נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העלה את הרבית במשק ב-0.75%, לרמה של 2%. ההעלאה החדה יחסית ברבית מלמדת על ההפתעה של בנק ישראל משיעור האינפלציה במשק, שעומד - אחרי פרסום מדד יולי - על 5.2%, מעל ליעד שקבע הבנק המרכזי (1%-3%).
למרות שמדובר בשיעור האינפלציה הגבוה בישראל מזה שנים ארוכות, הרי שממוצע האינפלציה במדינות ה-OECD הוא כמעט כפול ועומד על 10.3%. מקור נוסף להשוואה: יותר מ-85% ממדינות העולם סובלות כרגע משיעור אינפלציה של יותר מ-5%.
אחד החששות בהעלאת רבית, בפעם הרביעית מאז תחילת 2022, הוא שלצעד זה תהיינה השלכות לא רק על בלימת האינפלציה, אלא גם כאלה שיתבטאו בהאטת הפעילות הכלכלית במשק, אך נתוני הצמיחה של המשק הישראלי שהתפרסמו בשבוע שעבר, מלמדים על צמיחה מפתיעה בגובה של 6.8% לרבעון השני של 2022 (אחרי התכווצות של 1.6% ברבעון הראשון) מה שככל הנראה הותיר בידי פרופ' ירון מרווח שמאפשר את העלאת הרבית בשיעור חד יותר.
בהעלאה זו תומכים גם נתוני התעסוקה הטובים שמציג המשק הישראלי, כלומר, היא לא תתבטא, ככל הנראה, בזינוק בתנותי האבטלה. למרות זאת, ניתוח של עליות המחירים בישדראל מלמד שלא רק סעיפי הייסוד של המדד הם שגרמו לעלייתו (כלומר, לא רק עליית מוצרי הקמח כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, למשל), אלא שהאינפלציה היא רוחבית יותר - ולכן קשה יותר למיגור.
מול אלה עומדת עליית מחירי הדיור, בגובה של כמעט 18% בשנה האחרונה. עלייה חדה ברבית עלולה לפגוע עוד יותר בציבור חסרי הדיור, כפי שיפורט בהמשך. מצד שני, שיפור רבית הפריים תייצר אפיקים אטרקטיביים יותר מנדל"ן להשקעה - ונתון זה, נוסף על מס הרכישה הגבוה למשקיעים (8%) שכבר הוציא משוק הנדל"ן משקיעים רבים, צפוי להפחית עוד יותר את מספרם.
הכסף מתייקר והדירה מתרחקת
משמעות הצעד של הנגיד היא התייקרות הכסף. לכן הנפגעים המיידיים הם צרכני האשראי - בין אם מדובר באשראי במגזר העסקי, הנדרש לפיתוח וקידום העסק או כדי לגשר על פערים בתזרים המזומנים, ובין אם מדובר באשראי למשקי הבית בדמות הלוואות ומשיכות יתר (מינוס בחשבון) המאושרות על ידי הבנקים.
מי שעוד נפגע מהצעד הם נוטלי המשכנתאות, שההחזר החודשי שלהם מוסיף לטפס מעלה - ובחישוב רב שנתי מדובר בסכומים לא מבוטלים. רבים מנוטלי השמכנתאות שנמצאים כבר בתהליך פונים לבנקים ומבקשים לשנות את המסלולים כך שעליית המדד תפגע בהם מעט ככל האפשר.
למרות זאת, הנעלם הגדול אינו בקרב מי שנטלו כבר משכנתאות, אלא המספר הלא ידוע של מי שנמנעים מלהתחייב לרכישת דירה בשל אי הוודאות האופפת את גובה הרבית במשק. אותם לווים פוטנציאליים חוששים מלהתחייב לעסקה כה משמעותית שעלויותיה רק יאמירו עם הזמן.
ויש גם מי שמרוויח: הרבית על הפקדונות שלנו בבנקים צפויה לגדול גם היא, אחרי תקופה ארוכה של רביות כמעט-אפסיות, כך שמי שמחזיק בפקדונות צפוי ליהנות מרבית משופרת. רבית הפריים שעמדה עד כה על 2.75% (רבית בנק ישראל - 1.25% בתוספת 1.5%), תצמח בעקבות ההעלאה הנוכחית ל- 3.5%.
תגובות להחלטת הנגיד
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "טוב עושה בנק ישראל שמגיב במהרה ופועל להעלאת הריבית, אך מהלך שכזה צריך להיות מלווה במדיניות פיסיקלית נכונה שתסייע לבלימה של האינפלציה. במקביל לבנק ישראל שאחראי על מדיניות מוניטארית, על משרד האוצר שאחראי על המדיניות הפיסקלית-תקציבית, לנקוט בצעדי מדיניות שיכולים לסייע בבלימה של האינפלציה שמתחזקת, ובניית התשתית למחזור הצמיחה הבא של המשק. חשוב לזכור שהעלאת הריבית מטרתה לצנן את המשק ולהוריד ביקושים, תוך שהיא מורידה את הצריכה הפרטית . יחד עם זאת מהלך זה מייקר את עלויות האשראי לעסקים ולכן יש על הממשלה לפעול להורדת עלויות הייצור".