"גם כשהמערכת הפוליטית תקועה, עדיין יש מדינה שעובדת. למרות כל החששות והטיעונים, השירותים עובדים, המערכות עובדות בזכות פקידות מקצועית מצוינת", אומר צח בורוביץ', מבעלי חברת הקבינט, שהקים עם ח"כ לשעבר יואל חסון. "זה אומנם יוצר איום מסוים של שלטון פקידות מקצועית על פני שלטון נבחר, אבל המערכות מתפקדות. המצב הזה דורש מאיתנו הרבה יותר יצירתיות, ואולי גם קצת להמציא את עצמנו מחדש, אבל הממשלה ממשיכה איתנו כרגיל, גם הכנסת עדיין עובדת. ח"כים ושרים עובדים גם בתקופת ממשלת מעבר, הכנסת לא שוקקת חיים כמו בתקופה רגילה אבל דברים ממשיכים לקרות".
חברת הקבינט היא חברה לייעוץ אסטרטגי, ייעוץ רגולטורי ועסקי, ניהול קשרי ממשל ולובינג מקצועי, שכאמור הוקמה בשנת 2013 על ידי בורוביץ' וחסון, כשחסון לא נכנס לכנסת אחרי 18 שנות שירות בפוליטיקה וחבר לבורוביץ', שאותו הכיר ממסדרונות הכנסת, בזמן שכל אחד מהם היה מצד אחר של המתרס. "הקבינט הוקם במטרה להיות ארגון המאגד בתוכו מאגר ידע של מומחים ומקצוענים שיודעים לתת עזרה מול הרגולציה, מול הממשלה", אומר חסון. "זו לא רק חברת לובינג אלא עזרה בקידום תהליכים מקצועיים וייעוץ של מומחים".
לדברי השותפים, בקבינט חברים גם אלופים בצה"ל, מנכ"לי משרדים, שרים וח"כים לשעבר, שיודעים לתת ייעוץ ללקוחות בכל סוג של הליך. "מבחינתנו, תפיסת העבודה לא מתבססת על מה שכונה בעבר לובינג, לובינג בכנסת. אנחנו מאמינים שכשמישהו רוצה לקדם מדיניות ומטרות, צריך לטפל בזה ברמת הממשלה, ברמת הדרג המקצועי. צריך לעשות קודם כל תהליכים מקצועיים כדי שכשזה יגיע לכנסת תבוא הרבה יותר מוכן וערוך לתהליך".
המילה "לובינג" יכולה להתפרש לעתים די קרובות בצורה שלילית. דחיפה של תקנות ומוצרים של בעלי אינטרס, בעלי כוח. קשרים זה לא שם המשחק?
בורוביץ': "ממש לא. אם אנחנו מסתכלים על תמהיל הלקוחות היום, יש לנו מצד אחד חברות גדולות ומהעבר השני עמותות חברתיות עם תקציב קטן. לפעמים אנחנו מייצגים קבוצות אנשים פרטיות שרוצות להיאבק בסוגיות לוקאליות כמו הקמת מתקן תשתית מול ביתם או סוגיה שקשורה לאופן שבו מפעילים את בית הספר האזורי שלהם, ועל ידינו הם יכולים לרתום את הכנסת ואת הממשלה במקום להפגין מול שער נעול של בניין ריק. כך שיש הבדל בין מה שרואים בסדרות האמריקאיות לבין מה שקורה באמת בפועל".
חסון: "אין ספק שאחרי כל כך הרבה שנים שלי בכנסת יש לי קשרים ויכולת להגיע להרבה מאוד אנשים ברמות הכי גבוהות. אבל אני לא חושב שזה היתרון הכי גדול שלי, אלא העובדה שהם יודעים שמדברים עם מישהו שהוא יודע על מה הוא מדבר. קל להם מאוד לדבר איתי כי הם יודעים שאני מבין איך הדברים עובדים. קשרים יעזרו לך באופן נקודתי חד־פעמי, וגם בדרך כלל במשהו מאוד קטן, אולי לסדר איזו פגישה. שום תהליך עומק או תהליך ארוך שדורש שינוי מדיניות, מתווה, או אסטרטגיה לא תעשה כי מישהו סידר לך פגישה עם שר. צריך גם הבנה של מערכת ואת המקצועיות. אני לא מאמין שאפתור למישהו בעיה כי אני חבר של שר מסוים. זה לא העניין ולא זה מה שיעשה את ההבדל, אלא הניסיון, ההבנה של הנושאים המקצועיים, של שיטות העבודה".
אפשר לומר שחצית את הקווים. היית ח"כ והסתובבת בתוך המערכת הפוליטית כל כך הרבה שנים, איך זה להיות בצד השני, המשכנע?
