קצינים בצה"ל או רופאים: מי מרוויח את השכר הכי גבוה?

ועדת העבודה והרווחה ערכה סקירה אודות המגזר הציבורי בישראל, ממנה עולה כי הוא מונה 730,000 עובדים בעלות שכר של 190 מיליארד שקלים בשנה, וכי השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך הנו 12,014 שקלים לחודש, בעוד עובד מערכת הביטחון מרוויח סכום של 18,261 שקלים. 

בראשית הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן מרום: "המגזר הציבורי הוא דבר שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו כאזרחים. קיימות מגמות שונות בשוק העבודה בישראל, בהיבטים של ענפי תעסוקה, שילוב מגזרי, פערים מגדריים, ואני מניחה שגם הקורונה נתנה ותמשיך לתת את אותותיה בכל הנוגע למבנה התעסוקה, דרכי העבודה וגם השכר. לכן אנחנו מבקשים לשמוע היום אודות השינויים, המגמות והיעדים שמציבה המדינה בתחום הזה".

קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר שערך את הסקירה, אמר כי "המגזר הציבורי הוא משמעותי מאוד בשוק העבודה וגם בשירות לאזרח - זה מערכת החינוך, הביטחון, הבריאות, השלטון המקומי ותאגידים סטטוטוריים - זה עולם ומלואו. בחלק מהדברים המגזר הפרטי יודע להתמודד יותר טוב ויותר מהר עם שינויים - משברים או שגשוג, כמו תוספות שכר אם נדרשות, שינוי בכמויות עובדים ועוד, אבל הקורונה האיצה תהליכים שהתרחשו באופן טבעי להתאמה של המגזר הציבורי למציאת המשתנה. ראינו יצירה של פתרונות כמו עבודה מרחוק, הכשרה, וגם ניוד והשמה של עובדים, כמו למשל ברכבת שעשו לנהגים הסבה לפקחים שעבדו על החשמול וזה עבר נהדר, או פקחי מעברי גבול שהוסבו לפקחי קורונה". 

על פי נתונים שהציג בר נתן, המגזר הציבורי מונה כיום כ-730,000 עובדים, המהווים 20-15% מכלל העובדים במשק, כשסך הוצאות השכר על עובדי המגזר עמד בשנת 2019 על 190 מיליארד שקלים בשנה.

השכר הממוצע לעובד במערכת החינוך בגילאי 65-25 עומד על 12,014 שקלים, במשרדי הממשלה על 16,716 שקלים, במערכת הביטחון על 18,261 שקלים ובמערכת הבריאות על 16,960 שקלים. זאת אל מול שכר ממוצע של 12,852 שקלים בכלל המשק. בר נתן ציין כי הנתונים אינם כוללים התייחסות להיקף משרה ושעות נוספות. לדבריו, "בעשור האחרון היו המון רפורמות משמעותיות שהעלו את השכר במגזר הציבורי ויש גם הרבה 'טייסים אוטומטיים' שקורים עם או בלי קורונה או הסכמים. אחת הבעיות בנתונים המוצגים כאן היא שהבדיקה נערכת לפי תלושים ולא עובדים, כלומר, אם אדם עובד אצל שני מעסיקים שונים הוא נספר כשני עובדים שונים בשכר נמוך וזה משפיע על הממצאים". 

בנוסף עולה כי אחוזי הפיטורים במגזר הציבורי נמוכים משמעותית מאשר לאלה במגזר בפרטי. בשנת 2016 לדוגמה, פיטורים היו הסיבה ל- 46% מהפסקות העבודה במגזר הפרטי אל מול 16% בלבד במגזר הציבורי. נתון זה לצד קידום שכר אוטומטי מובילים למוביליות נמוכה של עובדים במגזר הציבורי.  

כמו כן, מהסקירה עולה כי במגזר הציבורי אין קשר מובהק בין ציון פסיכומטרי לגובה השכר, בשונה מהמגזר הפרטי בו נראה קשר ברור. בהקשר זה ציין בר נתן כי בשנים האחרונות יש ניסיון להכניס גם למגזר הציבורי תגמול על פי פרמטרים של איכות הן בקבלה והן לאורך תקופת ההעסקה של העובד, שיצטרפו למרכיבים הקיימים שמתגמלים בעיקר על השכלה פורמלית, ותק ועוד.

"אנחנו רוצים כמה שיותר לשלם עבור יכולות, עבור מי שיש לו ערך מוסף כלפי הציבור. במגזר הפרטי זה קורה – התשלום הוא לפי התפוקה של העובד. במגזר הציבורי זה לא יכול להשתנות לגמרי ביום אבל יש תהליכים לקדם את זה.  הפער הכי גדול היום הוא במקצועות הטכנולוגיים וזה מורגש מאוד בכל הגופים. אנחנו נותנים פתרונות בחלק מהמקרים אבל אנחנו לא תמיד יכולים להתמודד על כל אחד מול חברת הייטק שיכולה להציע לו הרבה מאוד ביום שסיים ללמוד", אמר בר נתן.

עוד התייחסה הסקירה בין היתר לפערי השכר המגדריים שעל פי הגרף שהוצג הולכים ומצטמצמים בצורה עקבית - במגמה של כאחוז בשנה. לדברי בר נתן מדובר בקצב מהיר יחסית לשינויים מסוג זה, הנובע בין היתר ממגמות של שינוי בשילוב מגדרי במקצועות שונים וגם בהתאמות של שוק העבודה. עם זאת ציין כי "התאמות מסוג זה תלויות הרבה בתרבות הארגונית של גוף כזה או אחר ולא תמיד לנו כממונה על השכר יש השפעה. אם עירייה מסוימת מחליטה לא לכנס ישיבות יומיים בשבוע אחר הצהריים, זה תלוי בה וזה אכן מעודד ומסייע לסגירת הפערים". כמו כן התייחס בר נתן  ליעדים נוספים שמציב משרד האוצר, כמו שינוי מודל החזקת הרכב של המגזר הציבורי, במטרה לבטל תמריצים להחזקת רכב פרטי ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית.