הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, העלתה את הרבית במשק שעמדה עד היום על 0.75%, ב- 0.5% נוספים, לרמה של 1.25%. הודעת הנגיד בשם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל באה בהמשך לשתי העלאות רצופות של הרבית, לגובה של 0.75.
לצד ההחלטה על העלאת הרבית, מפרסמת חטיבת המחקר של הבנק, בראשות מישל סטרבצ'ינסקי, את התחזית בנוגע להיקפים הצפויים של הצמיחה והאינפלציה, שעל פי מדדי המחירים לצרכן עומדת על 4.1% לשנה (על פי מדד מאי, האחרון הידוע לעת הזו).
לפני שלושה חודשים עדכנה חטיבת המחקר את התחזיות, לאור התכווצות התוצר ברבעון הראשון והעלייה החדה במחירים, בעיקר בתחום האנרגיה, כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה.
להערכת מרבית הכלכלנים בישראל, תעלה הרבית עד לסוף 2022 לרמה של 1.5%-2%.
חטיבת המחקר של הבנק פרשמה: "הערכותינו לגבי ההתפתחויות בסביבה העולמית מתבססות בעיקרן על התחזיות שמגבשים מוסדות בין-לאומיים ובתי השקעות זרים. בהתאם לכך אנו מניחים כי הצמיחה במשקים המפותחים תסתכם ב-2022 ב-2.7%, וב-2023 ב-1.9% (נמוך בכ-0.3 נקודות אחוז מהתחזית הקודמת עבור שתי השנים).
ביחס לקצב האינפלציה במשקים המפותחים אנו מניחים כי יעמוד על 6.7% ועל 2.3% בשנים 2022 ו-2023 בהתאמה (בהשוואה ל-5.0% ו-2.0% בתחזית הקודמת). העלייה בתחזית האינפלציה לוותה גם בעדכון משמעותי של התחזית לריביות בעולם, כך שבסוף 2022 הריבית הממוצעת של המשקים המפותחים צפויה לעמוד על 2.2% (לעומת 1.1% בתחזית קודמת) ובסוף 2023 על 2.4% (לעומת 1.6% בתחזית הקודמת). חבית נפט מסוג "ברנט" נסחרה בחודש יוני ברמה ממוצעת של כ-118$ לחבית, רמה גבוהה מזו ששררה בעת עריכת התחזית הקודמת (כ-100$ לחבית)".
כן עודכנה התחזית לפעילות הריאלית בישראל:
"התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 5.0% בשנת 2022, ובשיעור של 3.5% בשנת 2023 (לוח 1). תחזית הצמיחה לשנת 2022 והן התחזית לשנת 2023 הופחתו ב-0.5 נקודת אחוז, על רקע הצפי למדיניות מוניטרית מרסנת יותר וכן בשל התייקרות המוצרים והתשומות המיובאים אשר פועלים למיתון הצריכה הפרטית וההשקעות. גורמים אלו הובילו גם להפחתה של תחזית היבוא ב-2023 לאחר שעבור 2022 היא עודכנה מעט מעלה בעקבות נתוני החשבונאות הלאומית ברבעון הראשון של השנה שהיו גבוהים מהצפוי.
התחזית ליצוא ב-2023 עודכנה מטה אף היא בעקבות הירידה בתחזית הצמיחה בעולם. באשר להתפתחויות בשוק העבודה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה בשנים 2022 ו-2023 יעמוד על 3.3% ועל 3.5%, בהתאמה, וכי שיעור התעסוקה (גילאי 25-64( יעמוד על 78.3% ב-2022 ועל 77.7% ב-2023, כך שב-2023 שיעור התעסוקה יהיה דומה לרמתו הממוצעת ב-2019. יש לציין כי נקודת המוצא של התחזית (הרבעון השני של 2022) היא של משק שסגר את הפערים שנוצרו בפעילות בתקופת הקורונה (קרי, צמצום הסטייה של התוצר ממגמת טרום המשבר) עם שוק עבודה הדוק ברמת תעסוקה גבוהה. גם אחרי הפחתת תחזית הצמיחה איננו צופים רפיון בתוצר ובתעסוקה.
באשר לתקציב המדינה, לאור תקבולי מסים גבוהים מהצפוי, הגירעון צפוי להיות נמוך מהערכתנו בתחזית הקודמת. בשנת 2022 הגירעון צפוי להיות 0.7 אחוז תוצר, וב-2023 1.2 אחוזי תוצר".
האינפלציה והריבית
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים המסתיימים ברביע השני של 2023 צפוי לעמוד על 3.3%. ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 4.5%, גבוה מהתחזית הקודמת בנקודת אחוז; וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2.4%, גבוה מהתחזית הקודמת בחצי נקודת אחוז. עדכון התחזית כלפי מעלה נובע בעיקר מעדכון התחזית לאינפלציה בעולם כלפי מעלה ומהפיחות שחל בשער החליפין מאז פרסום תחזית אפריל.
"תחזית האינפלציה מבטאת הערכה שהן הרכיב המקומי של המדד והן הרכיב המיובא יעלו בקצב גבוה מ-3% במשך רוב תקופת התחזית, תוך התמתנות לקראת סופה. באשר לרכיב המקומי של המדד, קצב העלייה הגבוה יחסית הוא תוצאה של הערכתנו לפיה ישררו ביקושים חזקים על רקע שוק עבודה הדוק. באשר לרכיב המיובא, קצב העלייה הגבוה שלו נובע מהתחזית לאינפלציה גבוהה בעולם וכן מהשפעות בפיגור של הפיחות שחל בחודשים האחרונים. אנו מעריכים, בהתבסס על תחזית בתי ההשקעות בעולם, כי האינפלציה בעולם תתמתן לקרבת 2% במהלך 2023, ועל כן מעריכים התמתנות משמעותית של קצב עליית הרכיב המיובא במשך 2023".
הריבית צפויה לעמוד על 2.75% בממוצע הרבעון השני של 2023. הערכה זו מבטאת עלייה ניכרת מרמתה הנוכחית של הריבית, והיא תוצאה של התחזית לאינפלציה גבוהה מהגבול העליון של היעד ברביעים הקרובים יחד עם צפי להמשך פעילות ברמה גבוהה, וכן על רקע ההעלאה הניכרת הצפויה בריביות בעולם.
מהנתונים עולה כי תחזית חטיבת המחקר לגבי האינפלציה בשנה הקרובה דומה לממוצע תחזיות החזאים ונמוכה מעט מציפיות הנגזרות משוק ההון. לגבי תחזית חטיבת המחקר לריבית בעוד שנה, זו גבוהה מממוצע תחזיות החזאים, ונמוכה מהריבית הצפויה הנגזרת משוק ההון.