"זה נותן לי את התמונה המלאה לחלוטין בכל הנוגע לאיך המדינה הזו מתנהלת ואיך התהליכים שבה קורים. כמובן גם עם ההתפתחות של הדברים לאורך השנים. אני יודע איך הדברים קרו עד לפני שנתיים, שהייתי חלק מהעניין. חלו שינויים, הכנסת השתנתה, המערכת עובדת אחרת הממשלה השתנתה, וכל הדבר הזה הוא מטען וערך גדול מאוד בייעוץ ובחלק מהעבודה שאנחנו עושים".
היכן הרגשת שאתה משפיע יותר?
"עם כל מה שאנחנו חווים היום מבחינה פוליטית אני עדיין חושב שהכנסת והממשלה זה מקום מאוד חשוב. באמת, עם כל הציניות והמראות שרואים וחווים משם. זה עדיין המקום שקובע את החיים שלנו ומתבצעת בו עבודה שמשפיעה על החיים שלנו, לכן אני בטוח שבכנסת משפיעים יותר. אין ספק. אבל אני חושב שהיום ההשפעה הגדולה שלי באופן אישי היא בצד ההפוך, בלהסביר לאנשים מהמגזר הפרטי איך עובדות הכנסת והממשלה וכמה זה לא כזה גרוע כמו שחושבים, ולמה יש עם מי לעבוד ומה לעשות. זה מקום שיש בו הקשבה וקשב, ומקום יותר רציני ממה שחושבים".
בורוביץ' נכנס לתחום בשנת 2006, אחרי שעבד במועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. ומאז הוא בכנסת, בצד של הלובינג. גם הוא רואה את השינוי שנעשה ברשות המחוקקת ובתהליכים בה, "היום הממשלה מבינה שהיא לא רק נותנת הנחתות ומדיניות אלא שהיא בונה מדיניות עם הגורמים שמושפעים ממנה וגורמים שבסופו של דבר גם מבצעים אותה", הוא אומר. "לכן הנכונות לתהליכי עבודה משותפים היא הרבה יותר גדולה ממה שהיה בעבר. אני רואה את זה בשטח".
"אנחנו רק המתורגמנים"
איך עובדים תהליכי קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה?
בורוביץ': "קודם כל יש הבנה שהם לא נעשים בתוך ריק או ואקום, וכל החלטה לא נוגעת רק לכנסת או לממשלה. החלטה במשרד האוצר או בוועדת הכלכלה של הכנסת, יש הבנה היום שזה משפיע על החיים עצמם, על תעשייה, על עובדים, על עמותות, על שכר, על מסים, על יכולת להביא מוצרים מסוימים אל התחרות. במובן מסוים הכנסת והממשלה הן סוג של שותפות כמעט בכל תחומי החיים, הן שותפות של ארגונים ציבוריים ושותפות של בעלי עסקים ושותפות של קבוצות ציבוריות וכל דבר כזה או אחר. וכאשר מתנהלים בתהליך שהוא רגולטורי או פרלמנטרי, מדובר בתהליכים שהם מאוד מקצועיים".
חסון: "אנחנו בעצם על תקן המתורגמנים, מכיוון שאנחנו מכירים את שתי השפות, את שפת ירושלים ואת שפת תל אביב שהיא המגזר הפרטי, העסקי וכיוצא בזה. הרבה פעמים ירושלים לא מבינה את תל אביב ולהפך, וצריך מי שיתווך ויחבר וידאג שהן יבינו אחת את השנייה בתהליכים האלה".
בורוביץ': "אם מחר את צריכה לתבוע מישהו, את לא מעלה על דעתך שתלכי לבית המשפט בעצמך אלא תסתייעי בעורך דין שיבוא לייצג אותך. כך גם ההתנהלות בתהליכי קבלת החלטות ורגולציה. מדובר בסביבה מאוד מקצועית ולכן נדרשים כלים מקצועיים כדי להתמצא בה. זוהי בעצם עבודת הלובינג".
ובכל זאת, התיווך מול ממשלה לא יציבה הוא לא פשוט. מה האתגרים שאתם נתקלים בהם במהלך העבודה?
חסון: "בשש השנים האחרונות יש מהפכה שקורית בממשלה ובכנסת. קודם כל, תופתעי לשמוע אבל הממשלה כיום מתנהגת בצורה הרבה יותר מקצועית, נגישה, מחוברת ומחברת. אם היית למשל עומדת בראש גוף שמושפע מהחלטת הממשלה לפני עשור, הסיכוי שיקשיבו לך או שתיכנסי איתם להליך מקצועי כלשהו היה שואף לאפס. לא היו למדינה את הכלים או ההבנה שאם הם מחליטים החלטה שתשפיע על מגזר מסוים צריך לשמוע גם את הצד השני. ואם היו כאלה ששמעו אותם, אז היו להם יועצים שלחצו ממש שהיה להם מנוף על הממשלה. היום לא צריך את הלחץ הזה, בעבודה ובשיח מקצועי אפשר לדבר עם הממשלה. אנחנו עובדים ישירות עם הפקידות המקצועית, עם נגישות מלאה, והם יודעים לתת את הפידבק בחזרה, זו מהפכה".
