בעוד משרד הבריאות חוגג את המיסוי על משקאות קלים בקמפיין בעלות של 5 מיליון שקל, מנסה פרופ' רונית אנדוולט, האישה שמאחורי המס, להסביר תופעות מוזרות, כמו מיסוי משקאות הדיאט, ולטשטש את הקשר המשפחתי שלה למוצרי שוקולד ולממתקים, שלא נחשף בדיון המכריע בוועדת הכספים.
השנה: 2035. המיקום: מוזיאון טבע כלשהו. קבוצת ילדים מבקרת בתערוכה באגף "עידן הלא נעים" בליווי מדריכה המדברת בעברית במשלב גבוה ובקול מעצבן ומדקלמת להם: "שתייה ממותקת - תופעה היסטורית אבל מרתקת. אף על פי שהיא גרמה לנזקים רבים - השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, עששת והתמכרות - היא כונתה בזמנה 'שתייה קלה'".
הסצנה הזאת פותחת את הפרסומת החדשה, הלא ממש מתוחכמת יש לומר, של משרד הבריאות, שעלתה בתחילת השבוע ובאה להסביר לציבור למה כדאי להימנע משתייה מתוקה ולעבור למים. הקמפיין, שעלותו תעמוד על 5 מיליון שקל, ממשיך את מהלך מיסוי המשקאות המתוקים בשקל לליטר ומשקאות הדיאט ב־70 אג' לליטר, שעורר סערה גדולה בקרב יצרני המשקאות וחלק מהציבור.
אפשר להתווכח אם הנזק שנגרם משתיית משקאות ממותקים חמור עד כדי כך שהוא מצדיק מיסוי כבד, אך על דבר אחד אין ויכוח: המהלך הזה ייקר את ההוצאה החודשית בלא מעט משפחות וספק אם יוריד את צריכת המשקאות הממותקים. עולה גם הטענה שמשרד הבריאות ניצל את המומנטום, כשהחליט למסות גם את משקאות הדיאט ללא הצדקה והוכחה מדעית מספקת, כשיש מוצרים עמוסי סוכר על המדפים שלנו שמזיקים לא פחות ואפילו יותר, אבל בהם העדיפו, משום מה, לא לגעת.
מי שהוביל את המהלך הזה, לצד משרד האוצר, הוא מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות פרופ' רונית אנדוולט, שאחראית גם לרפורמת סימון המוצרים במדבקות הירוקות והאדומות, אלה שאמורות להתריע בפני הצרכן על כמות גדולה של נתרן, סוכר ושומן במזון שהוא קונה. לפי הנתונים כרגע, גם מהלך סימון המוצרים לא הביא לירידה המיוחלת בצריכת המזון הלא בריא.
מתוקף תפקידה הפכה אנדוולט בשנים האחרונות לאימת ענף המזון. היא משתתפת דומיננטית בוועדות הכנסת השונות, וכל החלטה שהיא מקדמת משפיעה רוחבית ופוגעת ביצרנים, ביבואנים, ברשתות השיווק, ולמרות הכוונה הטובה, גם בכיסם של חלק מהצרכנים.
מים מהברז
בראיון לוואלה! ול"מעריב" פורסת אנדוולט את משנתה המקצועית וחושפת קשר משפחתי, שאולי חייב גילוי נאות, מפני שייתכן שהייתה לו השפעה, לכאורה, על החלטתה למסות דווקא משקאות מתוקים ולא שוקולד וממתקים. לזה נגיע בהמשך.
"אפשר לומר שאני הדיאטנית הראשית. אני קשורה למדיניות ציבורית, לשירותים תזונתיים, לדיאטנים ולהנחיות מקצועיות", היא מסבירה, כשאני שואלת אם היא קשורה גם לפיקוח על המזון ולמשבר של סנפרוסט ושל שטראוס. "מי שאחראי לבטיחות המזון ולטוקסיקולוגיה הוא שירות המזון הארצי. אני גם מנהלת את התזונה בבתי החולים, במעונות יום שיקומיים, בטיפות חלב ובצהרונים.
"כמו כן, אנחנו ממונים על ההתנהגות התזונתית שאנחנו רואים במאה ה־21: אחוזי ההשמנה, הסוכרת, המחלות מושרות התזונה וההשלכות על משבר האקלים, כמו צריכה מוגזמת של מזון מעובד ומזון מהחי. אנחנו מסתמכים על קשת המזון, שנותנת מקום לקיימות ולסביבת האכילה, על הקשר הכלכלי של המזון ועל הביטחון התזונתי".
