דיני שביתה: כשיחסי העבודה במשק מתוחים, מי יפצה את הנפגעים?

יחסי העבודה במשק מתוחים. שביתת בוחני הנהיגה עלולה להביא לשביתה במגזר הציבורי וישראל היא מדינה למודת שביתות אך בדרך כלל תשומת הלב מופנית לשובתים וטענותיהם ופחות לנזק שהם גורמים.

שביתת עובדי משרד החוץ נמנעה, שביתה בנמלים משפיעה על הייצוא והייבוא ודרכו על הצמיחה, שביתת עובדי המוסד לביטוח לאומי מונעת מתן שירות לפונים אליהם, ואלו בדרך כלל שכבות האוכלוסיה העניות ביותר, שביתת הרופאים גרמה לביטול טיפולים וניתוחים רבים. שביתת הסתדרות המורים הותירה בביתם כמיליון תלמידים, לרבות צעירים ביותר, ומנעה מההורים עבודה סדירה. שביתה בדואר ישראל חסמה מתן שירות במקום שלטענתו משרת יותר מ-50 מיליון לקוחות בסניפים בשנה.

גם בתקופה זו – כבר פרצו שביתות רבות במגזרים שונים בישראל, ואחרים כבר הודיעו על כוונתם לשבות מיד לאחר חג הפסח. ישראל היא מדינת חוק ונשאלת השאלה - מה הוא המעמד החוקי של שביתה?

"השביתה הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה", מסבירה עו"ד ורד כהן, "למרות שמעצם טבעה של שביתה – היא פוגעת גם בצדדים שלישיים. לפי הדין הישראלי, שביתה והשבתה לא יוצרות עילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה (סעיף 62 (ב) לפקודת הנזיקין), ובמקרים מסוימים עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק (סעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים). יחד עם זאת, החירות לשבות מוגבלת בסייגים, ושביתה תהא לגיטימית רק כל עוד היא ממלאת את החוקים וההגבלות שנקבעו".

"השביתות פוגעות לא רק במעסיק, אלא גם בצדדים שלישיים, וגורמות נזקים כלכליים אדירים, הן למשק בכללותו והן לעסקים ופרטים במשק. כשם שלעובד קנויה חירות השביתה, גם לאחרים קנויה החירות לעסוק במקצועם (חופש העיסוק), קנויה להם החירות או הזכות, לפי העניין, לעשות שימוש במתקנים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם לפי דין, ולקבל את השירותים הלגיטימיים שמותר להם לקבל מרשויות אלה. כאשר קיימת התנגשות בין חירויות שונות, או בין "זכויות" שונות, שומה על המחוקק או על בתי המשפט להחליט מה עדיף ומי גובר".

"המקרה  ה"קל"  הוא  כאשר  השביתה  מוכרזת  כבלתי  חוקית. הכרזת השביתה כבלתי חוקית סוללת את הדרך לתביעה נזיקית נגד השובתים. לדוגמא : שביתה בנמל אשדוד, אשר הוגדרה כ"פראית", כי נעשתה ללא הכרזה כדין על סכסוך עבודה וללא גיבוי הסתדרות העובדים, ואף תוך הפרת החלטת בית הדין הארצי לעבודה".
 

"אולם,  גם  במקרים  בהם  השביתה  הינה  חוקית  לכאורה  –  יתכן  להטיל  אחריות  נזיקית כלפי  מי  שנפגע  ממנה.  זאת,  בעיקר  כאשר  מוכח  העדר  פרופורציה  בין  הנזק  והפגיעה להם  טוענים  העובדים  השובתים  לבין  הנזק  שנגרם  למשק או לצדדים  שלישיים  בגין השביתה. כלומר : לא הכל כשר ולא הכל מותר. המטרה – הפעלת לחץ על המעסיק – אינה מכשירה פריצת גבולות. לכן, אם השביתה הינה בלתי מידתית וחסרת פרופורציה – עשויים השובתים ואחרים לחוב אישית בנזיקין גם אם השביתה היא חוקית".

"לפיכך, בכל מקרה לנסיבותיו יבחן בית המשפט עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב נקיטת השביתה לעומת מהי התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה מהשביתה, עד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים בהם נקטו השובתים, והאם ניתן היה לצמצם את הנזק שנגרם לצדדים שלישיים. באופן כזה יימתח קו הגבול בין פעולה בתום לב לבין פעולה זדונית, ותבוצע הפרדה בין הגנה לגיטימית על זכות לבין הפקרות ובריונות".

"בפסק הדין מרכזי שניתן בסוגיה זו (בענין מפעלי רכב אשדוד בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח' ; ע"א 593/81), נדונה שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי, על רקע דירוגם ותנאי שכרם. השובתים מנעו מאוניות מכולה לפרוק את מטענן, וגרמו לחברות שונות נזק כספי אדיר. בית המשפט העליון קבע, כי השובתים יכולים היו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה. ובכל זאת, בחרו השובתים לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר. לכן, בית המשפט חייב את השובתים בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות".

"דוגמא נוספת : במהלך חופשה הוכרזה שביתת מצילים, ותלמיד טבע בים. נקבע פיצוי בגין הטביעה. בית המשפט קבע, שהיה על ההסתדרות לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך".

"ניתן לתבוע  נזק  פיזי  ישיר  (למשל נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בגין השביתה). עוד ניתן לתבוע  נזק  כלכלי  אחר שאיננו נזק פיזי ישיר לשביתה (למשל : הפסד כספי שנגרם עקב ייקורה של ההובלה, והוצאות כספיות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בגין השביתה). בנוסף, ניתן לתבוע נזקים  עקיפים, כאשר המעשה הבלתי חוקי גורם נזק לא רק לנפגע הישיר, אלא למי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה.כך למשל, במקרה של השביתה בנמל – יכולים לתבוע בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, יכולים לתבוע מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים וכן הלאה".