השרה לשוויון חברתי, מירב כהן התארחה היום (חמישי) בתכנית "איפה הכסף?" ב-103FM, והתייחסה לעליית המחירים, עליה הכריזה חברת אסם. "אני יכולה לבוא ולדבר, אבל בסוף יש חברה פרטית שלא שואלת אותי מה לעשות. הדרך שלי להתמודד עם זה זה לייצר תחרות. אני חושבת שאני צריכה לשנות את כללי המשחק כך שמי שירצה לנצח יוריד מחירים וזה באמצעות יצירת תחרות. כי אז אם הם יעלו מחירים הצרכנים יעברו למוצר אחר", הסבירה כהן.
השרה הוסיפה כי רפורמת הייבוא כבר עברה בכנסת והחל מחודש יוני אמורים להגיע מוצרים נוספים מאירופה, מה שלטענתה יוביל לירידה ביוקר המחייה: "שהרגולציה תוקל ונוכל לראות יותר מוצרים מחו"ל ואז נראה מכל מוצר ומוצר יותר מותגים, יצרנים ויותר תחרות. ואז אסם תחשוב פעמיים אם כדאי לה לעשות את הדבר הזה כי פשוט יפנו למותג אחר שהוא מגיע מאירופה - בעיניי זה הדבר הנכון".
עוד קודם לכן, כהן הסבירה על מהלך אחר שקידמה מתוקף תפקידה כשרה לשוויון חברתי, לפיו חברות האשראי יפסיקו לעבוד עם חברות שהוכח כי ביצעו עוקץ על אזרחים, בדגש על אזרחים קשישים: "זה חלק מהמלחמה שלנו בעושק הקשישים. עוד לפני שנכנסתי לפוליטיקה הצלחנו למוטט חברות שעוסקות בעושק קשישים אבל עשינו את זה באמצעים של שיימינג. עכשיו אנחנו מביאים חקיקה, חוק אחרי חוק, כדי לשנות את כללי המשחק ושהדברים האלו לא יחזרו על עצמם".
"החקיקה בעצם קובעת שברגע שהרשות לסחר הוגן חוקרת ורואה שיש חשד שיש חברה מסוימת שמנצלת קשישים, היא יכולה במיידי להודיע לחברת האשראי להקפיא רגע את פעילות החברה וגם לא לשחרר את הכספים שהיא אמורה לגבות עבורם מהצרכנים. אחרי שתהיה בדיקה מעמיקה ויוכח שמדובר בחברה מפרה בנסיבות מחמירות, שהיא גנבה כסף מקשישים, חברת האשראי תחויב להחזיר את הכסף לאותם צרכנים", היא הרחיבה.
לדבריה, לחברות האשראי יש אחריות ללקוח במקרים של עוקץ, בדיוק כפי שהן מודיעות לו על חריגות בכרטיס ברגע שיש פעילות חריגה: "אם הן לוקחות מהצרכנים דמי סליקה ומתעשרות מזה שיש להם גישה לכיס אז יש להם גם אחריות לצד הגישה לארנקים ולכסף שהן מרוויחות מזה. האחריות אומרת שאם הן מקבלות תלונות על חברות שהרבה צרכנים מבקשים לבטל עסקאות, שטוענים שהם לא רצו לבצע את העסקה, שהטעו אותם או שהתחזו אז מחובתן לבוא ולבדוק את הדברים. אם הן רואות שיש פה חברה לא תקינה כבר היום הן מחויבות לעצור את הסליקה".
לטענת השרה, היא דוגלת ברעיון של קידום עונשי מינימום, אך נתקלת בהתנגדות מצד משרד המשפטים: " בימים אלו אני עושה עבודה מול משרד המפשטים כדי להביא עוד חקיקה במקרה של אנשים שמנצלים כלכלית מבוגרים. אני לא רוצה שיטילו קנסות על חברות בערבון מוגבל, אף אחד לא משלם את הקנסות אלו כי הם סוגרים את החברה ופותחים חברה אחרת ואז אתה נשאר ברשימת הנושים וזה לא אפקטיבי. אני חושבת שצריך קנסות אישיים, שאם נמצא שהם עשו דברים כאלו שימכרו את דירות ורכבי הפאר שנקנו מכספים גנובים ויחזירו את הכסף לצרכנים".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm