית ותחרותית מאוד".
עוד מציינת שוואב כי חברי "MadeinJerusalem" אפילו יצרו אירוע מיוחד בשם "יום פרגון", "שבו משתמשים בהאשטאגים בטוויטר ובפייסבוק כדי לקדם אמירות נחמדות או קרדיט למישהו. היום מצליח כל כך שבטוויטר הוא הופיע ברשימת החיפושים המובילים, מה שאומר שאנשים רבים כל כך השתמשו בהאשטאגים שהאירוע הפך למוביל בטוויטר באותו יום".
היא אומרת שרעיון הפרגון אופייני ביותר לקהילה הירושלמית. "אולי אתה המתחרה שלי אבל זה לא אומר שלא אעזור לך ואתה לא תעזור לי. לי יש ידע, לך יש ידע, בוא נחלוק זה עם זה. והעובדה שהקהילה קרובה וקטנה פירושה שאתה יכול לפגוש את סגן ראש העיר, כי אתה אחד מ־100 ולא מ־1,000 סטארט־אפים כמו בתל אביב".
בצד השלילי, היא מציינת שרבים מלקוחותיה נמצאים בתל אביב ולא בירושלים, ולכן "כשהם שוקלים את שירותיו של מי לשכור, הם לא פונים לירושלים תחילה. אבל זה בסדר. ראשית, אני יכולה לנסוע לשם, זאת לא בעיה. ושנית, אנחנו בעולם דיגיטלי, אז אנחנו יכולים לעשות הרבה באינטרנט".
כיום, לשוואב יש שבעה ילדים והחברה שלה הפכה ל"וירטואלית לחלוטין", כשאחד מחברי הצוות בה עובד מקוסטה ריקה.
"זה די קשור לראש השנה, עם ההתחלות החדשות והסטארט־אפים", היא אומרת. "זה מוזר, אבל יש משהו בלידת תינוק חדש שהוא קצת כמו חדשנות וזה מניע אותך להיות חדשנית, ובמקום לעצור אותי, זה דוחף אותי קדימה".
בנוסף לכך, היא מציינת, זה הכריח אותה לבנות את הצוות שלה כך שלא הכול תלוי בה. "החיים דינמיים עם ילדים", היא מציינת, "אני אומרת שכל ילד הוא גורם חדש בדינמיקה מסוימת שהיא בלתי צפויה. את לא יודעת אם היום תכאב להם שן או מחר תהיה להם מסיבה בבית הספר או מי יודע מה. אז הייתי חייבת לבנות צוות".
שוואב אומרת שאמהות לא צריכות להרגיש שילדים הם מחסום לקריירה שלהן, והם יכולים אפילו לעזור לקדם אותה. "אנחנו בני מזל לחיות בעידן דיגיטלי", היא אומרת, "אני מודה לאל שנולדתי בעידן הזה, מפני שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו צריכים לעשות בלי הגבלה גיאוגרפית. אנחנו לא חייבים להיות במיקום מסוים. אם אני צריכה לעבוד מהבית עם הילד שלי, אני יכולה לעבוד משם. אם אני צריכה לעבוד בלילה, אני יכולה לעבוד בלילה. יש לנו כל כך הרבה גמישות ולדעתי, חשוב מאוד שנשים יפתחו קריירה. יש לנו המון מה לתרום. נשים הן כל כך מוכשרות ואנחנו צריכות להאמין בעצמנו.
"אנחנו צריכות לקחת קצת יותר סיכונים ובאמת להאמין שאנחנו יכולות לספק את הסחורה", היא מוסיפה. "אני מאמינה שיש לנו המון מה לתרום למשפחות שלנו ולירושלים ולמדינה שלנו באמצעות פיתוח קריירה".
כשעזבתי את כיכר ספרא ואת המפגש עם שלוש נשים מעוררות השראה, לא יכולתי שלא לחשוב על המילים יקרות הערך על אשת חיל: "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא [...]תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ; וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ." (משלי ל"א)