אחת מאותן משפחות המקבלות סיוע באופן שוטף מארגון לתת, וגם בחג, היא משפחתה של א', המתגוררת בנתניה. היא גרושה, אם לשני ילדים, סובלת מנכות של 100% בגלל אסטמה קשה ובעיות נשימה ואינה יכולה לעבוד, כאשר גם בנה סובל מנכות של 50% ולומד בחינוך מיוחד.
א' מקבלת מביטוח לאומי קצבה של 4500 שקל וזו כל הכנסתה. אין לה דמי מזונות מבן זוגה לשעבר משום שהוא פשט רגל ולא מסוגל לשלם. ההוצאה שלה על שכר הדירה היא 3500 שקל, כך שנותרים לה אלף שקלים בחודש לכל החשבונות, מזון ושאר ההוצאות. "אני שורדת מיום ליום. עד לפני שנתיים-שלוש לא הייתי נזקקת ולא דמיינתי שאגיע אי פעם למצב הזה. בעלי לשעבר היה בעל עסק ולא היה חסר לנו דבר, אבל הוא לקח סיכונים כלכליים ואיבד את הכל", היא מספרת.
המתח והלחץ בעקבות ההתרסקות וצבירת החובות הובילה את בני הזוג לגירושים ואותה לחוסר כל. "אני מנסה להרוויח איפה שאני יכולה. עושה תסרוקות לבנות למשל ונעזרת באמא שלי ובאחי, אבל יודעת שהם לא יכולים לתמוך בי כי גם להם אין. אני לא רוצה שהילדים שלי ימשיכו לגדול ככה ועושה מה שאני יכולה".
סיפורה של א' הוא סיפורן של מאות משפחות של 'עניים חדשים' המגיעות למצב של נזקקות מדי שנה בגלל הידרדרות כלכלית, משפחתית או בריאותית וללא כל קשר למקום מגוריהם ולהזדמנויות התעסוקה באותו אזור, זאת בניגוד גמור לסברה הרווחת. ארגון לתת פועל לצמצום העוני בישראל על ידי סיוע לאוכלוסיות במצוקה בשיתוף פעולה עם 180 עמותות מקומיות וארגוני סיוע הפרוסים בכל רחבי הארץ, תוך יצירת מפה שמשרטטת מחדש את המושג "פריפריה" ומוכיחה כי העוני והנזקקות קיימים בכל מקום כמעט בישראל.
בשגרה מסייע הארגון למשפחות ב-105 ישובים ברחבי הארץ, בהם גם יישובים בדירוג סוציו-אקונומי גבוה כגון מזכרת בתיה, רעננה, גבעתיים, הרצליה, כפר סבא, קריית טבעון וקריית אונו. לקראת חג הפסח מורחב הסיוע והארגון מסייע דרך עמותות ומחלקות לשירותים חברתיים במקומות שלא מקבלים סיוע שוטף כמו מודיעין, גבעת עדה וגן יבנה, וגם במרחב הכפרי המבוסס כמו במועצות האזוריות חוף הכרמל, מבואות החרמון וחוף אשקלון.
ערן וינטרוב מנכ"ל ארגון לתת, אומר: "תפקיד החברה האזרחית והמגזר השלישי להיות גורם משלים במקומות שהממשלה אינה יכולה להגיע אליהם, ואולם בתחום אי הביטחון התזונתי הפכו עמותות המזון וארגוני הסיוע לזרוע המרכזית והעיקרית שתומכת ומסייעת, כל ימות השנה, לעשרות אלפי משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי חמור. לצערנו, גם בתקציב המדינה לשנים 2018 ו-2019 אין תקצוב ייעודי לטיפול באי ביטחון תזונתי. שר הרווחה הצהיר כי הנושא לא נמצא בסדר העדיפויות של משרדו וזאת על אף שרוב הנתמכים בעמותות הסיוע מופנים לעמותות דרך קבע על ידי משרד הרווחה עצמו, דרך העובדות הסוציאליות ברשויות המקומיות".
מדי חודש א' ושני ילדיה מקבלים חבילת מזון בסיסי דרך "לתת" ומדי פעם היא מגיעה בעצמה לעמותת סיוע לקחת מוצרי חלב וירקות. "העמותות עושות עבודת קודש וזה מחמם את הלב. את החג אני עוד לא יודעת איפה אעשה ואין לי גם את האמצעים להכין ארוחת חג בבית ולארח. אני מקווה שמארז המזון שנקבל לקראת החג יאפשר לי לפחות לקיים את החג בבית ולעשות ארוחה לילדים", היא אומרת.
בימים אלה פוקדים את סניפי אחת מרשתות המרכולים חניכי מאות חניכי "נוער לתת" מ-40 יישובים ברחבי הארץ על מנת להתרים מצרכי מזון מהקונים לקראת הפסח עבור המשפחות הנזקקות, ולשכנע את הקונים להוסיף מוצר בסיסי לתרומה לעגלת הקניות שלהם אותם הם מעבירים למתנדבי לתת שאורזים את חבילות המזון ומסיעים אותם לבתי הנזקקים עצמם, כדי לחסוך מהם את הבושה של עמידה בתורים.
וינטרוב מוסיף: "במצב הנוכחי, עמותות הסיוע תלויות בתמיכת הציבור הרחב והירתמות המגזר העסקי. לקראת חג הפסח בחרנו לפנות לאזרחי ישראל במסר שעיקרו - במקום לקנות מתנה לחג שאף אחד לא צריך, תורמים ארוחה למי שצריך אותה באמת".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המשרד ייעד בשנת 2018 כ-300 מיליון שקל לטובת ביטחון תזונתי, תקציב שיועד ברובו לתמיכה בעמותות המספקות סלי מזון ובמסגרות הזנה. בשנה החולפת יצאנו בפיילוט לחלוקת כרטיסי מזון הנטענים מידי חודש בסך של 500 שקל ומיועדים לרכישת מזון ברשתות השיווק אשר מבטיחים תמיכה בצורה מכבדת לקרוב ל- 12,000 משפחות ברחבי הארץ. מיזם זה צפוי להתרחב בשנה הקרובה".