לא קלה דרכנו: העסקים הקטנים מתמוטטים ליד אתר הרכבת הקלה בתל אביב

"עד שיסיימו את העבודות, אנחנו ניגמר ביחד איתן", אומר בייאוש אבינועם מישאלוב, הבעלים של אבי הונדה, סוכנות אופנועים שממוקמת בדרך בגין בתל אביב. מאז תחילת עבודות חפירת תחנת הרכבת הקלה בצומת מעריב הוא רואה איך העסק, מפעל חייו, נהרס לנגד עיניו. היו לו תקוות שהעבודות ייגמרו מהר מכפי שהובטח, שיגבירו את הקצב, שיתחשבו במצב בעלי העסקים, שהוא וחבריו יוכלו לשרוד עד שהפרויקט ייגמר; אבל בפועל עולה בו תחושה אחרת. "יש ימים שבכלל לא עובדים פה", הוא אומר.
 

לאיתי אלחנן, מנהל "אוליב" קרליבך, אין ספק שיכול היה להיות אחרת. "מאז שפוצצו את גשר מעריב ופינו את ההריסות בקושי עובדים כאן. נכון, ניקו כאן והציבו גדרות, ומדי פעם אני רואה עובדים המגיעים לזמן קצר; אבל במשך חודש לא ראיתי אף אחד שעובד כאן", הוא טוען.
  

בחודש אוגוסט, לאחר עשרות שנות דיבורים, ויכוחים ועיכובים, נסגרו בקול תרועה רמה צמתים מרכזיים בתל אביב ורמת גן לצורך חפירת תחנות "הקו האדום". בתחילה נסגר צומת יהודה הלוי־אלנבי, וב־16 באוגוסט מדינה שלמה התרגשה כאשר גשר מעריב המיתולוגי קרס בפיצוץ מבוקר. מאז התגברו פקקי התנועה, אבל המצוקה מורגשת יותר בשטח. בעלי עסקים באזורים הסמוכים לאתרי העבודות נטשו, ואלו ששרדו מזהירים שאם הרשויות לא יסייעו להם, קריסתם הכלכלית היא רק שאלה של זמן.

בעלי עסקים מעתיקים את מקומם מאתר הרכבת הקלה. צילום: אבשלום ששוני
 

עד שנסגר צומת מעריב, זה היה אחד הצירים המרכזיים בתל אביב. "עכשיו בשעה חמש האזור שומם", אומר מישאלוב, שהעסק בבעלותו פועל עשרות שנים במקום, "מאז סגירת הצומת הצטמצמה העבודה ב־50%. אבל זה לא הכל: בחודש מרץ יזיזו את הגדר שמקיפה את המתחם. הם יעבירו אותה למדרכה, מרחק של מטר מהעסק, ויסגרו את נתיב הנסיעה. אם זה יקרה - יחסלו אותנו. זו תהיה קטסטרופה", הוא מתריע.
 

גם אלחנן מדווח על ירידה של מחצית מהכנסותיו. "לפני שסגרו את הצומת עבדנו 24 שעות ביממה, כל השבוע. עכשיו אנחנו סוגרים בשעה תשע וחצי בערב ולא פותחים בשבת", הוא טוען. "עד לפני כמה שבועות הלקוחות התבלבלו במבוך הגדרות עד שהגיעו לכאן. סוף־סוף הציבו שילוט, אבל עדיין לא נעים לשבת לאכול, כשבמרחק קצר ממך יש גדר גבוהה". 
 

לנוכח האתר השומם מעובדים במרבית הזמן, סבור אלחנן שאפשר היה לדחות את הזזת הגדר. "לפני חודש הם מיהרו להציב את הגדר במרחק קטן מהעסק, ההכנסות ירדו אבל אנחנו לא רואים את העובדים בשטח". 
 

"זה בעוד שש שנים. מה יהיה עד אז?".
 

