לקראת כנס בנושא מגמות התשלומים פורסם אתמול מטעם בנק ישראל סקר בקרב 600 נשאלים, שנועד לשקף את העדפות התשלומים של הציבור. מרבית הישראלים, כך מתברר, מעדיפים לשאת עמם כמה שפחות מזומנים בארנק.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
על השאלה "עם כמה כסף מזומן אתה מסתובב בארנק?" השיבו מרבית הנשאלים (55%) שהם נושאים פחות מ־200 שקל. רק 8% מהאוכלוסייה מסתובבים עם סכומים הנעים בין 500־1,000 שקל בארנק. 65% השיבו כי אמצעי התשלום המועדף עליהם הוא כרטיס אשראי, ורק 21% משלמים במזומן.
על השאלה "באיזה אמצעי תשלום אתה מעביר כסף?" 43% השיבו שבאמצעות אפליקציות התשלומים (מרביתם ביט) ורק 22% מעבירים במזומן. 51% לא בטוחים אם ישתמשו בשקל דיגיטלי שיונפק בבנק ישראל, ו־34% מהציבור חושבים שכן.
במהלך הכנס אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: "אירועי הימים האחרונים (קריסת מטבע הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים - י"ש) מלמדים שאנחנו עוד רחוקים מאוד מאימוץ מלא של המערכת הדיגיטלית כמוצר רגיל בכלכלה, ואנחנו רחוקים מאוד מהיום שבו הכסף ייעלם מחיינו".
הוא הוסיף: "ביטקוין הוא נכס ספקולטיבי: מחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האופטימיות או אפילו האוטופיות שנלוו להנפקת הקריפטו לפני יותר מעשור, הוא לא מחליף אף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף".
"מטבע זה אינו אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה, ולאור התנודתיות הגבוהה במחירו הוא ממש לא משמר ערך. כבנק מרכזי עלינו להיות אמונים על הפיקוח ועל ההסדרה של מטבעות יציבים כנדרש לשמירה על היציבות הכלכלית. הפיקוח צריך להתמקד בהיבטים צרכניים, כמו שקיפות וניהול תקין".
עוד ציין: "אם בנק ישראל יחליט להנפיק שקל דיגיטלי, זה יהיה שינוי עצום, ומן הראוי שנהיה ערוכים אליו. ואם נחליט שלא, כל הידע הנצבר בפרויקט השקל הדיגיטלי ישרת אותנו גם בחשיבה על רפורמות אחרות בעולם התשלומים".
ירון הדגיש כי בנק ישראל נקט בשנים האחרונות שורת צעדים לקידום החדשנות, היעילות והתחרות בשוק התשלומים. לדבריו, צעדים אלו סייעו לצלוח טוב יותר את משבר הקורונה, בכך שאפשרו מעבר מהיר ויעיל לתשלום ללא מגע פיזי: "חלק גדול מהפיתוחים הטכנולוגיים אינו מגיע לשוק הישראלי, מכיוון שישראל היא משק קטן, אך יש גם חסמים שקשורים לרגולציה ולמבנה תמריצים, ובהם אנחנו יכולים לטפל", אמר פרופ' ירון.
הוא הוסיף: "אנו צפויים להיות אחת המדינות הראשונות בעולם שמחייבת רגולציה בהעברת מידע בין הגופים הפיננסיים שהוא מעבר לעו"ש ולאשראי (כולל גם פיקדונות, חסכונות, הלוואות וניירות ערך). אנחנו בעד עולם פיננסי פתוח שיכלול את כלל היצרנים של כלל המוצרים הפיננסיים, ולא רק את המערכת הבנקאית".