איגוד לשכות המסחר בראשות עו”ד אוריאל לין הסיר אתמול את הכפפות והודיע על כוונתו להילחם בשתי תופעות: עודף הרגולציה וחוסר השוויון שהגיעו לממדים בלתי נסבלים מבחינתו, והעדפת יבוא אישי באמצעות האינטרנט על פני הסוחרים הרגילים.
באירוע השתתפו בין השאר יו”ר איגוד חברות השכרת הרכב ומנכ”ל באדג’ט מוני בר, מנכ”ל רשת פוקס הראל ויזל, יו”ר חטיבת יבואני הצעצועים ומנכ”ל שחק נא מאיר קלוגהפט וסמנכ”ל הכספים ברשת קסטרו רון טור. הם הזהירו כי אלפי עסקים נסגרים מדי שנה כי הממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה להורדת נטל הרגולציה, שלא רק שלא יורדת אלא סופגת עוד ועוד מגבלות חדשות.
על פי נתונים שנחשפו אתמול, ההוצאה הכספית בגין רגולציה בלבד נעה בין 3,750 שקל לחודש לעסקים קטנים עד 15 אלף שקל לחודש לעסקים בינוניים וגדולים. העלות השנתית הממוצעת לטיפול ברגולציה נאמדת ב־7,500 שקל. לדבריהם, ללא עול רגולטורי זה אפשר היה להשיג 55 אלף משרות נוספות.
ראשי הגופים העסקיים גוללו איש בתורו את תלאות הרגולציה, את משמעותה העסקית לגביהם ואת הצעדים שבכוונתם לנקוט.
מוני בר מבאדג’ט סיפר כי 40% מזמנו מוקדש לטיפול בענייני רגולציה במקום בניהול העסקים. הוא קבל נגד החוקים הפופוליסטיים, עוצמת הרשויות המקומיות וה”צונאמי” של התביעות הייצוגיות. זאת ועוד, מתברר שחוק סימון המחירים חל גם על מכוניות במגרשי הרכב, למרות ההבדלים התהומיים בין המאפיינים, ולפיכך הוטל קנס של 70 אלף שקל על כל מגרש וחשבונות באדג’ט נחסמו לאחר שתיירים לא שילמו את הקנסות. בשלב מסוים הוצאה שומת ארנונה של 1.5 מיליון שקל על מגרשי מכוניות, ורק בעקבות התערבות משפטית היא הופחתה ל־150 אלף שקל.
“הרגולציה היא כמו סחר מכר, וככה אי אפשר להמשיך לעבוד”, הוסיף בר. “אני מודה שהרגולציה הכניעה אותי. יותר לא אעשה לצערי עסקים בישראל אלא רק בחו”ל. כדי לבנות שם, לוקח שנה משלב התכנון המוקדם. אצלנו - עשר שנים”.
הראל ויזל מרשת פוקס היה בוטה לא פחות: “בירושלים אין סיווג ארנונה למחסנים ואנחנו נאלצים לשלם עליהם כאילו מדובר בחנויות ברחוב. ברגע שאני מבצע מכירות סוף עונה לשבועיים, מטילים עלי אגרת שילוט לשנה שלמה, ולך תריב עם הפקח”. עוד סיפר ויזל כי הוגשה נגד הרשת תביעה ייצוגית מצד הורה לילדה שלא הצליחה להשיג תלבושת של נועה קירל רוקדת כמו בשלט הפרסום. “הגיע הזמן לפעול נגד הרגולציה”, הוסיף ויזל. “תנו לנו להתחרות בתנאים שווים ונדע לעשות את העבודה. אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, שיואילו להפחית את הרגולציה ולהוריד את המע”מ, כמקובל ביבוא אישי. כל הפגישות שערכנו עד היום הועילו באופן חלקי בלבד”.
מאיר קלוגהפט סיפר כיצד נאלץ להיגרר לבית הדין לעבודה על ידי עובדת שסרחה ומאוחר יותר התחזתה כנכה. “הפסדתי מראש את המשפט כי השופטת האמינה לעובדת 'המסכנה’. יותר לא אגיע לבית הדין. מוכרים אצלנו תחפושות לפורים ב־18 שקל, אבל אף אחד לא בודק את התקנים ואינו חושש מהאיכות הגרועה או משריפה. אצלנו חשוב רק המחיר ושוכחים את הבטיחות והאיכות”, אמר קולגהאפט.
סמנכ”ל קסטרו רון רוטר סיפר כי לפני ארבע שנים רצתה הרשת לייבא את המותג איב רושה כדי ליצור תחרות בתחום. "התבקשנו להמתין שנה ולהשקיע בינתיים 400 אלף שקל בבדיקות. איזה איש עסקים יכול להרשות את זה לעצמו? מוציאים מאיתנו את החשק לתחרות. הצרכן הישראלי לא טיפש”, הוסיף רוטר. “הוא יודע טוב מאוד מתי מנסים לעבוד עליו. אבל הפוליטיקאים, מרוב פופוליזם, מטילים עלינו כל הזמן גזירות חדשות שבסוף מייקרות את המוצרים. ככה אי אפשר לעבוד”.