"לן בלווטניק לא רכש את ערוץ 10. חברת המדיה RGE רכשה את הערוץ. לן הוא שותף ב-RGE והוא סומך עלינו שכחברת מדיה, אנחנו עושים את ההשקעות הנכונות", אומר איש העסקים אביב גלעדי לפורבס על מעורבותו של בלווטניק בעסקה לרכישת ערוץ 10.
גלעדי הוא מפיק בינלאומי ותיק, היו"ר ומנהל העסקים של חברת RGE, שבה הוא שותף עם אנשי העסקים אודי רקנאטי ובלווטניק. השותפות של גלעדי עם רקנאטי היא עתיקת יומין, עוד משחר הקמתו של ערוץ 2. בלווטניק השקיע בחברה מאוחר יותר, ב-2008. "הוא הצטרף על סמך הידידות והאמון ההדדי בינינו. אנחנו מכירים כבר שנים רבות. נפגשנו כסטודנטים בסוף שנות ה-70, כשלמדתי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מאז שמרנו על קשר", מספר גלעדי.
בניגוד למשקיעים הקודמים בערוץ, בלווטניק אינו נראה כמי שמתערב במדיניות המערכתית שלו או מעוניין ברכישת השפעה כלשהי באמצעות ההחזקה. "ללן אין כל עניין בפוליטיקה הישראלית, אני אפילו לא יודע מה הן דעותיו", אומר גלעדי. ובכל זאת, בלווטניק הוא "הכיס העמוק" של הערוץ, והמשקיע העיקרי שיידרש לקבל החלטה במקרה שהערוץ ישוב להציג הפסדים כבדים, כפי שאירע בעבר.
בלווטניק (58) הוא בן למשפחת מהגרים רוסית שהתיישבה בילדותו בניו-יורק. הוא הבריק בלימודי מינהל עסקים בהרווארד והשכיל להשתלט על נתח משמעותי מחברת האלומיניום הגדולה בעולם רוסאל. בהשקעות בישראל החל להתעניין התעשיין ובעל עסקי המדיה הבינלאומית לפני כשבע שנים. אמנם שמו לא היה מוכר אז בקהילה העסקית הישראלית, אבל בארה"ב הוא נחשב למטאור. כיום הוא מתגורר בבתים מפוארים שהוא מחזיק בלונדון ובניו-יורק.
את דרכו העסקית החל בתחום הנדל"ן, באמצעות חברת אקסס שהקים, אבל את הכסף הגדול עשה ברוסיה, בהשקעות בתחום חומרי הגלם. בין היתר, השקיע בחברת הנפט הרוסית TNK, ובהחזקות מיעוט ברוסאל. בהמשך התפרשו עסקיו לתעשיות שונות בתחומי הכימיה, הפלסטיקה והמדיה. לתחום המדיה נכנס, כאשר רכש את חברת המוזיקה וורנר מאדגר ברונפמן תמורת 3.3 מיליארד דולר. הוא גם שולט בחברת פרפורם הבריטית, מפיצת זכויות שידור לתחרויות ספורט בינלאומיות. בשנה שעברה דורג במקום ה-41 ברשימת עשירי העולם של פורבס, והונו האישי מסתכם בכ-19 מיליארד דולר.
המפגש הראשון שלו עם עולם המדיה הישראלי לא הניב עסקה: בתיווכו של עו"ד צבי חפץ, הוא בחן השקעה בעיתון מעריב, והחליט שלא לבצע את הרכישה, שמן הסתם היתה מסבה לו הפסדי עתק. במקום זאת בחר בהשקעה קטנה יחסית בחברת ההפקות בראשות גלעדי, העוסקת בהפקת ערוצי טלוויזיה. זו היתה השקעה זניחה שבוצעה ככל הנראה על בסיס רגשי: רצונו של בלווטניק במעורבות אישית בישראל, הקשר האישי עם גלעדי הכריזמטי וחיבתו הכללית לעסקי המדיה.
בהמשך מינה בלווטניק את גלעדי למנהל חברת ההפקות הבריטית אייקון שבשליטתו. גלעדי נעשה למפיק בינלאומי והעתיק את מגוריו ללונדון. ההשקעה הבאה של בלווטניק בישראל היתה משמעותית הרבה יותר: ב-2012 רכש מנוחי דנקנר את השליטה בחברת כלל תעשיות תמורת 1.25 מיליארד שקל. היתה זו עסקה מהירה. המוכר היה לחוץ: מצוקת המזומנים של קבוצת אי.די.בי היתה חמורה, משפחת לבנת שהיתה אמורה לרכוש את החברה במחיר גבוה, נסוגה מההסכם, ובלווטניק, בצעד שנסיבותיו לא ברורות, ויתר על תהליך בדיקה יסודי ובכל זאת שילם עבור החברה מחיר הגבוה ב-44% מעל ערך מניותיה בבורסה.