לדברי מישאלוב, חרף ההבטחות הרשויות לא סייעו לבעלי העסקים. "אנחנו ממשיכים לשלם ארנונה יקרה, אבל אפילו לא מנקים כאן את המדרכה ואין פחי אשפה. גם המדינה לא מפצה אותנו ולא מנסה לעזור לנו. אם לא ילכו לקראתנו, אני לא יודע איך נשרוד", הוא מתלונן, "כנראה שבמדינה הזאת כשהולכים בטוב, לא קורה כלום. עד עכשיו הלכנו בטוב".
 

בניסיון לצמצם הוצאות ולחסוך בתשלומי האגרה, כיסו בעלי עסקים את השלטים בחזיתות עסקיהם. אבל מנגד הוצאות הפרסום שלהם עלו. "כשהלקוחות שלנו שמעו שסגרו את הצומת הם הפסיקו להגיע", מספר מנשה שחבר ממנהלי "הונדה - חלקי חילוף". "נאלצנו לשלם עשרות אלפי שקלים עבור פרסום שיגרום ללקוחות להבין שאנחנו עדיין כאן". 
 

התחושות קשות גם בקרב בעלי עסקים ברחובות הסמוכים למתחם עבודות הרכבת הקלה בצומת יהודה הלוי־אלנבי. על חלק מחלונות הראווה נראים שלטים שמבשרים כי הנכס פנוי להשכרה, ובעסק אחד בישר השלט כי החנות עברה מקום בשל העבודות. "אנחנו במלחמת הישרדות", מבהיר שמואל בן ארי מ"בית הצמיג" שברחוב מקווה ישראל. 
 

השבוע אומנם נשמעו רעשי המכונות באתר ופועלים נצפו במקום, אבל בן ארי טוען שלאחר סגירת הצומת בתחילת חודש אוגוסט, לא הייתה המולה כזו. "הם בקושי עבדו בהתחלה", הוא מעיד.
 

גם באזור זה מתוכננת הזזת הגדר החוסמת את אתר העבודות עד למדרכה. בחלק מהרחובות צפויים שינויים נוספים בהסדרי התנועה. החשש הגדול של בן ארי הוא מפני הצפוי בקרוב, כאשר ייסגר המעבר לכלי רכב, זה שהותירו עבור העסקים בסביבתו. "הודיעו לנו שיקרבו אלינו את הגדר וימקמו שם עמודים שיחסמו את הכביש, ואז היציאה מכאן תהיה בלתי אפשרית. אם זה יקרה, נלך הביתה".  
 

בעלי עסקים נוספים ברחוב הרכבת, הסמוכים לגדר אתר העבודות, נשמעו מיואשים. "דיברנו עם נת"ע, עם העירייה, עם משרד התחבורה ומשרד התמ"ת, ושום דבר לא עזר", סיפר אחד מהם בנימה של חוסר אמון. "לא קיבלנו הנחה בארנונה, לא פיצוי, לא הולכים לקראתנו". 
 

עם זאת, חרף הירידה בהכנסות של עסקים הנושקים לאתר העבודות, הלקוחות ממשיכים להגיע לבית הקפה שברחוב מקווה ישראל. אף על פי שגם הם מדווחים על ירידה מסוימת במספר הלקוחות, רמת המחירים הגבוהה עדיין נשמרת, והפוך קטן ממשיך להימכר ב־14 שקל. ממש ליד, במתחם בית הדואר המיתולוגי שברחוב הרכבת, מוקם בימים אלו מלון שאמור להציע חדרים במחירים שווים לכל נפש, ולא הרחק משם, באזור הפתוח לתנועת כלי רכב, נפתח לאחרונה בית קפה קטן.
 

