הדולר והיורו המשיכו אתמול להתרסק מול השקל. השער היציג של הדולר ירד ב־0.74% ונקבע על 3.632. היורו נחלש בשיעור חד של 1.3% לעומת השקל ושערו היציג צנח ל־3.824. בעקבות ההיחלשות, התערב אתמול בנק ישראל במסחר ורכש דולרים בסכום הנאמד בכ־350 מיליון דולר. כזכור, בדיוק לפני שבוע קנה בנק ישראל כמות דולרים דומה, ובעקבות כך שבו הדולר והיורו להתחזק מול השקל.
בתחילת המסחר עוד הייתה אופטימיות מסוימת. נאומו הכלכלי של נשיא ארה”ב דונלד טרמפ בקונגרס, שבו התחייב לפיתוח המשק האמריקאי, הפיח תקווה שהדולר יחזור להתחזק - אלא שלאכזבת הסוחרים ובנק ישראל, זה לא קרה. נראה שבבנק המרכזי התקבלה החלטה אסטרטגית למתן את ההתערבות - הן מתוך הנחה שקניות רציפות אינן מועילות, הן מפני שמצב המשק לא גרוע כל כך, וכן משום שיתרות המט”ח מתקרבות לשיא של 110 מיליארד דולר - סכום גבוה ביחס לתוצר, לכל הדעות.
המשנה לנגידה נדין בודו־טרכטנברג התראיינה אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס והודתה שהשקל חזק מדי ביחס למצב הכלכלה (אמירה שכבר נכתבה בשבוע שעבר בדוח של בנק ישראל). היא גם ציינה שההתערבות בשוק עדיין עומדת על הפרק, כפי שאכן קרה אתמול. המשנה לנגידה רמזה שההתערבות תיעשה “אם נגיע למסקנה ששער החליפין משפיע על הכלכלה”. בודו־טרכטנברג הודתה כי “נתוני המשק האובייקטיביים מצריכים שקל חלש יותר”, ובהמשך הבהירה שהישועה לא תגיע מהריבית מסיבה פשוטה: הפחתת הריבית לא עומדת על הפרק, ואילו העלאתה לא נשקלת, למרות השיפור המסוים בצמיחה לנוכח השקל החזק והאינפלציה הנמוכה מהצפוי. להערכתה, הריבית הנמוכה תישאר ללא שינוי עוד תקופה ארוכה.
נשיא התעשיינים שרגא ברוש קרא השבוע למנכ”ל האוצר שי באב”ד לכנס את הוועדה, שמונתה בתחילת השנה לעידוד התעשייה ולבחינת דרכים לשיפור הפריון. אלא של”מעריב־השבוע” נודע שהוועדה לא מכונסת מסיבה מקורית: ברוש התעקש להיות חבר בוועדה, ולא על תקן של משקיף. עקב כך הוועדה הפכה מפנים־ממשלתית לציבורית.
על פי הוראות היועץ הממשלתי לממשלה, מחצית מ־14 החברים בוועדה הציבורית יהיו נשים. נכון לאתמול, מונו לוועדה שתי נשים בלבד - שירה גרינברג מהאוצר ונציגה נוספת מהתאחדות בעלי המלאכה. לפיכך, עדיין חסרות בה חמש נשים. נציגי הגופים האחרים בוועדה, בהם בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, סירבו להחליף את הגברים בנשים.
אנליסטים מבנק מזרחי טפחות, מבית ההשקעות איי.בי.איי ואחרים סבורים שאם תימשך היחלשות המטבעות, הדבר יסכן את היצוא ויפגע בתעשייה. התעשיינים מלינים על מצב היצוא ודורשים סיוע ממשלתי, ובמקביל - לבדוק פעילות ספקולטיבית בשוק המטבע. בנק ישראל לא מתעלם מכך ועוקב בצורה שוטפת אחר המתרחש בשוק. עם זאת, מתקשים שם לקבוע מהי “פעילות ספקולטיבית” ואם פעילות גופים מוסדיים, המבצעים השקעות במט”ח בחו”ל ולאחר מכן ממירים לשקלים, היא ספקולטיבית או לא.
שר הכלכלה אלי כהן (כולנו) השתתף בתחילת השבוע בוועידת התעשייה והבטיח: “אם טרמפ מבין את חשיבות התעשייה לצמיחת הכלכלה, אז גם אנחנו כאן מבינים. אפעל לקידום המפעלים ולהבאת חברות בינלאומיות לישראל”.
היצוא התעשייתי ירד ב־2016 ב־1.6%, אבל זאת תמונה חלקית. אחת הסיבות היא שדרוג מפעל אינטל והשבתת חלק מקווי הייצור, מה שגרר צניחה של 38% ביצוא הרכיבים האלקטרוניים. אינטל היא היצואנית הגדולה, אחריה כימיקלים לישראל וטבע. עשרת היצואנים הגדולים, הכוללים את תעשיית הפטרוכימיה, מהווים כמחצית מהיצוא התעשייתי של מדינת ישראל, המסתכם ב־40 מיליארד דולר לשנה. היתר מגיע ממאות המפעלים האחרים.
היצוא התעשייתי סובל מריכוזיות עצומה. כל זעזוע בטבע, באינטל או בכימיקלים לישראל מושך למטה את נתוני היצוא וגורר גל קיטורים נוסף מצד התעשיינים. אז לאחר שהושמעו הטענות נגד בנק ישראל וביקורת נגד הממשלה, האתגר האמיתי של ההתאחדות הוא לעודד תעשיינים עם מחזורי פעילות של עד 100 מיליון שקל, מתוך תקווה להפחית את הריכוזיות ולייצר מנועי צמיחה חדשים.