דו"ח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי שפורסם היום (רביעי) חשף כי שיעור העוני לפי ההכנסה הכלכלית התרחב והועמק, וכך גם האי-שוויון. העשירון העליון היה היחיד שהכנסתו הכלכלית הממוצעת אף עלתה במקצת.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, שוחח עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחס לממצאי הדו"ח: "הדו"ח מראה מה התנהל ב-2020 על פי משבר הקורונה. הנתונים שלו מצדיקים בצורה בלתי רגילה את המדיניות שהביטוח הלאומי קידם כמי שהבין מיד את גודל השעה - אלמלא הקצבאות והמענקים, מאות אלפי משפחות היו עלולות להידרדר ולהתרסק מתחת לקו העוני, ומודל החל"ת הצדיק את עצמו, על זה בכלל אין עוררין".
"מומחים ממדינות הOECD ציינו שמודל החל"ת בהשוואה למודלים אחרים היה יעיל, חברתי וגמיש יותר מכל שאר המודלים, ונתוני הדוח אכן מראים שבזכות אותם קצבאות ומענקים לא רק שהמצב הורע, אלא השתפר בעיקר בקרב העשירונים הראשונים והשניים שבימים כתיקונם הם ניזונים בעיקר מקצבאות, והם אפילו שיפרו את מצבם. המדיניות הסוציאלית של הביטוח הלאומי הוכיחה את עצמה", הוסיף.
עוד עלה בדו"ח כי אחוז הקשישים העניים ירד ל-13.5% מ-15.8%, אולם אחוזי הילדים העניים עלו ל-31.2% בשנת 2021. "אי אפשר לשבת בצד ולא לעשות דבר בעניין הזה, זה מחריד כי מבחינתנו כל אדם מתחת לקו העוני הוא עולם ומלואו", אמר מנכ"ל הביטחון הלאומי והוסיף כי
היו צעדים ראשוניים שקיבלו ביטוי כבר בתקציב 21-22, אנו שוקדים על החלטות נוספות כדי לשנות את המצב הזה לטובה. אנו פועלים רבות להעלות את קצבת אבטחת ההכנסה, שלא מאפשרת להתקיים בצורה סבירה, אני לא מדבר על להתקיים בכבוד".
על ההשפעות הכלכליות של גל הקורונה החמישי, אמר שפיגלר כי "ישנם צעדים שכבר נעשו על ידי שר הרווחה והאוצר כאשר העלו את קצבת השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים שאין להם מקורות הכנסה נוספים, וגם את קצבת הנכים הבסיסית. ניתנו לא מעט זכויות להרבה מאוד אוכלוסיות מקרב הנכים, שבעבר לא היו מנת חלקם".
"נתנו את הדעת לצרכי האוכלוסיות החלשות שבכל זאת זקוקות לסיוע, והסיוע ניתן בין היתר בזכות הגדלת הקצבאות. באותה נשימה, התקבלו לא מעט החלטות שיש בהן כדי לדרבן את האוכלוסייה לצאת לעבודה, להתפרנס בכבוד ולשפר את מצבם הכלכלי, זה דבר שהוא בגדר אינטרס לאומי", סיכם.
"לפני שהממשלה שילמה מענקים, היא רצה לסגר וניתקה את האנשים מהעבודה"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, התייחס גם הוא לממצאים העולים מהדו"ח ואמר כי "אין ספק שהמצב קשה, אך גם בחצי השנה בה הממשלה קיימת הצלחנו לעשות דברים מאוד חשובים. גם הסדרנו את רפורמת הנכים, והעלנו את השלמת ההכנסה לקשישים והגענו למצב בוא אין קשיש בישראל החל מינואר שמקבל פחות מ-70 אחוז משכר המינימום. לפני שהממשלה שילמה מענקים, היא הוציאה את כל המדינה לחל"ת ורצה לסגר וניתקה את האנשים מהעבודה וסגרה אותם בבית".
"ראית איך את הגל הרביעי הצלחנו לעבור ללא סגרים והגבלות על הכלכלה, זה מה שאנו מנסים לעשות גם עכשיו. בנתונים שיש היום אין שום הצדקה להגביל את הפעילות הכלכלית. המדד החשוב זה לא כמות המאומתים אלא החולים הקשה והמונשמים, וגם כשיש עלייה בכמות המאומתים כמות החולים קשה לא משתנה וכמות המונשמים אפילו יורדת אם אני לא טועה לעומת שבוע שעבר".
לדבריו, "עצם הדיבורים על המגבלות והסגר מייצרים פניקה, אין שום סיבה רגע לסגור את הפעילות הכלכלית. הצלחנו להוריד את הגירעון ואנו נמצאים במסלול ההמראה של הכלכלה".
על העלאת מחירי המוצרים של חברת אסם אמר קושניר כי "אני חושב שהעלאת מחירים עכשיו אינה מוצדקת, עצם העובדה שהדולר נמצא מאוד נמוך לעומת השקל זה מוזיל עלויות ליצרנים שמייבאים סחורה. נתתי הוראה לצוות שלי לעשות השוות מחירים של אוסם בארץ ובחו"ל, לא אתן למצב בו בחו"ל אוסם מוכרת בזול יותר בחו"ל, אני קורא לאוסם להירגע ולעצור את העלייה, היא אינה במקומה. אם נראה שאוסם מעלה, נפעל לפתיחת התחרות. אנו חייבים להגן על הצרכן".
בסיום, התייחס גם לסערת הרב הראשי, הרב דוד לאו, שהודיע כי לא יוכל לחתום על גיורים אם ראש מערך הגיור יפוטר, ואמר כי "כל פקיד ממשלתי חייב להישיר למדיניות הממשלה ולא יכול לאיים לא לבצע אותה כי הממשלה החליטה לסיים את העסקתו של פקיד כזה או אחר. אם לא טוב לרב לאו והוא לא אוהב איך שהממשלה מתנהלת, אז הוא יכול פשוט לשים את מכתב ההתפטרות. אין שום מצב בעולם שפקיד ממשלתי בכיר ככל שיהיה יאיים על הממשלה, יאיים על ראש הממשלה. לא טוב לו? שישים את המפתחות ויילך".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm