ועידת האקלים בגלזגו הסתיימה בתחילת החודש בקול ענות חלושה. ייתכן והשנתיים האחרונות בהן היו הממשלות טרודות בניהול מגפת הקורונה, התקציבים העצומים שנדרשו לשם שיקום והנעת גלגלי הכלכלה, הורידו מעט את נושא האקלים מסדר היום. כך או כך, בשורה עולמית גדולה לא עלתה מגלזגו וניכר היה בדברי הביקורת על הוועידה כי עיקר משתתפיה, שועי עולם, פוליטיקאים ואנשי עסקים הציפו את העיר הסקוטית בעשרות ומאות מטוסים פרטיים שגרמו מן הסתם לזיהום אוויר עצום.
בשנת 2005 הושקו ברחבי העולם מספר שוקי מסחר בהם יכולים "מזהמים" לסחור בפליטת הפחמן שלהם מול גופים נקיים, בהתאם למכסות הזיהום שהוקצו להם, וזאת על מנת לעודד גופים וחברות להיות יותר נקיים ולייצר עולם בו לזיהום יש מחיר. הרעיון העיקרי העומד מאחורי שיטה זו היא למעשה הכרזה שכמות הפחמן הנפלטת היא מוגבלת, ולא אינסופית. השבוע, זינק לראשונה מחירו של טון אחד של פחמן בשוק האירופאי למסחר בפליטות למחיר שיא של 70 יורו. ניתן למנות בין הגורמים את הציפייה לחורף קר, ירידה בזרימת הגז מרוסיה לאירופה ועליית מחירי הפחם. ולמרות שלזיהום יש מחיר, הביקוש לו עדיין גבוה והמחיר הולך ועולה.
בשולי הדברים, מעניין לראות כי בעוד רבים ממכשירי החשמל והצריכה היומיומית שלנו עברו בעשורים האחרונים תהליך של מזעור, כלי התחבורה היומיומיים שלנו, בראשם הרכב הפרטי, הלכו וגדלו ועמם צריכת הדלק הממוצעת. לא נפקדה מהמגמה התעופה האזרחית, שעל אף שנעצרה כמעט לגמרי בשנתיים האחרונות, צפויה להמשיך ולהיות הזרז המשמעותי ביותר לזיהום האוויר ופליטת המזהמים גם בעשורים הקרובים. למעשה, מאז 1970 חל גידול של כ-200% בכמות הפליטות שנבעו מכלי תחבורה, מחציתם יבשתיים, שברובם מכוניות פרטיות. לא בכדי עלתה השבוע ביקורת, מוצדקת לטעמי, כלפי שרת התחבורה עת הלינה בסרטון שפרסמה על היעלמותו, המדאיגה כשלעצמה, של ים המלח, בעודה מדווחת על מצבו הקשה דרך חלון המטוס הפרטי שנשא אותה מעליו.
פליטת פה
בחזרה לוועידת האקלים; בוועידה הכריז ראש הממשלה כי ישראל צפויה להפחית את פליטת המזהמים שלה ולהגיע ליעד של אפס פליטה נטו בשנת 2050 וכי היא רואה עצמה בחוד החנית של המאבק בזיהום העולמי ובעיקר בתחומי הטכנולוגיה והפיתוח. ראוי בהחלט, בהינתן העובדה כי ישראל מזהמת פי 3 מהממוצע העולמי יחסית לגודלה. נזכיר כי לישראל אין עדיין חוק אקלים, וכלל ההכרזות שפוזרו בוועידה טרם גובו בתקציבים או בתכנית פעולה לאומית מסודרת. לראיה, רק כ-6% מתצרוכת החשמל בישראל מופקת מאור השמשץ מצופה ממדינה שטופת שמש כישראל לשאוף למספרים גבוהים בהרבה על אף מגבלות האגירה של אנרגיה סולארית.
מה נותר עוד לעשות? הרבה כמובן, אך ראשית, נדרשת לישראל תחבורה להסעת המונים לא רק בהיבטי הפריון, איכות החיים וכד', אלא בראש ובראשה, כמלחמה בזיהום האוויר שיוצרים הפקקים האינסופיים. המשך חשמול קווי הרכבת, הגברת סבסוד שווי המס לרכבים לא מזהמים, אך בעיקר ומעל לכל, מודעות והבנה כי הבעיה אמיתית, אקוטית וקרובה אלינו יותר מתמיד.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי, קסם קרנות ETF
המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.