רק בשנת 2025 נתחיל לשלם את "אגרת הגודש" בכניסה לגוש דן, אבל נדמה שהמתווה הצליח לעורר סערה גדולה גם כשהיה עדיין רק בגדר רעיון, אולי בגלל שהוא נתפס כמעין מס שנועד להפוך את תל אביב לעיר שתושבי הפריפריה צריכים לשלם כדי להיכנס לתחומה.
הפרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, עומר מואב, מזוהה יותר מכל כלכלן אחר עם הדחיפה לאגרות גודש. הוא היה בין הכלכלנים הראשונים בישראל שהעיז להמליץ על צעד כה לא פופולארי כאחד הפתרונות לפקקים בישראל. למרות זאת, יש לו לא מעט ביקורת על נוסח החוק כפי שאושר בוועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית בסוף השבוע האחרון.
"לפי הדיונים בכנסת, נראה כי הם לא מבינים את הרעיון של אגרת גודש, לא מדובר כאן בעונש למי שבחר לנסוע ברכב פרטי. זה כמו כשקונים לחם משלמים עליו, כך גם כאן - זה מחיר עבור משאב ציבורי במחסור. ברגע שחושבים על זה כעונש מתחילים עם כל הפטורים, וככל שיש הרבה מהם זה יחסל את כל העניין", הוא אומר בראיון לוואלה! כסף.
מחוץ לגוש דן ועד לב תל אביב: 15-37.5 שקל, תלוי בשעה
האגרה תשולם בעת כניסה ל-3 טבעות בגוש דן, שבמרכזן אזורי התעסוקה בעיר ת"א, כאשר הטבעות מכילות את הכבישים הראשיים המובילים לערים באזור: חציית הטבעת החיצונית לכיוון מרכז הגודש בשעות 6:30 עד 10:00 בבוקר תעלה 5 שקל וחציית הטבעות האמצעית והפנימית תעלה 10 שקל בשעות אלה. בשעות אחר הצהריים - 15:00 עד 19:00 בערב, בחציית הטבעות ממוקד הגודש לכיוון הטבעת החיצונית, יעמוד התעריף על מחצית מהסכומים הנ"ל, והתקרה היומית תהייה 37.5 שקל.
לדברי פרופ' מואב שיטת הטבעות שהתקבלה אינה מוצלחות וישנן שיטות אחרות, הרבה פחות בעייתיות - כמו למשל, ניטור רציף - טכנולוגיה שנכנסת בימים אלה בסינגפור והיא כוללת שימוש בחיישן מעקב בכל רכב ותשלום לפי המסלול או לחלופין הצבת מצלמות בכל הצמתים שיעקבו אחרי מסלול הרכב.
הפתרונות עליהם מדבר מואב עשויים לפתור את בעיית התושבים הגרים באזור הטבעות כדי שלא יצטרכו לשלם בכל פעם שיחצו את הטבעת, והם נפסלו בשל המורכבות הטכנולוגית והמגבלות הקיימות בישראל של הגנת הפרטיות. כדי בכל זאת לא לפגוע בתושבי אזור הגודש בתקנות נקבע כי אם ייכנסו וייצאו מאותו אזור בתוך חצי שעה, יהיו פטורים מתשלום.
לדברי מואב, "זה טיפשי מכמה סיבות. גם תושב האזור שחוצה טבעת צריך לשלם על זה. הוא משתמש בכביש, אז למה שלא ישלם? שנית, המגבלה של חצי שעה עלולה להוביל ליותר תאונות דרכים, כי בן אדם שגבולי על חצי השעה, ילחץ על הגז וימהר כדי לחסוך את הכסף. כל תושבי המרכז, מיליוני אנשים, כל פעם שהם נוסעים לזמן קצר הם ישתדלו למהר כדי לעשות את זה בחצי שעה. אנחנו נראה יותר תאונות דרכים".
מואב מוסיף: "בשיטת הטבעות מי שנכנס לתוך טבעות ונמצא בין שתי הטבעות יכול לנסוע כמה שהוא רוצה ולעשות המון גודש בלי לשלם על זה בכלל, זה לא טוב".
למה נהגי מוניות ישלמו רק 50%?
לפי חוק הגודש, מוניות הספיישל ישלמו 50% מסכום המס, ולשיטת מואב אין בכך היגיון: "זה פשוט מוזר. למה אם אני נוסע בעצמי ברכב שלי אני אשלם מחיר מלא, ואם אני אשלם לנהג שיסיע אותי אני אקבל 50% הנחה? איפה ההיגיון בזה? זה חסר כל היגיון".
עם זאת, הוא אומר כי "ההחרגה של רכבים דו-גלגליים מתשלום האגרה היא סבירה והגיונית - הם לא תופסים הרבה מקום על הכביש. בישראל במיוחד - הם תמיד בין הנתיבים, משתחלים בין מכוניות, זה לא כמו במדינות תרבותיות שהם עומדים בתור, כמו כולם".
