שנת 2018 לא הייתה טובה לסחר החוץ של ישראל, שכן הגרעון המסחרי גדל ב-71.35% ל-91.5 מיליארד שקל, זאת לעומת גרעון מסחרי של 53.4 מיליארד שקל בשנת 2017 ו-49.3 מיליארד שקל ב-2016.
הייצוא, כאחוז מהייבוא (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), היה 65.4% ב-2018 , זאת לעומת 74.3% בשנת 2017 ו-77% בשנת 2016. הגידול החד בגרעון המסחרי התרחש בשל גידול חד בייבוא לעומת גידול נמוך בייצוא.
בשנת 2018 הסתכם ייבוא הסחורות ב-286.4 מיליארד שקלים לעומת ייצוא סחורות של 194.9 מיליארד שקל, בעוד שייבוא הסחורות השנתי גדל ב-17.1%, וייצוא הסחורות בשנת עלה ב-1.9% לעומת שנת 2017.
מהנתונים עולה עוד כי בשנת 2018 הסתכם היצוא התעשייתי, הכרייה והחציבה ב-167.2 מיליארד שקל - נתון גבוה ב-2.7% בהשוואה ל-2017. כמו כן, הייצוא החקלאי ירד ב-8.0% בהשוואה ל-2017, והסתכם ב-4.1 מיליארד שקל, כשלעומת זאת ייצוא היהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם ב-24.3 מיליארד שקלים.
פירוט הייצוא התעשייתי לפי עוצמה טכנולוגית מצביע על עלייה ביצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, שעלה ב-10.8%בהשוואה לשנת 2017. בנוסף, ייצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית עלה ב-13.7%, בעוד שייצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית עלה ב-2.7%.
לעומת זאת, ייצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (היי-טק), שהנן בעלות משמעות רבה לתעשייה הישראלית, ירד ב-6.0%. באופן כללי, ניתן לומר שההתפתחות בסחר הסחורות בשנת 2018 לעומת שנת 2017 הושפעה משינויי מחירים בעולם, כמו גם שינויים בשער השקל לעומת המטבעות בהן נערכות עסקאות ייבוא וייצוא הסחורות.
במסגרת זו, יש להסביר כי בשנת 2018 נחלש השקל (שער ממוצע) ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל, כאשר ביחס ליורו הוא נחלש ב-4.3%, בעוד שביחס ללירה שטרלינג נחלש השקל ב-3.4%. באופן דומה, היחלשות השקל נרשמה גם בהשוואה ליין היפני (ב-1.4%), וביחס לפרנק השווייצרי ב-0.5%, כשמנגד המטבע התחזק לעומת הדולר האמריקאי.