"המחוקק לא קבע באופן חד וברור מהי הרגולציה הנדרשת ומה מחוץ לתחום. קיימת מידה רחבה של פרשנות מצד הרגולטורים. רבים מהם 'איבדו את הצפון' ומיישמים פילוסופיה פיקוחית שגויה של "שריף". כך אומר ל"מעריב" דוד מילגרום, הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר.
מילגרום מכיר היטב את המגזר הציבורי והעסקי, מתוקף תפקידו כיו"ר של חברת דירוג האשראי מידרוג, החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ ועוד. לדבריו, בתחום הביטוח נדרשת רגולציה ספציפית רק לצורך הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות הביטוח, אבל המפקח פועל בדוקטרינת ה"שריף" - והחליט שהציבור מבולבל וקבע פוליסת ביטוח בריאות אחידה.
"זו גחמה מזיקה שמונעת גיוון מוצרי ביטוח, עדכון התוכניות בהתאם להתפתחות הרפואה ועוד", קובע מילגרום ומוסיף: "מי שיפסיד מהגחמה החדשה יהיו המבוטחים. חברות הביטוח וסוכני הביטוח יודעים להפיק תועלת לעצמם מכל שינוי רגולטורי".
נחמה גולדווסר, יו"ר ועדת הבריאות בלשכת סוכני הביטוח, מסרה בתגובה: "התמקצעות היא חובה בכל תחום עיסוק בחיינו, ועל אחת כמה וכמה בתחום כה רגיש כמו הבריאות שלנו. הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות משתנות במהירות. עד כניסתו לתוקף של חוק הבריאות, יש לאסור על מוקדנים ומי שאינם בעלי רישיון למכור כיסויי בריאות. לא ייתכן שבשנת 2022 אין פיקוח כראוי ואין שימת דגש על חובת רישיון למי שמוכר כיסוי ביטוחי בתחום כל כך רגיש וחשוב כמו בריאות".