מהי בנקאות פתוחה? אלו הדברים שאתם חייבים לדעת

בחודש יוני האחרון נכנסה לתוקפה רפורמת הבנקאות הפתוחה, אשר צפויה לשנות את הזירה הפיננסית בישראל, ותאפשר ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם. שחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח בהסכמתו ולהציע לו שירותים בנקאיים המותאמים לצרכיו. לרבים מאיתנו הסיפור הזה נשמע כמו סינית, ונדמה שלרוב לקוחות הקצה אין מושג ביתרונות ובחסרונות ומה הדבר אומר על דירוג האשראי שלהם.

ח"כ כץ: "הבנקים מתנהגים בחזירות וגובים ריביות ועמלות מוגזמות"

המדריך לכלכלן הישראלי הפשוט – כל המידע על נתוני אשראי, BDI וחיווי אשראי שלילי

אז מהי הרפורמה הזאת בעצם? בשלב הראשון תינתן אפשרות להעביר מידע פיננסי על צרכנים לגופים פיננסיים אחרים בנושא חיובי האשראי וחשבונות העו"ש שלהם - מה שצפוי להכניס שחקנים נוספים לזירה הפיננסית בישראל, בהם חברות פינטק רבות. איך זה מסייע לנו? קודם כל בפתיחת השוק. המטרה היא ליצור תחרות ולאפשר ללקוח לקבל הצעות משתלמות יותר מגופים פיננסיים שאינם בנקים שקיבלו אישור לכך מהרשות לניירות ערך. בנק ישראל גיבש סטנדרט אחיד לבנקאות פתוחה בישראל, שמסדיר את ההגנה על המידע של הלקוח ואת ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים.

"רפורמת הבנקאות הפתוחה היא שלב קריטי באבולוציה שעוברת שרשרת הערך הבנקאית", מסביר איתמר נבו, מוביל המגזר הפיננסי בייעוץ הניהולי ב־Deloitte. "בעשור האחרון אנו עדים לשינויים מרתקים בשרשרת הערך הבנקאית אשר בעיקרם מפרקים את המבנה המסורתי של הבנקים לחוליות מופרדות. השינויים מונעים מחדשנות טכנולוגית, משינויים בהעדפות הלקוחות, מפעולות רגולטוריות וכן מהעובדה שגופים מחוץ לזירה הבנקאית ראו בשוקי הבנקאות והתשלומים הזדמנות עסקית ליצירת ערך או לתמיכה בעסקי הליבה שלהם".

למשל?
"אנו רואים כיום שחקנים פיננסיים חוץ־בנקאיים המציעים מוצרים כחלופה לבנקים (כרטיסי אשראי, הלוואות, מסחר בני"ע, ניהול תיקים וכד'), גופים ריאליים שיש להם נכסיות בצד הלקוח (קמעונאים, חברות תעופה, טלקום ועוד) אשר פיתחו עמדה בצד ההפצה תוך חבירה לשותפים פיננסיים בנקאיים או חוץ־בנקאיים, חברות פינטק שלרוב מתמחות ביצירת מוצרים ובמוצרים חדשניים ומתקדמים ומחפשות את הגישה היעילה לשוק, חברות ביגטק אשר נהנות הן מעוצמה אדירה בצד הלקוח והן מהיכולת לבצע השקעות טכנולוגיות ושיווקיות בסדרי גודל אחרים שלא נראו עד כה".

לכל אלה מצטרף הצרכן, שבסופו של דבר נהנה מהיצע מוצרים ושירותים הולך וגדל, מחדשנות טכנולוגית וכן מיכולת בחירה גבוהה יותר בין אלטרנטיבות. "ישראל, לעומת חלק משוקי המערב הגדולים, נחשבת לשוק שבו הלקוחות שמרנים יותר בניהול הכסף שלהם ובעלי העדפה מסורתית לריכוז השירותים הפיננסיים במקום אחד", מציין נבו. "אנו רואים בשנים האחרונות שינוי בהיבט הזה ומגמה של ביזור השירותים בין כמה ספקים ונותני שירות".

כשלמעשה הכוח עובר ללקוח?
"המשמעות של רפורמת הבנקאות הפתוחה, המקבילה לרפורמות דומות שהונהגו בעולם, היא פתיחה של ממשקים טכנולוגיים סטנדרטיים לחשבונות הבנק של הלקוחות שיאפשרו להם לשתף את המידע ואת הגישה לביצוע פעולות בחשבון שלהם לנותני שירות צד ג'. לאותם נותני שירות ייפתחו הזדמנויות חדשות להציע שירותים ומוצרים חדשניים או לשפר ולחזק את המוצרים הקיימים, בהתבסס על היכולת לשאוב מידע מחשבונות הבנק של הלקוחות ולבצע בהם פעולות תשלום באופן פשוט, סטנדרטי וידידותי יותר למשתמש הקצה. נראה שמדובר בתשתית שעשויה לאפשר התפתחות של שירותים חדשניים ומתקדמים, כאשר חסמי הכניסה בהיבט של הגישה לחשבונות הבנק יירדו משמעותית".

