מוקדם עדיין לסכם את שנת 2017 בכלכלה הישראלית, אבל כבר כעת ברור שהיא הייתה שנת מפנה באחד המוסדות המרכזיים במשק - הבורסה לניירות ערך. לאחר שנים רבות של דשדוש והתכווצות, חוזרת הבורסה לשגשג. מחזורי המסחר במניות זינקו ב־30%, עשרות חברות מגייסות הון או מתייצבות ברשימת המתנה להנפקת מניותיהן, וכמעט 1.5 מיליארד שקלים מחליפים ידיים. אפשר לייחס חלק ניכר מהפריחה לגאות הפוקדת את שווקי ההון בעולם מאז נבחר דונלד טראמפ ולנתונים המצוינים של המשק הישראלי.

משקיעים בשוק ההון מייחסים את העניין הגובר בבורסה גם למתרחש בשוק הדיור: השקעה בדירות הייתה עד לפני כשנה אפיק מועדף לחסכונות משפחתיים. החלטתו של שר האוצר משה כחלון להכביד את המיסוי על המשקיעים בדירות גרמה לרבים לחדול מהשקעה בדירות ולמכור דירות שנועדו להשקעה. מרבית הכסף שיצא משוק הנדל"ן עבר, על פי הערכות, להשקעות בנדל"ן מסחרי או בדירות בחו"ל, אבל ייתכן מאוד שחלקו הגיע גם לבורסה. 
 
"אין סיבה כלכלית להעדפה של משקיעים להשקיע בדירות במקום בבורסה", אומרת חני שטרית, מנהלת יחידת ההנפקות של הבורסה, "בתקופה שבה עלו מחירי הדירות בשיעור של כ־30%, עלה מדד חברות הנדל"ן בכ־90%. ההשקעה בנדל"ן בבורסה מאפשרת גם נזילות והשקעות בסכומים קטנים יותר. הסיבה להעדפה היא שעל שכר הדירה שמתקבל אין מסים, לפחות עד סכום מסוים, בעוד שעל הרווחים בבורסה מוטל מס". 
 
במשך שנים רבות ראו בבורסה מדד למצבו של המשק. מתחילת העשור ועד השנה האחרונה צמח המשק הישראלי בקצב נאה - גז התגלה בים, ותעשיית ההייטק פרחה, אבל המשקיעים הישראלים הדירו רגליהם מהבורסה, חברות ישראליות העדיפו לגייס הון ולהנפיק את מניותיהן בחו"ל, חלק מהחברות שנסחרו במקביל בתל אביב ובניו יורק מחקו את מניותיהן בתל אביב, לא פעם בנימוק של עודף רגולציה ותקנות.

 

תוכנית השיקום

בשנת 2013 החליט יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר לפעול: הוא הביא להדחת מנהלי הבורסה, לאחר שהאשים אותם שלא עשו די למניעת המשבר. ההנהלה החדשה, בראשות אמנון נויבך והמנכ"ל יוסי ביינארט, הציגה במאי 2014 תוכנית שיקום מפורטת שאמורה הייתה להביא למפנה. התוכנית כללה את הפיכת הבורסה לחברה עסקית דינמית במבנה המשפטי והארגוני, שכלול המסחר בניירות ערך שונים ומשיכת חברות למסחר באמצעות הקלות בתקנות.
 
התוכניות תואמו עם האוזר, שקידם חוקים ותקנות שנועדו להקל על גיוסי הון ורישום חברות חדשות. הביצוע התעכב מאוד. המנהלים החדשים גילו שרבים מהשינויים תלויים ברצונם הטוב של הבנקים השולטים בבורסה, אישורי מליאת רשות ניירות ערך והכנסת. מהר מדי הם הפנו את מיטב זמנם ומרצם לסכסוכים פנימיים. במשך תקופה מסוימת חדלו היו"ר והמנכ"ל לתקשר ביניהם.

אנשים שגויסו במטרה לשפר את ניהול הארגון פרשו בתסכול, לאחר שראו שהבטחות אינן מתממשות. ניסיון למתן את עלויות השכר הגבוהות בבורסה נתקלו בהתנגדות תקיפה של ועד העובדים החזק והמאורגן. בהמשך חלה המנכ"ל ביינארט במחלה קשה, ויצא לחופשת מחלה שממנה לא חזר. הוא נפטר באוגוסט השנה. 
 