בקמפיין שעלה לאוויר בתחילת השבוע שולבו כל סוגי הסיכונים הטמונים בכוס שתייה קלה, כמו סוגי סרטן מסוימים וכבד שומני. כשמיד אחריו מוקרנת פרסומת של חברת תרופות על טיפול בשבץ או בפרפור פרוזדורים, אלמנט ההרתעה מסוכר מקבל נפח לא הגיוני. כשאני שואלת את אנדוולט מה התחליף שהיא מציעה לאנשים העצובים שיוותרו על השתייה המתוקה, היא קופצת בשמחה ואומרת: "מים מהברז".
אבל שנים הזהירו אותנו שהמים בישראל לא נקיים דיים. את בעצמך ציינת בדיון באחת מוועדות הכנסת שבמי ברז אין מספיק מגנזיום.
"אנחנו עובדים על הוספת מגנזיום. מי הברז שלנו מתוקים מאוד. גם השתייה שאנחנו קונים בבקבוקים היא מהברז - מים שהוסיפו להם מינרלים. מים מהברז הם בטוחים ואפשר לשים אותם במקרר ולשתות מים קרים. אצלי בבית יש בקבוקי זכוכית במקרר המכילים מים מהברז. כנראה מישהו רוצה למכור לנו מים. שישימו גם קולרים ברחובות, ואז נוכל לשתות מים קרים".
מצאו בעבר זיהום בקולרים בבתי חולים ובמוסדות ציבור.
"ערכו בדיקה באזור תל אביב. הקולרים תקינים, הם לא אמורים להיות מזוהמים".
ומה עם מטהרי מים? גם הם מיותרים?
"לי אין בבית תמי 4 או כל מטהר מים אחר. בקומה שלנו יושב מנהל איכות הסביבה של המשרד, והוא אומר שאין שום סיבה לקנות מים בבקבוקים או מטהרים, מה גם שהבקבוקים משפיעים על איכות הסביבה". אנדוולט מטיפה למי ברז במקום משקאות ממותקים, ומספרת שמעל 70 מדינות ברחבי העולם הטילו מס על שתייה מתוקה בהמלצת ארגון הבריאות העולמי. "אבל טקטיקה אחת לא מספיקה כדי להפחית צריכה. צריך גם סימון מחירים וגם מניעת פרסום", היא מדגישה.
את רוצה למנוע פרסום של משקאות מתוקים?
"תראי כמה פרסומות יש למזון ולשתייה מתוקים בכל מקום, והציבור צורך אותם בעודף. לשתייה אין ערך תזונתי".
גם בשוקולד ובנגזרותיו אין ערך תזונתי ומפרסמים אותו.
"אם אוכלים קובייה או שתיים של שוקולד ביום, זה לא נורא. אם אוכלים חפיסה שלמה, זה מזיק. בכוס שתייה ממותקת יש ארבע כפיות וחצי של סוכר. אפילו כששותים קפה עם שתי כפיות סוכר, מדובר בכפית־שתיים ולא בארבע וחצי. אנחנו מתרגלים לטעם המתוק, והטעמים שלנו הופכים לחזקים יותר מעבר למה שיש בטבע. מיץ תפוחים מתוק יותר מתפוח ולא צריך ללעוס אותו. לעיסה קשורה להתפתחות הדיבור והשפה ולקומוניקציה. אם נותנים לילד סמוזים, מרגילים אותו למצוץ את האוכל במקום ללעוס אותו".
והגענו לשוקולד. הנה כמה נתונים הלקוחים מתוך אתר שופרסל: בחפיסת שוקולד פרה של עלית יש 13.2 כפיות סוכר, ב־100 גרם של קליק כריות של יוניליבר - 12.7 כפיות סוכר וב־100 גרם בפלות של עלית - 10.2 כפיות סוכר.
גילוי נאות
קשה לשכוח את הסצנה המביכה שהייתה בוועדת הכספים, שדנה במיסוי משקאות ממותקים ודיאט, כשפרופ' ארדון רובינשטיין, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת לשעבר, נשאל על ידי יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר אם הוא מקבל תשלום עבור השתתפותו בדיון. תחילה אמר שאין לו קשר לחברות המשקאות, ובסוף הודה שהוא מייצג את החברה המרכזית למשקאות, יצרנית קוקה קולה, וטען שבגלל בעיות שמיעה לא הבין את השאלה.