לאן זה יכול להתפתח? האם שוק הבנקאות הפתוחה יהיה מספיק גדול כדי להכיל כמות אדירה כזאת של חברות, או שנראה התפכחות והתכנסות לכמה שירותים ושחקנים שיהפכו בהדרגה למיינסטרים?
"בישראל הבנקים קיבלו חלון זמן יקר מפז להיערך מבעוד מועד, ובשל הסיטואציה הפוליטית המורכבת חל עיכוב בהחלת החוק. החוק שנכנס לתוקף ב־14 ביוני מאפשר לחברות פינטק ולגופים שאינם בנקים או חברות כרטיסי אשראי ליהנות מהרפורמה (עד ל־14 ביוני), בעוד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, אשר מתוקף הוראות הבנקאות יכולים להשתמש בממשקים האלה כבר זה כמעט שנה, נהנו מחלון זמן יקר מפז שבו יכלו לפתח שירותים על גבי הבנקאות הפתוחה. ניתן היה לנצל את חלון הזמן בצורה טובה יותר מן הסתם, ואנו צופים ומקווים שכעת עם כניסתה של הרפורמה לתוקף נראה את כל השחקנים מעלים הילוך".

עד כמה אנו צפויים לראות האצה בקצב ביזור צריכת השירותים הפיננסיים על ידי הצרכנים?
"ראשית, הרכבת כבר יצאה לדרך, אבל עדיין אי אפשר להעריך אם הבנקאות הפתוחה תאיץ את השינוי הזה ועד כמה. שנית, סוגי המתחרים - בהסתכלות התחרותית, מהעיניים של השחקנים הקיימים, אחת השאלות הדרמטיות היא אם העובדה שאנחנו מיישרים קו עם רגולציה סטנדרטית עולמית צפויה למשוך לכאן גופים בינלאומיים, בדגש על גופים מבוססי טכנולוגיה (חברות פינטק או חברות ביגטק). אנחנו רואים כיום את הפעילות של אפל פיי ושל גוגל פיי בתחום הארנקים ואת האופן שבו הארנקים הגלובליים צברו דומיננטיות עצומה בזמן קצר בתחום הזה, ואנחנו רק יכולים לדמיין מה יכול לקרות פה אם אותם גופים יביאו לישראל עוד יכולות ועוד מהלכים שהם עושים בזירה הגלובלית בתחום הפיננסי".

האם אנחנו צפויים לראות שוק בעל פעילות הולכת וגוברת של שחקנים גלובליים מוטי טכנולוגיה או שוק שבו השחקנים המקומיים הם הגורמים הדומיננטיים? האם אנחנו הולכים לקראת העמקה משמעותית של ביזור השירותים הפיננסיים, או שהבנקים יצליחו באמצעות הבנקאות הפתוחה דווקא לחזק את כוחם ולשמר את ההגמוניה שלהם?
"בזירה המקומית אפשר להגיד שההיערכות מורגשת. שינויים מעין אלה תמיד מביאים איתם מהלכים מעניינים שעד לאותה נקודת זמן לא נראו כסבירים. מבחינת שיתופי פעולה, אנו רואים יותר ויותר מהלכים של הבנקים שמגיבים למגמת הביזור: הם מפתחים כלים כדי לפעול בזירה החוץ־בנקאית דרך מותגי הבנק או דרך מותגים שאינם מותגי הבנק. מהלכים אלה לרוב מאופיינים בשיתופי פעולה מעניינים עם גופים בעלי יכולות או נכסים משלימים - קמעונאים, חברות מוצרי צריכה וכדומה".

יש בנקים שהכריזו כי הם מפתחים בצורה אסטרטגית את היכולת להתממשק לחברות פינטק ולשלב את הצעות הערך שלהן בפלטפורמה הבנקאית שלהם.
"בבנק הדיגיטלי התייחסו לרפורמת הניודים ולבנקאות הפתוחה כמאיצים משמעותיים שמתכננים למנף כדי לבסס את הכניסה לשוק. גופים חוץ־בנקאיים נוספים וחברות פינטק (כרגע בדגש על מקומיות) אשר נערכו לשינוי והמתינו בדריכות צפויים לאחר קבלת הרישיון והשלמת הממשקים לבנקים להשיק את הפעילויות שלהם. התקופה שאנו מצויים בה מאופיינת בשינויים משמעותיים שרק הולכים ומעמיקים, הן מבחינת הקצב והן מבחינת העוצמה והעומק. גם אם לא ניתן לדעת מראש את הפורמולה המדויקת לניצחון, זה די ברור שהשחקנים השונים יצטרכו לקבל החלטות אמיצות ולהתוות כיוון, לצד פיתוח של דנ"א ושרירים חדשים שיאפשרו להם להסתגל לקצב השינויים ולהתאים את עצמם".