התקלות הניהוליות גרמו לכך שגם היום, כשלוש וחצי שנים לאחר שהוכרזה תוכנית השיקום השאפתנית של הבורסה לניירות ערך, הצליחו משרד האוצר, הבורסה ורשות ני"ע להשלים חלק מהמהלכים. לאחר מחלוקות רבות הושגה הסכמה על הפיכת הבורסה לחברה בע"מ, אך הדבר טרם בוצע. גם החזון של רישום חברות ענק בינלאומיות למסחר בבורסה לא יצא לפועל, בין היתר כתוצאה מניסיון בלתי מוצלח של חברות זרות שנרשמו בתל אביב והשפיעו לרעה על מדדי המסחר. 

בורסה. צילום: גטי אימג'ז
בורסה. צילום: גטי אימג'ז
 
לעומת זאת, התקבלו הקלות שנועדו לעודד חברות חדשות להירשם ולהנפיק את מניותיהן בבורסה. רשות ניירות ערך ויתרה לחברות קטנות על חובת הפרסום של דוחות רבעוניים מדי רבעון. הקלות משמעותיות היו גם בתהליכים לאישור שכר מנהלים ובעלי עניין. החלטה חדשנית של הבורסה יזמה התקשרות עם חברות מחקר בינלאומיות המספקות למשקיעים ניתוחי עומק של חברות נסחרות. מבדיקה שערכה הבורסה עולה שפרסום מחקרים על מצבן של החברות וכדאיות ההשקעה במניות גרמה להכפלה של היקפי המסחר במניות אלה. 
 
מהלך משמעותי נוסף היה שינוי במדדי המניות בבורסה: הטמעת מדדים חדשים כמו מדד לחברות קטנות ובינוניות, והקטנת משקלן של חברות ענק במדדים הראשיים. מדדי הבורסה משמשים סוחרים בניירות ערך הסוחרים בחבילות מניות הנסחרות במדד. ככל שהמדדים מקיפים מספר גדול יותר של מניות, גדל מספר המניות ("נכס הבסיס") הנסחר, וכך מתרחב היקף המסחר. "אני בטוח שלמהלכים אלה הייתה השפעה משמעותית על המסחר, אם כי לפנינו עוד דרך ארוכה, והפוטנציאל רחוק ממימוש", אומר האוזר. 
 
עו"ד איה יפה, יו"ר מחלקת הנפקות במשרד GKH, סבורה שלא רק ההקלות שהתקבלו השפיעו על התור המתארך של חברות המבקשות לפתע להנפיק מניות בתל אביב, אלא אווירת ההקלות הכללית. "היום יש אוזן קשבת לצרכים של חברות המבקשות להצטרף לבורסה, האווירה הכללית השתנתה". 
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מסכים שיש שינוי משמעותי המעודד חברות להצטרף, אבל חושש שההצלחה תגרום לצינון ההתלהבות מהרפורמות: "צריך לשמר את המומנטום ולדאוג לכך שלא ייכנסו החמרות לצד ההקלות. כמאה חברות בבורסה כבר נהנות מההקלות, ואנחנו פועלים להרחבת ההקלות גם לחברות אחרות".   

 
הרוב הדומם

אחת הבעיות שטרם נפתרו היא היעדרם של המשקיעים הקטנים. הבורסה של תל אביב נותרה מרוחקת מאוד מכלל אזרחי ישראל, ואינה משמשת, כמו בארה"ב, לחיסכון המשפחתי. השקעת האזרחים בבורסה היא לרוב עקיפה, באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. מרבית הכסף הוא חיסכון כפוי שאין לאזרחים שליטה עליו.  
 
ברשות ניירות ערך ובבורסה יש תמימות דעים שהסיבה לכך היא המיסוי על רווחי הבורסה. הפטור הגורף שהונהג בעבר על הרווחים בשוק ההון הפך את הבורסה גם למפלט פופולרי להון השחור. היום איש אינו מציע לבטל את המיסוי אלא להפחיתו ל־15%. הפגיעה הצפויה להכנסות המדינה מהפחתה כזו היא אפסית, וייתכן שהיא אף תגרום להגדלת ההכנסות כתוצאה מהרחבת הפעילות בבורסה.
 
הדרישה אינה נענית לפי שעה על ידי שר האוצר, החושש שהפחתה במס רווחי הון תתפרש בציבור כהטבה ל"טייקונים", אף על פי שאנשי עסקים משלמים מס רווחי הון ללא קשר לבורסה. לאחרונה הציע איגוד החברות הציבוריות להגביל את ההפחתה במס לחסכונות משפחתיים, בסכומים קטנים יחסית של מאות אלפי שקלים. אבל משקיעי הבורסה יתקשו להתייצב בראש התור לחלוקת "עודפי הגבייה" של משרד האוצר.