"זאת תקרית מצערת", אומרת אנדוולט. "הוא רופא רציני, איש מקצוע טוב ואיש יקר. אין לי שום דבר נגדו, אני בעד שקיפות וחושבת שמי שמקבל שכר צריך להגיד את זה. תמיד יהיו חילוקי דעות מקצועיים, אבל צריך להיות שקופים".
הבעיה היא שייתכן שאנדוולט אינה דורשת מעצמה את מה שהיא דורשת מאחרים. מתברר שלגיסתה, שנשואה לאחיו של בעלה המנוח, יש עסק ששמו "ממתקים של פעם" בהרצליה, הנושא את שם משפחתה "אנדוולט" ומוכר במשלוחים לכל חלקי הארץ מרציפן, מרמלדה, סוכריות, מרשמלו, שברי שוקולד ושוקולדים בייצור עצמי.
במהלך הדיונים בוועדת הכספים נשאלה אנדוולד כמה פעמים על ידי ח"כ יעקב גפני למה לא מוטל מס על שוקולד. היא ניסתה להתחמק, צחקה בקול וענתה: "זה יהיה השלב הבא", כשברקע נשמע קול שעונה לה: "לא יהיה השלב הבא". נאמר מיד כי ייתכן שהקשר המשפחתי לשוקולד ולממתקים אינו משפיע כהוא זה על החלטותיה של אנדוולט, אבל כפי שנדרש מרובינשטיין לעשות גילוי נאות, גם ממנה היה מצופה, בשלב הזה, לגלות שקיפות.
כששאלתי אם יש לה קשר לעסק בהרצליה, היא הודתה שזאת גיסתה, אך אמרה מיד: "זה לא קשור אליי, ואני מבקשת שזה לא יופיע בכתבה".
זה לא ככה. לא היית צריכה לשים את העובדה הזאת על השולחן ולעשות גילוי נאות?
"מה זה קשור? היא לא אחותי, אלא נשואה לאחיו של בעלי. ואם לאח של בעלי היה מפעל שטראוס, הייתי צריכה לעשות גילוי נאות? למה, אני מרוויחה מזה? יש חופש עיסוק - כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה".
ח"כ קושניר, יו"ר ועדת הכספים, שגער ארוכות ברובינשטיין בדיון, אינו לוקח את העניין באגביות כמוה. "אף על פי שהדיון לא נסב סביב שוקולד, אלא סביב מיסוי משקאות ממותקים, מצופה מכל אדם אשר משתתף בדיון ומביע את עמדתו המקצועית לתת גילוי נאות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעובד מדינה. אם הדיון מגיע לסוגיה שהעובד מצוי בה בניגוד עניינים, הוא צריך לציין זאת בפני הוועדה".
ההחלטה למסות משקאות ממותקים נכונה בריאותית, וחברות, כמו קוקה קולה וטמפו, שנלחמו בה, הן מספיק גדולות, עשירות וחזקות כדי לצלוח את המשבר. אבל ההחלטה למסות רק אותן ולא לגעת בכלל בשאר המוצרים המזיקים לבריאות יוצרת מצב שבו רק חלק מהשחקנים נפגעים, בעוד אחרים ממשיכים למכור לנו סוכר מזיק ובכמויות עצומות.
קחו, למשל, משקה שוקו, שגם בו יש כמות סוכר נכבדה, או ממרח שוקולד, שנוסף על המתיקות, תורם לגוף שלנו אחוזי שומן נאים שעליהם אין מס. גם בסוכריות, שהן סוכר נטו - סליחה, בתוספת צבעי מאכל ושאר כימיקלים - האוצר ואנדוולט לא נגעו. "כשאת ממסה סוכר, את צריכה הגדרה ברורה. אם תשאלי אותי, הייתי רוצה שיאכלו ממתקים וסוכריות כמה שפחות", היא מציינת.
אז תדאגי למסות גם אותם. למה להטיל מס רק על משקאות ממותקים?
"ההחלטה על המיסוי היא של האוצר. כשהוא מחליט למסות מוצר, הוא מבקש צידוק ברמה הבריאותית. גם בסוכריות יש בעיה. נחשוב על זה".
את מבינה שיש פה התערבות לא מידתית בשוק? אתם רוצים לעשות מהלך כולל של מיסוי, גם אם הוא יהיה דיפרנציאלי לפי מידת הנזק לבריאות. אין בעיה, אבל אתם לא יכולים למסות רק קטגוריה אחת.