בהודעה של ועדת הכספים נכתב כי "לחוק הגודש הוכנסו מספר שינויים לטובת הציבור, בראשם דחיית כניסת המתווה לתוקף בשנה - למרץ 2025 על מנת לוודא שיועמד מלוא המענה הנדרש מצד התחבורה הציבורית".
לדברי מואב ,"הדחייה לשנת 2025 מראה על חוסר הבנה או על פופוליזם. זה שוב מראה שהם תופסים את אגרת הגודש כעונש על הציבור. אם זה דבר טוב ונכון, אז לדחות אותה? זה לא למען הציבור אלא נגד הציבור".
"כל פעם מוצאים דרך אחרת להוציא עוד כמה שקלים"
המס החדש אומנם יחול רק בעוד יותר משלוש שנים ובסופו של דבר יפעל לטובת הציבור, כפי שהסביר מואב, אך הוא כבר מעורר סערה ציבורית. חלק מהמעסיקים שמעניקים רכב בליסינג ישלמו כנראה את הוצאות מס הגודש, אך בקרב העצמאים התמונה היא שונה לחלוטין. אלה שעובדים באזור המרכז יצטרכו לשלם מכיסם את הוצאות המס.
מדובר בציבור רחב של העצמאים נותני השירות - שכולל למשל, את רוב המוסכים הממוקמים בתל אביב, קליניקות שונות ורבים אחרים. מתן סגל, מנהל תפעול של חברת שדות הדברה מספר בשיחה עם וואלה! כסף כי העובדים בתחום ההדברה נושאים עמם ציוד שלא מאפשר להם לעבור לרכב דו גלגלי ולכן יצטרכו לשאת בהוצאות לא מבוטלות שלדבריו, יגולגלו לכיס הצרכן.
לדברי סגל, "ברור לכולם שזה לא משהו שבעלי עסקים יוכלו לעמוד בו, זה ייפול בסופו של דבר על הצרכן. אנחנו עובדים על הכביש, אין לי כל כך בברה. יש לנו הרבה לקוחות באזור תל אביב, אז צריך לשלוח כמה מדברים, זה לא משהו שאנחנו כחברה נוכל לספוג. כרגע נמצאים 15 מדבירים בשטח, חצי מהם באזור המרכז. המשמעות היא עוד מאות או אלפי שקלים בחודש בגלל הכניסות שלהם לתל אביב.
באותה מידה זה פוגע בבעלי עסקים שנמצאים בתוך תל אביב, גם להם זה יוריד עבודה ויפגע בהם".
"אני לא מופתע מהכוונה להטיל מס גודש. הם יודעים להוציא כספים, אבל כל פעם שוכחים שהעלאת מסים והפגיעה בעסקים בעצמאים זה לא יימשך לעד, יהיה פה מתישהו פיצוץ. כל פעם מוצאים דרך אחרת להוציא עוד כמה שקלים, וחלקנו גם ככה עדיין מתמודדים עם השלכות הקורונה", הוא אומר.
"דחינו ל-2025 כדי להסתנכרן עם תכנית החומש של משרד התחבורה"
יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר משיב לביקורת של פרופסור עומר מואב ואומר בנוגע למוניות ספיישל: "הן מצד אחד תחבורה ציבורית, ומצד שני בגלל מקדם המילוי הנמוך הן מייצרות גודש בכבישים. המוניות הן השלמה מצוינת לצורך של first mile last mile ולכן היינו צריכים למצוא את האיזון בין הצורך להטיל עלויות חיצוניות אמיתיות שנוצרות עקב יצירת הגודש , לבין מתן ביטוי לכך שמדובר בתחבורה ציבורית משלימה ולכן, החלטנו להוריד את התעריף ב50% אך להסיר את המגבלה היומית של תשלום המס על המוניות".
קושניר מסכים כי "הניטור הרציף הוא הכלי האופטימלי והאפקטיבי ביותר שמבטא את המס על הנסועה באופן אמיתי". עם זאת, לדבריו, "אין כרגע בעולם טכנולוגיה שיודעת לתת פתרון. רק בשנה הבאה מתוכנן יישום של טכנולוגיה כזאת בסינגפור אך קיימים אתגרים רבים בנושא של הגנה על הפרטיות, לכן זאת לא אלטרנטיבה ריאלית לצערי. חשוב לצין שהמודל אליו הגענו בוועדת הכספים, מתקדם יותר ממה שנהוג בעולם, כיוון שיצרנו 3 טבעות עם גביה דיפרנציאלית ככל שמתקרבים לאזור הגודש, לעומת טבעת אחת שנהוגה היום ברוב המטרופולינים בהם יש אגרות גודש".
בנוגע לדחיית החלת האגרה לשנת 2025, קושניר מסביר כי הכוונה היא "להסנכרן עם תוכנית החומש של משרד התחבורה, על מנת לתת להם את האפשרות ליישם את השקעות העתק שמתוכננות בתקציב זה לפיתוח התחבורה הציבורית והתשתיות. מעבר לתכנית החומש שתיתן בוסט לכל התחבורה הציבורית בארץ - כל ההכנסות מאגרות הגודש ינותבו להשקעה בתחבורה הציבורית ופרויקט המטרו".