מה הדירוג שלך?
דירוג האשראי, שנחשב לפרמטר חדש יחסית בבנקאות הישראלית, הוא צעד נוסף וחשוב במהפכת הבנקאות הפתוחה, והוא מאפשר לצרכנים להשיג הלוואות וריביות טובות יותר, ולמעשה, משקף את הערכת האשראי של כל אחד. כאשר אנחנו רוצים להנפיק כרטיס אשראי חדש או לקחת הלוואה, הגופים המלווים מבקשים מאיתנו אישור לפנות לחברת דירוג האשראי על מנת לקבל מידע נוסף. בתהליך הזה מבררים את דירוג האשראי, המתבסס על מידע שנאסף במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שבוחן את הרגלי האשראי של מבקש האשראי. בנק ישראל העניק רישיונות לגופים שונים שייקחו את המידע הזה, יעבדו אותו ויבנו מודלים סטטיסטיים שיקבעו לצרכן ציון על בסיסו - דירוג האשראי.

אחד הגופים הוא חברת המידע העסקי Coface BDI, בעלת דירוג FICO BDI, המבוסס על מודל סטטיסטי שמביא בחשבון את כל הנתונים הקיימים על הצרכן במאגר בנק ישראל, משקלל אותם, מנתח אותם וקובע דירוג סיכון אשראי לכל פרט תוך כדי בחינת ההסתברות שיגיע לכשל תשלומים. הדירוג פותח במיוחד לאוכלוסיית ישראל עם חברת FICO, שהיא החברה הגדולה, הוותיקה והמובילה בעולם לדירוג אנשים פרטיים, וכיום 90% מכלל האשראי הניתן בארה"ב משתמש בדירוגה.

הדירוג נשען על הפרמטרים הבאים: היסטוריית התשלומים (הלוואות, קווי אשראי, כרטיסי אשראי, משכנתאות וכדומה), יתרת החוב (רמות ניצול האשראי במסגרות השונות), היסטוריית האשראי (הלוואות, משכנתאות, מטרות ושימושים), תמהיל האשראי ובקשות האשראי של הפרט. טווח הדירוג של FICO BDI הוא 300־850, כך שדירוג גבוה משקף סיכון אשראי נמוך יותר, ודירוג נמוך משקף סיכון אשראי גבוה יותר.

דירוג 720 ומעלה נחשב לציון מצוין שבו ההסתברות לכשל נמוכה מאוד. דירוגים 300־539 הם דירוגים נמוכים מאוד שבהם ההסתברות לכשל היא מעל 50%. הדירוג משקף את התנהלות האשראי ארוכת הטווח שלנו, ובעיקר את התנהגותנו במצב שבו אנו נדרשים להחזיר חובות ולעמוד בתשלומים. אפשר לפגוע בדירוג האשראי בלי לשים לב, ותהליך התיקון צריך להיות עקבי ומכוון. תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface BDI, מסבירה כי דירוג האשראי הפרטי, אשר נמצא בישראל יותר משלוש שנים מאז נכנס לתוקפו החוק החדש, הופך להיות משמעותי יותר ויותר ומאפשר לכל אדם לקבל אשראי. "דירוג האשראי משקף את התנהגות האשראי של אדם, ולכן הדרך היחידה לשפרו לאורך זמן היא באמצעות התנהגות אשראי נכונה".

מהי התנהגות אשראי נכונה?
"אם הפרט לקח הלוואה או משכנתה שנפרעות לאורך זמן, יש להקפיד הקפדה יתרה על עמידה בתשלומי החזר ההלוואה ולדאוג שלא יירשם פיגור כלשהו. אם הפרט חתם על הוראות קבע, שלא יתבצע החזר של תשלום מסיבה של אי־כיסוי מספיק. כמו כן, אם הפרט יודע שהוא אינו יוכל לעמוד בתשלומי ההחזר, כפי שנקבעו בהסכם עם נותן האשראי, עליו להגיע להסכם חדש עם נותן ההלוואה ולשנות את תנאי ההחזר לתנאים שהוא מסוגל לעמוד בהם. נוסף על כך, חשוב להקפיד על אי־חריגה ממסגרות האשראי, ויותר מכך - לא להגיע לניצול של כמעט 100% ממסגרות האשראי; ואם זה המצב, על הפרט לקחת מסגרות אשראי נוספות. אם לא יתאפשר לשלם צ'ק שכבר ניתן עקב אי־כיסוי בבנק, יש לדאוג להגיע להבנה עם מקבל הצ'ק שלא יפקידו אלא במועד שבו יהיה כיסוי, על מנת להימנע מפתיחת תיקים בהוצאה לפועל על אי־פירעון חוב".

