בדרך להוזלה משמעותית במחירי התוצרת החקלאית? שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הציגו היום (רביעי) את הרפורמה שלהם להגדלת התחרות ותמיכה בענף החקלאות, שתיכלל בחוק ההסדרים. התכנית צפויה להגביר את התחרות בענף החקלאות, להגדיל את מגוון המוצרים ולהוזיל את מחירי הפירות, הירקות והביצים לצרכן; תכנית זו תוביל, על פי ליברמן ופורר, לחיסכון של 2.7 מיליארד שקל בשנה. התכנית כוללת חבילת תמיכה רחבה בחקלאות הישראלית.
איך יגבירו את התחרות? על פי השרים הממונים הדבר יתבצע דרך הפחתת מכסים רוחבית עבור כלל מוצרי הפירות והירקות לפי מתווה הדרגתי והפחתה מיידית של רשימת מוצרים הכוללת ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, ארטישוק ועוד.
באשר לענף ההטלה, תינתן תמיכה ישירה לחקלאים על כל ביצה (עד 40 אלף שקל בשנה לכל בעל מכסה), עם עדיפות לחקלאים בגליל במטרה לחזק את הפריפריה. בנוסף, יינתנו מענקי חדשנות והשקעות למגדלים על מעבר ללולים מודרניים.
בתגובה לרפורמה המתוכננת, הכריזו ראשי המועצות האזוריות על שביתת אזהרה של המועצות ביום ראשון הקרוב - במחאה על הודעת משרדי האוצר והחקלאות להעביר בחוק ההסדרים שינויים בחקלאות, בהם פתיחת המשק לייבוא מזון טרי.
חיסכון של 2.7 מיליארד שקל בשנה, 840 שקל נטו למשפחה
מחירי הפירות והירקות זינקו בשנים האחרונות במעל 80%, הפחתת המכס צפויה להוזיל את מחיריהם בצורה משמעותית, וכן את מחירי הביצים בשיעור מוערך של 25% ויותר; סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-2.7 מיליארד שקל בשנה, חיסכון של 840 שקל בשנה לכל משק בית.
כמו כן, התכנית כוללת צמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופאית, כתוצאה מכך, צפויה הגדלה משמעותית של מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, יכנסו לישראל מוצרים שכיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער ודוריאן.
בתכנית, חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות הכוללת תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד, תמיכה ייעודית לענף הביצים, הרחבת הטבות מס דרך חוק לעידוד השקעות הון, תמיכה בסימון תוצרת מקומית, הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו') והשקעה של מעל 2 מיליארד שקל עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות.
בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטארטאפים ועוד.
על פי משרדי האוצר והחקלאות, התכנית מהווה צעד משמעותי בהצבת ישראל לצד המדינות המפותחות בכל הנוגע לאופן התמיכה בחקלאות ומיישמת את המלצת ה-OECD למדינת ישראל. התכנית מתווה לוחות זמנים ברורים וצפויה לחול בפעימות על פני 5 שנים והמתווה ייבחן מדי שנה תוך בדיקה אם יש ירידה בשטחים המעובדים.
"אני מקווה שנקום לבוקר חדש"
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הרפורמה בחקלאות היא מהחשובות בחוק ההסדרים ובאה לחזק את החקלאי הישראלי תוך טיפול ביוקר המחיה והטבה עם הצרכנים. הרפורמות שאנחנו מובילים נועדו לשני דברים עיקריים: לעשות סדר במשק ולהיאבק ביוקר המחיה. שני מרכיבים אלה מנחים את המהלכים השונים שלנו. אני מקווה שלאחר שנעביר את התקציב וחוק ההסדרים נקום לבוקר חדש".
"שר החקלאות עודד פורר אמר: "אנחנו מציגים את הרפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בחקלאות, ב-30 השנים האחרונות. בדיוק סיפר לי המנכ"לית שראתה חמאה בסופר 3 ב-10, משהו שאפשר היה לחלום עליו לפני כמה שנים. אנחנו יוצאים למהפכה חקלאית, הרפורמה הגדולה ביותר שנעשתה בחקלאות עד כה. זאת לא רפורמה שהיא התרסה לחקלאים אלא למען החקלאי ולצרכן כאחד. גם כשהילדים כועסים על האבא, וגם כשהאבא כועס על הילדים, האבא נשאר אבא. הוא נותן לילד לצמוח ולפרוח, ופורס לו את רשת הביטחון", אמר.
"אנו נאתגר את החקלאים, אבל לא ניתן להם ליפול", הוסיף פורר. לדבריו, הרפורמה עוצבה בשותוף פעולה עם ארגוני החקלאים. "קיבלנו מארגוני החקלאים מסמך מפורט עם התייחסות לגבי הצעדים שצריך ושהם מבקשים שיבוצעו במסגרת הרפורמה".
השר פורר פירט במשך דבריו את הצורך בביצוע הרפורמה: "מדד מחירי הפירות והירוקת הוא היה בלתי נסבל - לא יכולים להשלים איתו, זה פוגע בצרכן. אנו נוזיל את הפירות והירקות - נפתח את השוק לתחרות הוגנת עם רשת הביטחון לחקלאים. אנו מתכוונים להפסיק את תשלומי החקלאים למוצעת הלול ולמועצת הצמחים, כאשר תושלם הרפרומה, רק הציבור הוא זה שיקבע: ממי הוא קונה, באיזה מחיר הוא קונה ומה ארץ המוצא של הפרי או הירק שאותו הוא קונה. ישלוט העם בסלט!" השר הוסיף כי במסגרת מהלכי הרפורמה תסומן התוצרת הישראלית כדי ש"הצרכן יידע האם העגבנייה שהוא קונה היא מעוטף עזה או מעזה", לדבריו.
"אני פונה חקלאים, אל תפחדו מהשינוי הזה. הרבה שנים שלטנו בתחום החקלאות, היום אנו מעבדים את האדמה באותן שיטות כמו לפני 30 שנה, והיום אנו מחזירם עטרה ליושנה עם פתיחת השוק לתחרות. אם לא נעשה את הרפורמה החקלאי ייפגע גיל החקלאי הממוצע הוא 65. כדי שדור צעיר ייכנס לחקלאות צריך להשקיע בחקלאות, בחדשנות", אמר שר החלקאות.
לדברי פורר מדובר בשתי רפורמות: הראשונה - הסרת הפיקוח והתכנון מענף ההטלה (הביצים) תוך ביטל מכסות יבוא ופתיחה לתחרות.
השנייה: פתיחת השווקים לתחרות בפירות והירקות ומעבר לתמיכה ישירה בחלקאים, השקעות ומענקים. מלבד הפחתת המכסים, הרפוטרמה תכלול: התמיכה הישירה - 420 מיליון שקל לשנה, תמיכה ישירה בסך 100 שקל לדונם קרקע מעובדת. עדכון התמיכה כתלות בהפחתת המכס.
בענף הביצים, הרפורמה מדברת על פטור מיידי ממכס על הייבוא; סך התמיכה במגדלי הביצים כ-1.1 מיליארד שקל עד לסוף חוק הגליל; תמיכה ישירה של 8 אג' לביצה עד 500,000 ביצים לכלל לבעלי מכסות עד סוף שנת 2027; התמיכה תינתן לבעלי מכסות בגליל עד ל-750,000 ביצים וכן תמיכה נוספת של 6.3 אג' לביצה בגליל בהתאם לחוק הגליל. התמיכות יחויבו במס הכנסה (בהתאם למס השולי), לא תינתן תמיכה לאוכלוסיות "עשירות".
במסגרת הרפורמה תינתן תמיכה וחיזוק החקלאות שכוללת תוספות תקציב למשרד החקלאות בסך של 2 מיליארד שקל על פני חמש שנים בנוסף לתקציבי המשרד.
1. תוספות תקציב למשרד החקלאות בסך של 2 מיליארד שקל על פני 5 שנים בנוסף לתקציבי המשרד, ובהן:
• תכניות להשקעות הון ולהעלאת הפריון בחקלאות- כ-500 מיליון שקל למשך 5 שנים.
• תקציב למחקר ופיתוח וחדשנות בחקלאות - 530 מיליון שקל למשך 5 שנים.
• תמיכות והשקעות לעידוד חקלאות ידידותית לסביבה - 150 מיליון שקל למשך 4 שנים.
• תמיכות והשקעות בתחומים נוספים בחקלאות כ- 665 מיליון שקל למשך שנתיים.
2. הטבות מס בחוק עידוד השקעות הון - כ-50 מיליון שקל בשנה.
3. מכסות עובדים זרים- הקצאת מכסה של 6,000 עובדים, מתן אפשרות לגיוס עצמי של העובדים הזרים.
4. סימון תוצרת הארץ- תמיכה ייעודית בסימון שיווק תוצרת מקומית.
5. הקמת מרכז מחקר לבינה מלכותית בחקלאות - 300 מיליון שקל על פני 4 שנים.
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל מסר בתגובה: "מדובר במהלך שישמיד את החקלאות הישראלית. בכל העולם, בכל פעם שהלכו על מהלך שכזה, שלא תמיד הוכיח את עצמו, נתנו ארכה של מספר שנים להתארגנות, הן של המדינה והן של החקלאים. רק אצלנו ממציאים את הגלגל בכל יום מחדש, ומנחיתים רפורמה מהיום למחר. העלות של המהלך מוערכת בכשלושה מיליארד ש"ח בשנה, והסכום עליו מדבר משרד האוצר כ'תמיכה בחקלאים' הוא לעג לרש ויריקה בפניהם של החקלאים. כך גם לגבי העלאת המיסים על ההתיישבות העובדת, המהווה כ-90% מחקלאי ישראל. צבר הגזירות שניתכות על החקלאים, ימחק באופן מיידי ענפים שלמים וימוטט את החקלאות הישראלית. גם הכוונה להעביר את האגף להגנת החי והצומח למשרד הכלכלה, משול להעברת החלטות רפואיות בבי"ח לידי צוות כלכלנים. אני קורא לשרי האוצר והחקלאות לשקול שוב את הרפורמה, שבמתווה הנוכחי שלה תגרום נזק עצום".