בניגוד לתחושות הקשות של בעלי החנויות, בחברת נת"ע מרוצים מקצב התקדמות העבודות ומדגישים שהן מתבצעות על פי לוחות הזמנים המתוכננים, ואף מדברים על אפשרות להקדמת סיום עבודות החפירה. על פי המרכז, הקדמת לוחות הזמנים של העבודות תזכה את החברה המבצעת - "סולל בונה" מקבוצת "בינוי ושיכון" - במענק כספי, בעוד שאיחור יעלה לה בקנסות. 
 

"יש כאן מלאכת הרכבת פאזל, העתקת תשתיות ותיאומים רבים עם גורמים שונים", מספר סמנכ"ל הביצוע של נת"ע, ארז כוכבי, על רקע המכונות שהחלו לחפור לעומק לצורך יצירת קירות הדיפון בתחנת אלנבי. "היה צורך להעתיק קו מתח גבוה של חברת החשמל ותשתיות מים, ביוב ותקשורת. הכביש ההיסטורי ביהודה הלוי ורחוב הרכבת עשוי מבטון ונאלצנו להרוס גם ארבעה מקלטים בעומק האדמה". 
 

לדבריו, המיקום המדויק של התשתיות מתברר רק כאשר חופרים באדמה ואז יש צורך לעדכן שוב את תוכנית העבודה. "יש כאן תשתיות עירוניות היסטוריות, והיה צורך לבצע גישושים בקרקע כדי לאתר אותן. לא היה אפשר לחפור בכביש הסואן ולסגור אותו".
 

התחנה באלנבי תהיה באורך 125 מ' וברוחב 25 מ' ועומקה יגיע ל־25 מ'. עומק קירות הדיפון יגיע ל־37 מ'. על פי התוכנית, החפירות להקמת התחנה - שעלותה נאמדת ב־300 מיליון שקל - יחלו בקיץ הקרוב.
 

עם זאת, מגדיר כוכבי את תחנת אלנבי כ"תחנה הכי קלה מבחינת מורכבות העבודה". זאת מכיוון שאין במתחם קו מים ראשי או קו מתח עליון. העתקת התשתיות כבר החלה באזור הצפוני של המתחם, ובמקביל הותקנו בבתים הישנים העוטפים את המתחם חיישני ניטור, שאמורים להתריע במקרה של זעזוע במבנה בעת ביצוע החפירות הסמוכות.
 

תאריך היעד לסיום יציקת גג התחנה ופתיחת האזור לתנועת כלי רכב הוא 2019, ואם הכל יתבצע כמתוכנן, ייתכן שכבר ב־2018 אפשר יהיה לפתוח לפחות חלקית את הצומת הסואן. לאחר מכן יימשכו העבודות בעומק הקרקע. על פי הצפי, קצב חפירת המנהרה יעמוד על 15־10 מטרים ביום. 
 

יום עבודה באתר נמשך 12 שעות, משבע בבוקר ועד שבע בערב, מלבד סופי שבוע - נושא רגיש שנמצא בסמכות המדינה ולמידת רגישותו התוודענו במחאה שהתעוררה בשל פינוי הריסות גשר מעריב שנעשה בשישי ובשבת. בנת"ע מבהירים שייתכן שיוגשו בקשות חריגות לקבלת היתרים לעבודות לילה באזורים שאינם סמוכים לבנייני מגורים.
 

העבודות המורכבות יותר תתנהלנה בצומת מעריב, שם תגיע התחנה - שעלות הקמתה נאמדת ב־660 מיליון שקל - לעומק 40 מ'. בשלב הראשון ייחפר "הקו האדום", שצפוי להסיע 70 מיליון נוסעים בשנה מפתח תקווה ועד לבת ים, דרך בני ברק, רמת גן, מרכז תל אביב ויפו. עלות הקמתו מוערכת ב־16.1 מיליארד שקל. 
 

מתוכנן גם "קו ירוק" שינוע על פני 42 ק"מ מראשון לציון דרך חולון, ללב תל אביב ועד תחנת הסיום בהרצליה. בימים אלו מקודמת תוכנית "הקו הסגול", שתחבר בין בית החולים שיבא למזרח תל אביב ותחנת ארלוזורוב. אולם לנוכח חבלי הלידה של "הקו האדום", שני הקווים המתוכננים נראים כחלום רחוק.
 

