ופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר כתב בסוף השבוע דין וחשבון בן 42 עמודים המסכם את הצדדים המשפטיים של הסתבכות בנק הפועלים בפרשת העלמות המס בארה"ב. שלא במקרה, הדוח פורסם בסוף השבוע כדי להנמיך את העיסוק התקשורתי בממצאיו.
מאז פרישתו מהשיפוט בעליון, התמחה דנציגר בכתיבת דוחות מפתיעים המנוגדים לציפיות המוקדמות. לדוגמה, הדוח שכתב בסוגיית המאבק בין היו"ר למנכ"ל כלל ביטוח, שבסופו היו"ר דני נווה נאלץ לפרוש.
גם בדוח הנוכחי הציפייה המוקדמת הייתה שהאחריות של מנהלי הבנק על הפרת חובת הזהירות תתבטא גם בענישה כספית אישית, אך בפועל זה לא קרה. בעוד מנהלים בלאומי כמו איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ נקנסו ב־5.1 מיליון שקל על אחריותם בפרשה דומה, בבנק הפועלים המנכ"ל ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי היו פטורים מכך.
הסיבה היא היעדר אחריות ישירה והיעדר נוהל בנקאי תקין לגביהם, אך זהו תירוץ קלוש. בכל מקרה היו מנהלים שאחריותם לפרשה האומללה אינה מוטלת בספק, כמו אורית לרר או אלברטו גרפונקל, אז מדוע גם אותם הוחלט לפטור מקנס?
חלק זה בדוח דנציגר מעורר תחושה של תסכול, חמיצות והחמצה, בגלל היעדר הקשר בין אחריות אישית לתשלום. למרות זאת, מבחינת עסקית, ובהתחשב בעובדה שתשלום הבנק בגין ההסתבכות עומד על כמיליארד דולר, דרישת הקנס מהמנהלים זניחה.
בשורה התחתונה מומלץ להסתכל בדוח על מחצית הכוס העסקית המלאה. הדוח מביא בחשבון את טובת הבנק וכמובן את בעלי המניות, שהם הציבור הרחב. הוא מאפשר להנהלה הנוכחית בראשות המנכ"ל דב קוטלר להשאיר מאחור את משקעי העבר ולהתנהל במבט צופה אל פני עתיד. הבנק ביצע במאזנים את ההפרשות הכספיות בעקבות הפרשה.
הוא יקבל מחברות ביטוח פיצוי בסכום שיא של 140 מיליון דולר, סכום שנחשב לגבוה ביותר אי־פעם ששולם לחברה עסקית בישראל. הפיצוי יופיע בדוחות הבנק ככל הנראה רק ברבעון הראשון של 2022, לאחר האישור הסופי של ההסדר בבית המשפט ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה.
ההסדר יאפשר לבנק הפועלים להשאיר מאחור את משקעי העבר ולהזניק את פעילותו בניו יורק, המנוהלת כיום באמצעות סניף. לאחר ההסדר עם הרשויות האמריקאיות, יוכל בנק הפועלים להפוך את הסניף לחברה בת.
הוא גם יכול לנצל את העובדה שלאומי ניו יורק מתמזג עם הבנק האמריקאי ואלי נשיונל, וחדל בפועל להיות "בנק ישראלי". המהלך עשוי לעודד מעבר לקוחות ישראלים של לאומי ניו יורק ודיסקונט ניו יורק למתחרים מהפועלים.