"הממשלה סלחנית מדי כלפי אנשים שהחליטו שלא להתחסן, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור הממושמע". כך אומר ל"מעריב" שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל, המשמש כיו"ר איגוד האופנה והמסחר באיגוד לשכות המסחר.
"עד היום הנחנו שמי שלא מחוסן, מסכן בעיקר את עצמו", הוא מוסיף. "היום ברור שגם המחוסנים נדבקים, ולכן הלא מתחסנים מסכנים את כולנו וגורמים נזק בלתי הפיך לכלכלה. לא ייתכן שמיליון לא מתחסנים יסכנו שבעה מיליון אזרחים שהתחסנו".
עוד אומר תורג'מן כי "מתוך 1.1 מיליון לא מחוסנים יש גרעין של 200־300 אלף סרבנים אידיאולוגיים, שקשה לשכנע. אבל ניתן לשכנע להתחסן עוד 700־800 אלף אדישים, באמצעות קמפיין מקיף. אפשר לעשות את זה בשיטת המקל, עם סנקציות כמו חיוב בתשלום עבור ימי האשפוז לאלה שנדבקו ולא התחסנו. ואפשר את שיטת הגזר, כמו מתן תמריצים כספיים למתחסנים, כפי שהאמריקאים עשו. בזמנים לא שגרתיים חייבים לנקוט צעדים לא שגרתיים".
לדבריו, "סגרים הם כישלון ועובדה שהם לא מנעו עד היום תחלואה. בהנחה ש־70% מבאי הקניון מחוסנים, ואם כולם יעטו מסיכות, השארת המסחר פתוח לא תעלה את התחלואה. הנזק מסגירת המסחר הוא רב מהתועלת. כמובן שיש לדאוג לאכוף את הכללים".
קבוצת האופנה בריל פרסמה את הדוחות הרבעוניים, שהסתיימו ברווח של 20.1 מיליון שקל ברבעון השני של 2021, לעומת רווח של 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית 2021 עברה החברה מהפסד של 7.7 מיליון שקל לרווח של 28.2 מיליון שקל.
המכירות ברבעון זינקו ב־52.8% ל־161 מיליון שקל ובמחצית 2021 זינקו ב־25.7% ל־260 מיליון שקל. הביצועים הושפעו לחיוב מהעובדה שהלקוחות המעיטו ברכישות בחו"ל, שם מוציאים כ־4 מיליארד שקל בשנה.
קבוצת בריל החלה לפני כשנתיים ביישום צעדי התייעלות, שהגיעו לשיאם עם פרוץ משבר הקורונה. הם כללו הפיכת עלויות קבועות למשתנות, קבלת זכויות ייצור במותגים, הרחבת תמהיל הקולקציה בקטגוריות נוספות, הקמת תשתית חדשה במרכז הלוגיסטי והקמת אתר סחר.
תזרים המזומנים, שעלה ל־61.5 מיליון שקל, שימש להשלמת רכישת 100% ממניות חברת הבת אס.בי.אן, היבואנית של מותגי נאוטיקה וטימברלנד בישראל.
הקבוצה משווקת מותגים נוספים כמו גלי, המוכרת כ־10% ממכירות הנעליים בישראל (המסתכמים ב־30 מיליון שקל בשנה), לי קופר והמותג ניין ווסט.