המפקח על הבנקים יאיר אבידן נענה ללחציהם של ראשי המערכת הבנקאית, ורפורמת המעבר בקליק, שאמורה להקל על המעבר בין לקוחות הבנקים, תידחה. ל"מעריב" נודע כי הבנקים פנו לאבידן וטענו כי לוח הזמנים ליישום הרפורמה הוא בלתי אפשרי, והוא פנה למשרד האוצר וביקש דחייה.
שר האוצר ישראל כץ פנה ליו"ר ועדת הכלכלה, המרכזת את הטיפול בסוגיה, וביקש שהפעלת המערכת תידחה ממרץ 2021 (בעוד כתשעה חודשים) לספטמבר 2021. בסמכות הוועדה לדחות את ההפעלה בחצי שנה נוספת. כץ הסביר כי הבקשה מוצדקת בגלל מורכבות היישום ומשום שהבנקים לא התפנו לעסוק בנושא בשל משבר הקורונה. הפרויקט הוא מורכב טכנולוגית, ומחייב סנכרון בין כל הבנקים.
עלות ההשקעה במערכת נאמדת בחצי מיליארד שקל. הבנקאים, בראשות מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר אריק פינטו, התנגדו ליישום וטענו כי ההשקעה אינה מוצדקת וכי עדיף להשקיע את הכסף באפיקים אחרים, שבאמת יתרמו לרווחת הלקוחות. אלא ששר האוצר לשעבר משה כחלון, שהוביל את המהלך ואת הרפורמה במערכת הבנקאית, התעקש ודרש ליישמה לפי לוח הזמנים המקורי וכפה את דעתו גם על המפקחת על הבנקים לשעבר חדווה בר. אבל, כאמור, כניסתו של כץ לתפקיד שר האוצר שינתה את סדרי העדיפויות.
"המעבר בקליק", שייושם לראשונה במערכת הבנקאות באנגליה, נועד להקל על לקוחות לעבור בין בנקים, להגיע לבנקים המוכנים לשפר את תנאיהם ולהגדיל את שיעורי הניידות, כפי שמקובל בחברות הסלולר. נכון להיום, בגלל חסמי המעבר, היקף ניידות הלקוחות בין הבנקים עומד על כ־3.5% לשנה מכל החשבונות (והוא נעשה בדרך כלל משיקולי נוחות גיאוגרפית). יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, מתכוון להיעתר לבקשה, ובישיבה מחר יורה על דחייה נוספת, של חצי שנה. בישיבה ישתתף גם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, שעמד בראש הוועדה לעידוד התחרות בין הבנקים.
בניתוח שהוצג בישיבת הוועדה לפני כשלושה חודשים טען שטרום: "אף שצעדים רבים להגברת התחרות טרם הבשילו, נרשמו בשנים האחרונות אינדיקציות פרו־תחרותיות מסוימות, בפרט בשוק האשראי הצרכני. חל שיפור בתנאים לתחרות, המתבטא בירידה במדדי הריכוזיות, בעלייה בנתח השוק של הגופים החוץ־בנקאיים על חשבון נתח השוק של הבנקים ובגידול בנתחי השוק של הבנקים הבינוניים על חשבון הבנקים הגדולים".
שטרום סייג את דבריו, וציין: "מדדים לבדיקת רמת התחרות בפועל, כמו מדד לרנר ומרווחי ספקי האשראי, אינם מצביעים על מגמה חד־משמעית. נוסף לכך, השוק עדיין מאופיין בחסמים לתחרות. השינויים במבנה השוק אפיינו בעיקר את האשראי הצרכני ולא את האשראי לעסקים קטנים".
ועדת הכלכלה תתבקש גם לאשר שינויים מבניים נוספים הנוגעים לצמצום הריכוזים במערכת הבנקאית. מדובר בעדכון ההוראות הנוגעות לאיסור שליטה של מפעיל מערכת תשלומים (בתקנות הקיימות נאסר על מפעיל לשלוט ביותר מ־10% במערכת התשלומים), שימושים מותרים במידע פיננסי מקוון והגבלות על בנקים המנפיקים כרטיסי אשראי.