נשמע פשוט, אבל אני מניחה שזה לא כך באמת.
"חשוב לזכור כי אין מקסמי שווא לשיפור האשראי, ולכן חברות שמציעות שיפור דירוג או מחיקת מידע שלילי למעשה עושות עוול לפרט. אותן חברות מוחקות מידע מהמאגר, וכתוצאה מכך בסבירות גבוהה לאדם יהיה קשה יותר לקבל אשראי. לאחר מחיקת מידע של אדם מהמערכת, עלול לקחת שנים עד שיוכל לקבל דירוג טוב".

הזווית של הבנקים
"דירוג האשראי הוא בעל השפעה גדולה וארוכת טווח על המצב הפיננסי של הלקוחות, אך הוא אינו מוכר בקרב הציבור הרחב. בדרך כלל לקוחות נחשפים לדירוג האשראי, כאשר הם מעוניינים בקבלת אשראי, ועלולים לגלות שבעקבות הדירוג אין באפשרותם לקבל אשראי כפי שתכננו", אומרת זוהרית יוגב, ראש מערך אשראי וניהול סיכונים בחטיבה הבנקאית של לאומי. "התנהלות פיננסית אחראית יכולה לסייע הן למצב הכלכלי של הלקוחות והן לדירוג אשראי תקין. לכן חשוב להעלות את המודעות לכלי חשוב זה ולספק לאזרחי ישראל את המידע כיצד להתנהל נכון על מנת לשמור על דירוג האשראי".

יוגב מוסיפה כי כדי לשמור על דירוג אשראי גבוה כדאי להכיר את המידע הנאסף: "המאגר אינו מכיל נתונים על נכסים פיננסיים, כמו עושר, פיקדונות, חסכונות וני"ע. הנתונים שמועברים הם נתוני התחייבויות פיננסיות למיניהם, שמהם אנחנו למדים על ההתנהגות של הלקוח, על מוסר התשלומים שלו. נתונים אלה כוללים עסקאות אשראי מסוג מסגרות, הלוואות, משכנתאות, כרטיסי אשראי וערבויות, כולל פרטי העסקאות: מועד העמדה, מועד סיום, ביטחונות, סכום תשלום חודשי צפוי, סכום תשלום בפועל, יתרה לסילוק, ערבים וכיו"ב. כמו כן, בנוגע למסגרות אשראי, הכוונה לנתונים ביחס לגובה המסגרת, ניצול מהמסגרת. אין חשיבות לפירוט החיובים הספציפיים בכרטיסי האשראי - זהו מידע שאינו מופיע במאגר".

זאת ועוד, יוגב ממליצה לבצע פעולות המשפיעות לחיוב על הדירוג, כגון התנהלות תקינה והחזרי אשראי, כמו תשלומי משכנתה והלוואות במועדם. היא ממליצה גם להימנע מחברות שמציעות שירותים במטרה לשיפור הדירוג ומחיקת נתונים שליליים או עדכונים תמורת תשלום: "לעתים חברות מייעצות ללקוחות למחוק את נתוני האשראי שלהם מהמאגר (בקשת אי־הכללה) - מה שעלול למנוע קבלת אשראי בהמשך. לא ניתן לשחזר מידע שנמחק, ולכן הפגיעה בלקוחות עלולה להיות ממושכת".

לדעת את הזכויות
יוגב מזכירה: "לאזרחים יש זכויות המתירות להם לפנות למוקד הפניות בבנק ישראל ולבקש לא להיכלל במאגר הארצי, כל עוד לא נאסף מידע שלילי בנוגע להם. חשוב להביא בחשבון כי בקשה לא לכלול מידע על אודות עסקאות אשראי של אזרחים עלולה לפגוע ביכולתם לקבל אשראי בתנאים מיטביים עקב היעדר המידע. יש להם גם זכויות לא למסור מידע לנותן אשראי מסוים, להגיש בקשה לתיקון מידע ללא עלות ולקבל דוח ריכוז נתונים חינם אחת לשנה. כמו כן, הם זכאים לקבל העתק מהדוח אשר שימש לקבלת החלטת האשראי, בין שהאשראי אושר ובין שלא, באמצעות פנייה לגוף שממנו ביקשו אשראי".