"ארץ נהדרת" או "פולישוק"?
בורוביץ' טוען בניגוד למה שניתן לחשוב שדווקא בכירים רבים במגזר הפרטי מפחדים להתמודד עם הממשלה. "או שהוא מרים ידיים ואומר מה שיהיה יהיה, או שהם לוקחים צ'אנס באמצעות אנשים כמונו ונכנסים לתהליך אבל לא תמיד. אני יכול להיפגש עם אנשים מאד בכירים בחברות ענק, שהתמודדו עם אתגרים גדולים, אבל כשאתה אומר להם כנסת וממשלה הם הופכים לקטנים. הם מאבדים לרגע את הבטחון והרבה מהם לא רוצים להתמודד עם זה בכלל. אם היום אם הייתי מישהו במגזר הפרטי שהממשלה הולכת להשפיע על העסק שלו באיזו שהיא צורה, או אפילו איגוד או עמותה, לא הייתי מוותר אבל גם מקפיד להגיע עם תזה ברורה, וטיעונים מקצועיים ויש חד משמעית סיכוי להשפיע על המדיניות".
חסון: "אנשים חכמים מאד עושים טעויות טיפשיות בגלל הפחד מירושלים אז ההשפעה הכי גדולה שלי היא דווקא לומר יש עם מי לעבוד ומה לעשות זו לא ארץ נהדרת או פולישוק. זה עדיין מקום שמתקבלות בו החלטות ואפשר להיות חלק מזה".
איך אתם בוחרים את הלקוחות?
בורוביץ': "כשלקוח פונה אלינו הוא לא תמיד יודע מה הוא רוצה. הוא מבין שהוא מוטה רגולציה ונדרש לניהול מערכת יחסים עם הממשלה אבל לא יודע תמיד מה המטרה שלו. הדבר הראשון שאנחנו בודקים היא האם המטרה מתיישבת עם אינטרס או רציונל ציבורי. אחרת אי אפשר יהיה לקדם את זה. תהליכי קבלת ההחלטות שאנחנו מעורבים בהם, משפיעים על הכלל. לכן לעולם נשאב שהמטרה של הלקוח תתיישב עם הרציונל הציבורי ואז אנחנו על דרך המלך בונים במשותף תכנית עבודה, מציגים את הנושאים בפני ח"כים ופקידי ממשלה. לפעמים גם בתמיכה של ארגונים נוספים שרואים איתנו עין בעין את הדברים, ובעצם רצים בתהליך ארוך טווח עד שמגיעים בסוף למטרה. לעיתים התהליכים נמשכים חודשים ולפעמים שנים עד שדברים זזים כי זה כרוך בחקיקה, מדיניות, תקציבים".
חסון: "בשורה התחתונה רגולציה היא לא גזרת גורל. לא גזירה משמיים. הכח נמצא בידיים שלנו ושל כל אחד. וכאן חשוב לעשות את ההבחנה. אנשים עושים כמקשה אחת את שירותי הלובי החוקיים מול כאלה שעושים את הדברים האלה באופן לא מורשה מוצהר או חוקי ובסופו של דבר מכניסים את זה לסל אחד, זה לא סל אחד".
בורוביץ': "העבודה שלנו היא כלי מקצועי שמוסדר בחקיקה ונעשית ברישיון. יש כללים מאוד ברורים על האופן שבו אנחנו צריכים להתנהל בעבודתנו. רשימת הלקוחות שלנו ידועה באתר הכנסת, כשאני משתתף בדיון השם שלי יופיע תחת רשימת הלקוחות וכשאני פוגש ח"כ הוא רואה אותי עם השרוך הכתום והתעודה. כי כשאני עונד את זה בכנסת ופוגש ח"כ במסדרון ומתחיל לדבר איתו על מיסוי חברות רב־לאומיות בתחום ההייטק, הוא יודע שאני מנהל איתו את השיחה לא כי זה מעניין אותי אלא כי מישהו שלח אותי לדבר הזה, וזה קריטי והכרחי למען השקיפות. האינטרסים הם על השולחן והפעילות שקופה וידועה. זה מה שמאפיין את הלובי המקצועי, יש גורמים אחרים בשוק שמקדמים אינטרסים לא שקופים, אבל אני לא מתייחס אליהם לעומק כי זה כבר עניין שהמשטרה צריכה לטפל בו ולא אנחנו".