משרד המשפטים קובע בעקבות גל הונאות העוקץ (פישינג) בכרטיסי אשראי בעת האחרונה, כי האחריות לנזקים הכספיים במקרים אלה חלה על חברות כרטיסי האשראי ולא על הלקוחות. בנייר העמדה שנוסח במשותף עם המפקח על הבנקים יאיר אבידן ועם הממונה על שוק ההון באוצר ד"ר משה ברקת נקבע כי הסדר האחריות על השימוש בכרטיסי אשראי הוא הסדר ביטוחי ולא הסדר נזיקי. על כן אין לבחון אם הלקוח התרשל בעת השימוש בכרטיס וכי למשלם (למשתמש בכרטיס) יש אחריות מוגבלת בלבד.
בחוות הדעת נדחית הטענה שלפיה פיצוי גורף ואוטומטי ללקוח יעודד אותו לא להפנים את הסיכונים הכרוכים בשימוש בכרטיס ויגרום לשימוש לרעה בו. משרד המשפטים קובע כי בכל מקרה הלקוח יעדיף שלא להיקלע למצב שמישהו יעשה שימוש לרעה בכרטיס שלו בגלל חוסר הוודאות והנוחות.
"חוק שירותי תשלום הוא חוק חדש וחדשני שביקש לשמור על ניטרליות וגמישות שתאפשר הכלה של התפתחויות טכנולוגיות", נכתב בנייר העמדה. "חלק מההתפתחויות נוגעות גם לאפשרות של מימוש הסיכונים. החוק ביקש להרחיב את תחולת ההגנה הצרכנית הניתנת ללקוחות שהייתה קיימת עוד קודם לכן. החוק לא ביקש לגרוע מזכויות הלקוחות אלא לשוב ולהדגיש את האחריות המוגבלת שיש להם".
נייר העמדה נכתב כאמור בעקבות גל הונאות, שבמסגרתו נעשה על ידי גורמים פליליים שימוש לרעה בנתוני כרטיסי אשראי שהגיעו אליהם.
חברות כרטיסי האשראי פנו לפיקוח על הבנקים בטענה כי מדובר ברשלנות של הלקוחות ולפיכך אין לפצות אותם. עוד הוסבר כי סוגיה זו נוגעת בעיקר לעסקאות שאינן מתבצעות פיזית בבית העסק אלא בטלפון או באינטרנט. עד היום נקבע חד־משמעית כי במסגרת עסקאות אלה (המכונות "עסקאות במסמך חסר") חברת כרטיסי האשראי מחויבת בפיצוי הלקוח אם העסקה לא יצאה אל הפועל.