משבר הקורונה והביקוש החריג למוצרי מזון העלו לסדר היום את החשיבות בביטחון המזון, מצב שבו לאנשים יש כל הזמן נגישות כלכלית ופיזית לכמות מספקת של מזון מזין בריא ואיכותי. ביטחון המזון מורכב משלושה גורמים, שכוללים ייצור, יבוא ומחסני חירום שמחזיקה כל מדינה. החקלאות והתעשייה המקומית הן תשתיות חיוניות במימוש ביטחון זה, ויש להן ערך אסטרטגי שמבטיח את הוודאות הנדרשת. לצפייה בכנס המלא:

הכנס המלא של ועידת ביטחון המזון

במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, שוחח שר האוצר, ישראל כ"ץ, עם דני קושמרו, והתייחס לקשיים בענף החקלאות ולמשבר התקציב. השר כ"ץ תקף את כחול לבן ואמר: " "מה אני אשם שכחול לבן השאירו פרצות בהסכם, וכולן בנושא התקציב?". לחצו כאן לראיון המלא עם שר האוצר ישראל כ"ץ.

השר כ''ץ בכנס מעריב (צילום: ללא)
השר כ''ץ בכנס מעריב (צילום: ללא)


שר הכלכלה עמיר פרץ התארח בוועידה והתייחס בראיון ליעקב כץ, העורך הראשי של הג'רוזלם פוסט, לתעשיית המזון המקומית בצל מגיפת הקורונה ולהגדלת היקפי היצוא והייבוא לאמירויות ומהן, בעקבות חתימת הסכם השלום. לחצו כאן לצפייה בראיון המלא עם הר עמיר פרץ.

עמיר פרץ  (צילום: צילום מסך)
עמיר פרץ (צילום: צילום מסך)


שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר התארח בוועידה והתייחס בראיון עם דני קושמרו למצבה של החקלאות בישראל. "החקלאות הישראלית היא הצלחה מסחררת", קבע שוסטר, שהוסיף: "הקמנו חקלאות מדייקת ומדויקת, ובאים אלינו מארבע כנפות תבל - יש מצעד של שגרירים אליי פעם או פעמיים בשבוע. אנחנו נהיה מהמובילים בעולם". לחצו כאן לראיון המלא של שר החקלאות בוועידה

שר החקלאות אלון שוסטר (צילום: אלוני מור)
שר החקלאות אלון שוסטר (צילום: אלוני מור)


ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, האלוף במיל' עמוס גלעד, העביר הרצאה בנושא המצב הביטחוני והשלכותיו על ביטחון המזון, במסגרת הוועידה. בהרצאתו התייחס גלעד לחקלאות בישראל, שלדעתו - קיימת חובה להגדירה כ"כנדבך בביטחון הלאומי". לחצו כאן להרצאה המלאה על אלוף (מיל') עמוס גלעד.

עמוס גלעד (צילום: אלוני מור)
עמוס גלעד (צילום: אלוני מור)


במסגרת הוועידה נערך פאנל חשיבות אסטרטגיית הביטחון במזון במדינת ישראל בהנחיית אשת התקשורת והפעילה החברתית קרן אוזן. בפאנל השתתפו איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב; דוד לביא, סמנכ"ל מכון מחקר אדקיט; מיכל פינק, ראש אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה; פרופ' ארנון סופר, פרופ' לגיאוגרפיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה; עמית בן צור, מנכ"ל מכון יסודות; וח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים. לחצו כאן לצפייה בפאנל המלא.

פאנל חשיבות אסטרטגיית הביטחון במזון במדינת ישראל (צילום: אלוני מור)
פאנל חשיבות אסטרטגיית הביטחון במזון במדינת ישראל (צילום: אלוני מור)

במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, פרנצ'סקו ברנקה, מנהל המחלקה לתזונה, בריאות והתפתחות בארגון הבריאות העולמי, שוחח עם מעיין יפה-הופמן מה"ג'רוזלם פוסט" אודות השפעות נגיף הקורונה על הביטחון התזונתי בעולם. לחצו כאן לראיון המלא עם פרנצ'סקו ברנקה. 

במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, המשודרת היום (שני), נערך פאנל אתגרים ברציפות התפקודית של ענף המזון ומבט על חדשנות, בהנחיית אשת התקשורת והעיתונאית ליאת רון. בפאנל השתתפו יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים; נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה; פרופ' איילת פישמן מהפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון; ד"ר מלכה ניר, ראש זירת ייצור מתקדם; ואייל מליס, מנכ"ל תנובה. לחצו כאן לצפייה בפאנל המלא.

פאנל אתגרים ברציפות התפקודית של ענף המזון  (צילום: אלוני מור)
פאנל אתגרים ברציפות התפקודית של ענף המזון (צילום: אלוני מור)


על פי מחקר של מכון "יסודות", שבראשו עומד המנכ״ל עמית בן צור, שישתתף אף הוא בכנס, השינוי הצפוי שיידרש באספקת המזון בישראל בשנת 2050 יהיה עצום, והחקלאות והתעשייה המקומית יידרשו להגביר את כושר הייצור שלהם בצורה משמעותית ולספק הרבה יותר מזון על מנת לענות על הדרישה. אחד האתגרים הנגזרים מעך הוא שבפועל כיום אחוז המועסקים בישראל בחקלאות לדוגמא הוא זעום, ועומד על פחות מ־1% בלבד מסך המועסקים בענפים השונים במשק. בנוסף דור ההמשך בעבודה במשקים הולך ויורד, והדור הצעיר לא ממהר לבחור בחקלאות כמקצוע.

באופן דומה, גם תעשיית המזון ניצבת בימים אלו בפני אתגרים מגוונים ומורכבים על רקע הגידול באוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, מה שמצריך התאמות מיוחדות ותכנון קדימה מצד בכירי התעשייה. סוגיות בוערות אלה ורבות אחרות צפויות לעלות על שולחן הדיונים בשבוע הקרוב, במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של הג'רוזלם פוסט.

בישראל, כמדינה שניצבת לבדה מרוחקת מאסמי התבואה של העולם, נדרשת מדיניות סדורה שעונה על האתגרים והדילמות. למרות זאת, בעשורים האחרונים הפכה ישראל למדינה מוטית יבוא. הקורונה סגרה את הגבולות וגרמה להבנה כלל־עולמית שכל מדינה צריכה לדאוג לצרכים הבסיסיים של אזרחיה בעצמה במקום להסתמך על מקורות חיצוניים. 

כעת דורשים מהמדינה, החקלאים והתעשיינים ולצדם משרדי הכלכלה והחקלאות לערוך תוכנית אסטרטגית לאומית ארוכת טווח בנושא ביטחון המזון, ושהחקלאות והתעשיה יהיו חלק בלתי נפרד ממנה.