השופטים, הרמטכ"ל והרופאים: מי מקבל את השכר הגבוה בשירות המדינה?

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (שלישי) את הדוח על הוצאות השכר בשירות המדינה ובמערכת הביטחון לשנת 2018. על פי הנתונים, הוצאות השכר של המדינה היא כמחצית מתקציבה השנתי - כ-184 מיליארד שקלים. 54% אחוזים מכך הם שכר ישיר, 17% שכר עקיף, כמו למורים שמקבלים את המשכורת מהרשויות המקומיות, אולם הכסף מגיע מהמדינה, ו-29% מהסכום הם מושפעי שכר, כלומר, רכיבים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו, כגון סל הבריאות והשתתפות בגביית דמי ביטוח לאומי. 

עוד עולה מהנתונים, כי בעשור האחרון עלה השכר הנומינלי במשרדי הממשלה ב-37%, ובמערכת הבריאות ב-44%. לשם השוואה, מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הזאת ב-10%. בנוסף, ב-2018 השכר הממוצע הכי גבוה למשרה מלאה היה במערכת הבריאות, עם 18.5 אלף שקלים לחודש. במערכת הביטחון הרוויחו 17,627 אלף ש"ח לחודש, במשרד הממשלה כ-16.5 אלף שקלים ובמערכת החינוך השכר עמד על קצת פחות מ-13 אלף שקלים. לשם השוואה, השכר הממוצע בסקטור הפרטי לעובדים בני 30 ומעלה עמד על קצת יותר מ-12 אלף שקלים. 

לגבי פערי שכר בין גברים לנשים, הרי שבשנת 2018, הגברים עדיין הרוויחו יותר, כשהפער הגדול ביותר היה במערכת הבריאות - 27%. במערכת הביטחון הפער עמד על 24% ובמשרדי הממשלה על 17%. הפער הכי קטן היה במערכת החינוך - 7%. בכלל המשק הפערים המגדריים הרבה יותר גדולים - 32%.

מי מרוויח הכי הרבה?

במשרדי הממשלה, מקבלי השכר הכי גבוה הם אלה ששכרם מקביל לזה של שופטים, עם שכר ממוצע שנע בין 44 אלף שקלים ל-75 אלף שקלים. שליחי המדינה בחו"ל מרוויחים בין 24 אלף שקלים ל-46 אלף שקלים. בשירות החוץ, שלאחרונה עולה לכותרות גם בגלל סכסוכי השכר בו, השכר נע בין 12 אלף שקלים ל-38 אלף ש"ח.  שכרם של אקדמאים העובדים במשרדי הממשלה, עלה בעשור האחרון האחרון ב-104%, לעומת עלייה של 67% בקרב מקביליהם בדירוג המינהלי.

מערכת הבריאות הממשלתית גדלה בקצב מהיר מקצב הגידול באוכלוסייה. משנת 2011, קצב גידול המשרות במערכת הבריאות הממשלתית עמד על 23%, בעוד שקצב הגידול באוכלוסייה עמד על 14%, הרופאים, האחים והאחיות מהווים כ-50% מהעובדים בבתי החולים הממשלתיים. שכר הרופאים עלה ב-59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות. 

במערכת הבריאות, השכר הכי גבוה הולך לרופאים הבכירים, שמקבלים 33.8 אלף שקלים לחודש בממוצע. סטאז'רים, לעומתם, מקבלים כ-10,000 שקלים. השכר של אחיות ואחים עומד על 18 אלף שקלים. פסיכולוגים במערכת הבריאות מרוויחים בממוצע 6,500 שקלים, אולם אלה שעובדים במשרה מלאה מקבלים כמעט כפול. עובדים סוציאליים מרוויחים 8500 שקלים. 

במערכת החינוך, שבו שכר המורים הוא נושא ששב ועולה לסדר היום, בשל הטענות לשכר נמוך, מתמקד הדוח בפערים בין מורים ותיקים למורים חדשים. בהשוואה בינלאומית בין מדינות ה-OECD ניתן לראות כי שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. יחד עם זאת, נמצא כי ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול. 