"אנחנו מקדמים מה שבריא בקשת המזון ומעודדים לאכול טחינה, מעט בשר ודגים, טופו, ירקות ופירות. מחוץ לקשת יש חטיפים ומזון מעובד, ומומלץ לא לצרוך אותם או לצרוך מעט מהם. אנחנו לא לבד במערכה. אם אכלת עשר סוכריות, אכלת עשר כפיות סוכר. בכוס אחת של משקה יש ארבע כפיות וחצי, ואנשים יכולים לשתות בקלות גם ליטר, כך שהנזק הרבה יותר גדול. אנחנו בוחנים את המאמץ היחסי לתמורה לבריאות הציבור. כדאי יותר להשקיע באיסור על שתייה מתוקה. צריך להבין שאי אפשר להטיל מס על סוכר".
למה אי אפשר?
"כי הוא יעלה את יוקר המחיה".
כבר העליתם אותו כשייקרתם את הסל למי שרגיל לשתות שתייה מתוקה, ומדובר בשכבות החלשות יותר.
"לכל תהליך שאנחנו עושים צריך לתת פרספקטיבה של זמן, שנה־שנתיים, לראות איך הקמפיין משפיע על האוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך ואז להחליט. יש אחוז גדול באוכלוסייה שלא צורך שתייה מתוקה. ברגע שיש מיסוי או איסור, יש ירידה בצריכה ואחר כך עלייה. צריך לעשות עוד הרבה דברים בדרך, כמו הוצאת המכונות של הפחיות והבקבוקים ממקומות ציבוריים".
ולהגביל פרסום, כמו של סיגריות?
"כן".
דיאטת מיסוי
אולי באשר למשקאות המתוקים יש הסכמה על ההשלכות על צריכת הסוכר שלנו, אבל גם אם מסכימים, אז המיסוי על משקאות הדיאט מעורר תהיות. נכון שהם בריאים פחות ממים, אבל למה למסות תחליפי סוכר שמשמשים אנשים הסובלים מסוכרת ומאושרים על ידי אי"ל, כשאין מספיק מחקרים שתומכים בנזק מצטבר לגוף?
"התפרסם לא מזמן מחקר מקיף חדש של ארגון הבריאות העולמי", היא מסבירה, "שסיכם את המחקרים שנעשו עד כה על תחליפי הסוכר, והוא מצביע על קשר מזיק ביניהם לבין הבריאות.
"כשנותנים תחליפי סוכר בשתייה, הצורך למתוק לא מתממש ומשלימים אותו בצורות אחרות. יש מנגנון פיצוי טבעי שיכול לפגוע בנו. הפגיעה היא לא שווה בכולם, כי כל אחד מאיתנו מושפע מהם בצורה אחרת, אך נמצא קשר בין פגיעה בתנגודת האינסולין של חיידקי המעיים למשקאות דיאט, וזה עלול לפגוע במערכת החיסון".
במהלך הדיון בוועדת הכספים אמרת שהמחקר על תחליפי הסוכר בהתהוות, ולמרות זאת החלטתם לסמן אותם כמזיקים.
"כשהתלבטתי אם למסות את משקאות הדיאט, התייעצתי איתם והם המליצו לי לעשות זאת, כי כשממסים את השתייה המתוקה, יש נהירה אל התחליפים, ורצינו למנוע את זה".
למה לא ניצלתם את הורדת הממתקים של שטראוס מהמדפים כדי לצאת בקמפיין נגד צריכת שוקולד וחטיפי שוקולד?
"מס הוא תהליך של שנים. תהליך המיסוי על המשקאות התחיל ב־2016. גם על הקמפיין שיצא עכשיו עבדנו שנה. אין לנו כסף כמו לחברות המזון. לקחת את נועה קילר לפרסם מוצר שלא מומלץ לילדים זה לפגוע בהם. אנחנו עושים הכל כדי לשמור על בריאות הציבור. התעשייה היא לא האויבת שלנו, ואנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה להורדת המרכיבים המזיקים. אני לא הרגולטור על התעשייה - אני יוצרת מדיניות. אני רוצה לאפשר את חופש הבחירה הבריאה. כשאני באה לסופר, יהיה לי קל לקנות פירות, ירקות ודגנים מלאים, שלא יהיו יקרים ויהיו זמינים ובריאים לכולם. יש אמנה של התעשייה שלפיה לא יפרסמו לילדים ולא יחשפו אותם למוצרים, כי הם העתיד שלנו. אני זו שמאשרת ניתוחים לקיצור קיבה של ילדים, ואני מאשרת לפחות ניתוח אחד בשבוע. אפשר למנוע את זה".