ובינתיים נאלצים עובדי נת"ע להתמודד עם עבודות תשתית מסובכות ומורכבות בצומת מעריב. "יש כאן קו שמספק מים למחצית מתושבי תל אביב וצריך להעתיק אותו בזהירות", מסביר כוכבי. "קווי מים אזוריים עוברים פה, כמו גם קו ניקוז ראשי וקווי חשמל עיליים". 
 

גם בצומת מעריב המיקום המדויק של חלק מהתשתיות יתגלה רק לאחר החפירה. "המהלך ההתחלתי של העתקת התשתיות קיים בכל פרויקט נדל"ני", מבהיר כוכבי, "לקחנו את זה בחשבון לפני שהתחלנו ואנו פועלים על פי התוכניות".
 

"כרגע מדובר בעבודות תשתית שאין להן נראות בשטח. אבל כבר בחודש הקרוב יחלו כאן החפירות לדיפון הקירות". 
 

בתגובה לטענות על העתקת הגדר ברחוב קרליבך שתפגע בבתי העסק, אומרים בנת"ע כי הדבר נחוץ לצורך העתקת תשתיות. רק שהעתקתן של חלק מהתשתיות מתבצעת בעיקר בשעות הערב.  
 

את העבודות בתחנת קרליבך מבצעת "דניה סיבוס". השבוע הבהירו בחברה שאין עיכובים מבחינת תוכנית העבודה. עם זאת, נמסר שאם יתירו לעבוד גם בשעות הלילה, קצב העבודות יגבר. נכון לעכשיו ב־2019 ייפתח חלקית צומת מעריב לתנועת כלי רכב. 
 

לפחות בנקודה אחת יכלו בנת"ע לנשום לרווחה: אף ממצא ארכיאולוגי לא התגלה לאחר חפירות שבוצעו על ידי רשות העתיקות. הרשות צפויה לבדוק אתרי עבודה נוספים בקו הרכבת הקלה, אבל גם הם לא יודעים לומר מה יקרה אם יתגלו ממצאים ארכיאולוגיים או קברים עתיקים בעומק האדמה.
 

ויש עוד גורם שעלול לעכב את העבודות: בלימת תקציבים ועיכובים ביורוקרטיים. עד כה שר התחבורה, ישראל כץ, עצר ניסיונות כאלה. למשל כשלפני חודשיים דרש האוצר לבדוק את כדאיות הפרויקט או כשהחשב הכלכלי של האוצר עצר את מכרז הקטרים לצורך בדיקה. 
 

כשרק הוכרז על בניית הרכבת הקלה, הציגו במשטרה תרחיש אימים של קריסת מערך התנועה ופקקים שיגיעו מתל אביב עד אשדוד ונתניה. נכון לעכשיו מערך התנועה לא קרס, אבל פקקי התנועה, בעיקר בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים, החמירו דרמטית. המצב צפוי להחמיר עוד יותר בימים הקרובים. אמש החלו העבודות בתחנת ביאליק ברמת גן וב־29 בחודש יגיע תור העבודות בתחנת שאול המלך בתל אביב. אלו יביאו לצמצום בנתיבי הנסיעה ולהסדרי תנועה חדשים, שיכללו את ביטול אפשרות הפנייה מדרך בגין לרחוב מוזס. 
 

ועדיין, עם ישראל לא עובר בהמוניו לתחבורה הציבורית, שטרם הוכיחה את עצמה כאלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי. גם חניוני "חנה וסע" ממשיכים להיות ברובם פנויים. אולי שיפור מהותי בתחבורה הציבורית יביא למפנה, אבל זה עדיין לא נראה באופק. בינתיים, נמשיך לבלות בפקקים.