מנהלי בתי ספר מרווחים הכי הרבה - 23 אלף שקלים חודש. מורים עם תואר שני מקבלים 13 אלף שקלים ואילו אלה עם תואר ראשון בלבד מרוויחים כ-10000 שקלים בחודש. על פי השוואה שערך ארגון ה-OECD, פערי השכר בין מורים ותיקים למורים צעירים בישראל הם מהגבוהים במדינות הארגון, ואף עולים במהלך השנים. ב-2011 מורה ותיק הרוויח פי 1.9 ממורה חדש, ואילו ב-2018 הנתון הזה צמח ועמד על פי 2.7. במשרד האוצר אומרים כי בשנתיים האחרונות נחתמו הסכמים עם ארגוני המורים, אשר הקצו חלק נכבד מעלות ההסכם לתוספות שכר שקליות ופרוגרסיביות, המוטות לטובת המורים בתחילת דרכם, על מנת לצמצם את פערי השכר בין מורים צעירים ותיקים

לגבי מערכת הביטחון, גורמים באוצר אומרים כי בפעם הראשונה בעקבות הסכם כחלון-יעלון, נתוני השכר של אנשי הקבע הם בשקיפות מלאה. הסיבה לעליה בשכר בצה"ל היא בעיקר בשל כך שגולמו בו תוספות וסעיפים שונים בשכר שבעבר לא גולמו על ידי בשכר. השכר הכי גבוה במערכת הביטחון הוא של אלה עובדים ביחידות הסמך של מערכת הביטחון, עם כמעט 30 אלף שקלים בחודש. קצין צה"ל בקבע "מובהק", כלומר קצינים בכירים יחסית, מרוויחים 22 אלף שקלים, יותר מפי 2 מקציני קבע ראשוני - אלה שסיימו לא מכבר שירות חובה. שכרם של עובדי השירותים החשאיים עומד על 22.7 אלף שקלים, של אזרחים עובדי צה"ל על 19.5 אלף שקלים, של המשרתים במשטרה על כ-17 אלף שקלים ושל אנשי שירות בתי הסוהר על כ16.5 אלף שקלים. 

שכר הרמטכ"ל עמד ב-2018 על 98 אלף שקלים. אלוף בצה"ל קיבל 67 אלף שקלים. בגזרת הנגדים, עמד שכרו של רב נגד על 25 אלף שקלים. במשטרה, המפכ"ל הרוויח כ-93 אלף שקלים ואילו נציב שירות בתי הסוהר כמעט אלף שקלים יותר ממנו.

תגובות

הסתדרות המורים מסרה כי "כנראה שבמשרד האוצר חיים ביקום מקביל. ביקום שלנו, השכר נמוך משמעותית ממדינות ה-OECD והכיתות צפופות מדי. יש מחסור חמור בעובדי הוראה. צריך להעלות את השכר ההתחלתי ל-9,000 ש״ח לחודש ולצמצם מיידית את מספר התלמידים בכיתות ובגני הילדים. דוח הממונה על השכר באוצר מנוסח באופן מגמתי עד כדי כך, שבמקרה הטוב הוא משקף חלקים מהמציאות ובמקרה הרע הוא לא משקף את המציאות כלל. אנשי החינוך מקבלים שכר נמוך באופן משמעותי מהשכר הממוצע של אנשי החינוך במדינות ה -OECD, כאשר בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים המורים בישראל, משתכרים כ 70% משכר המורים במדינות ה-OECD. למעלה מ-50% מהמורים בישראל אינם עובדים במשרה מלאה, בניגוד לרצונם. לכן, ההתייחסות לשכר משרה מלאה לא משקפת את המציאות הקיימת בשטח".

"הניסיון הנואל להציג עליה של 37% בשכרו של עובד הוראה, משנת 2011, מתעלם מתוספת העבודה שאותו עובד הוראה נאלץ לבצע כתוצאה מהרפורמות. למרות הניסיון להציג מערכת חינוך שבה לכל עובד הוראה יש פחות תלמידים, הרי שצפיפות התלמידים בכיתות, גדולה יותר בישראל בכ- 27% בחינוך היסודי מאשר במדינות ה-OECD. זאת כאשר נלקחים בחשבון מסגרות חינוכיות ייחודיות, שבהן מספר התלמידים בכיתה נמוך באופן משמעותי. כלומר, כאשר מתייחסים לחינוך הממלכתי בלבד המצב חמור הרבה יותר. הפערים הגדולים בשכר נובעים משכר התחלתי נמוך של עובדי ההוראה. במקום להיטפל לוותק של עובדי ההוראה הוותיקים, צריך להעלות את שכרם של עובדי הוראה מתחילים ל-9,000 ש"ח בחודש".

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה כי "מספר ימי החופש במערכת החינוך בישראל דומה למקובל במדינות אחרות, אולם מספר ימי החופשה המקובל במשק הישראלי מהנמוכים בעולם ומשמעותית נמוך ממדינות ה-OECD. השילוב של שכר נמוך, חלקיות משרה, ריבוי תלמידים ומטלות אין סופיות שמוטלות על כתפיהם של עובדי ההוראה, הוא הסיבה הישירה לכך, שכבר היום קיים מחסור חמור בעובדי הוראה. מחסור שרק ילך ויעמיק אם המדינה תמשיך להתייחס לעובדי ההוראה שלה כאילו הם עבדים".