שנת 2022 הייתה שנה מלאת עליות ומורדות. עם בוא השנה החדשה, שנה בה נדמה כי הקורונה מאחורינו, ביקשנו ממנהלים בכירים במשק לסכם את השנה כפי שעברה עליהם: כיצד התמודדו עם אתגרים, האם היו הצלחות ומה הם צופים לבאות.
תחום התעסוקה
ענבל נמיר, ראש תחום סביבת עבודה עתידית ב-Deloitte ישראל: "השאלה המרכזית שהעסיקה ארגונים בכל המגזרים השנה היא לאן נעלמו כל העובדים. עולם העובדים.ות מקבל פוקוס גדול יותר מאשר אי פעם. אתגרי ההון האנושי מטרידים את הנהלת הארגון, וכרגע מסתמן שגם חוסר היציבות בשוק אינה משנה זאת. במסגרת המאמץ לגייס ולשמר עובדים.ות, ארגונים מפתחים אסטרטגיות למיצוב מותג מעסיק אטרקטיבי, ודרכים ליצירת חוויית עובדים.ות חדשנית, מתקדמת, ובעיקר מלאת אופק ומשמעות. בדרכם לפיתוח המתווה החדש, ארגונים משכללים את החוויה הדיגיטלית של אנשיהם, באמצעות דיגיטציה של תהליכי מש"א, החל מ-Onboarding ידידותי, דרך שירות עצמי יעיל בנושאי HR ועד למידה, ניהול ידע ותקשורת פנים ארגונית.
אחת המגמות המרכזיות שראינו השנה הנה פיתוח הגמישות הארגונית, המתבטאת ביכולת לאפשר עבודה מכל מקום ואף מעבר לשימוש גמיש בחלל וויתור על עמדות קבועות. הגמישות מתבטאת גם באימוץ מודלי העסקה אג'יליים, כגון פיתוח יכולת ארגונית (תהליכית וטכנולוגית) להעסיק כוח אדם זמני (פרילאנסרים). בשנה הבאה אנחנו צופים השקעה בפיצוח דור ה-Z ופיתוח אינטליגנציה ארגונית הממוקדת במשמעות ובתכלית, תוך שאיפה להחליף את "ההתפטרות השקטה" בתחושת שייכות וחיבור לארגון, מתוך כבוד הדדי ותפישת העובד כגורם מרכזי בארגון".
תחום הקמעונאות
תומי שנפלד, מנכ"ל GROO: "בשנתיים וחצי האחרונות רכישות האונליין ותרבות האי-קומרס זינקו משמעותית. אם בעבר אנשים נהרו לקניונים ולחנויות, הקורונה לימדה אותנו כי אפשר ואף עדיף לבצע את הקניות אונליין. בין אם קניות בסופר, קניית בגדים או הזמנת חופשות, הצרכנים מעדיפים לקנות אונליין והרבה. אחת המגמות הבולטות שראינו בשנה החולפת היא שהצרכנים מחפשים לעשות וליהנות יותר. ראינו עלייה ברכישת שוברים למסעדות, אטרקציות, טיולים וכו', ואנחנו מאמינים כי גם בשנה הקרובה, לאחר שכל המגבלות הוסרו, ישראלים ימשיכו לבלות, ויחד עם זאת יעשו זאת בצורה שקולה יותר ואף ידאגו להשוות מחירים.
בנוסף, בשנה האחרונה ראינו כי ישראלים הזמינו מספר חופשות קדימה. ישראלים מנצלים את פתיחת השמיים והסרת המגבלות ברוב מדינות העולם, כדי לפצות על החופשות שבוטלו במהלך השנתיים האחרונות ומזמינים כמה חופשות במקביל- לחגים ואפילו לקיץ הבא.
אחד הדברים הבולטים שראינו בשנה האחרונה וימשיך גם לשנה הבאה הוא שלקוחות מעריכים תוכן אותנטי, בעיקר לקוחות מהדור הצעיר יותר (דור ה-Z) שמעדיף תוכן שמדבר בשפה שלהם. מגמה זו תמשיך, ולמותגי אי-קומרס כדאי ליצור תוכן המשלב את המוצרים שלהם בצורה יותר טבעית ופחות מהוקצעת".
תחום הנדל"ן
פרופ' אהרון נמדר, דיקן ביה"ס לנדל"ן במכללה האקדמית נתניה: "לאחר הקורונה, היה שקט תעשייתי והבנייה המשיכה כי היא חיונית. הבעיה החלה עם תחילת השנה כשהסתימה הקורונה.
בשנה אחת חלה עלייה במחירי הנדל"ן בצורה בלתי אחראית והפריפריה התייקרה. היום בפריפריה לא נמצא דירה בפחות משני מיליון שקלים. מחירי הקרקע עלו ב-400%. מחירי הקרקעות הרקיעו שחקים וזהו מקור הבעיה.
עד כה נתקענו בחוסר פתרון כי הקרקעות נמכרות במחירים מופקעים - מיליון שקלים הוא מחיר התחלתי של קרקע ולצערי אני נביא זעם. עד שמחירי הקרקעות לא ירדו - מחירי הדירות לא ירדו וזה מאד מדאיג כי הילדים והנכדים שלנו לא יצליחו לקנות בתים.
עוד בשנה האחרונה היו לא מעט הגרלות של מחיר למשתכן אך כל התוצאה של המחיר למשתכן נוגד כל עיקרון של שוויון.
השנה מחירי השכירות קפצו בכל המדינה בצורה לא פרופורציונלית, בממוצע של 15% בכל יישוב וישנם ישובים של עשרות אחוזים, כמו בתל אביב ובהרצליה. את התוצאות ההרסניות של הדבר הזה אנחנו נראה בקרוב, אנשים נתונים בלחץ - לא יכולים לקנות דירות ומתקשים לשלם שכירות".
תחום האנרגיה המתחדשת
ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרג'י: "השנה שחלפה הייתה המשמעותית ביותר בתחום האנרגיה המתחדשת, בעיקר לנוכח הטלטלה העולמית סביב המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וסגירת ברז הגז הרוסי למדינות באירופה. המלחמה הובילה לכך שכדי להתמודד עם המחסור, מדינות הפעילו מחדש תחנות כוח פחמיות ומחירי הדלקים והגז טסו. זאת לצד אסונות אקלימיים, בצורות ושיטפונות.
במקביל, זו גם הייתה שנה שבה תחום האנרגיה המתחדשת הפך ממשני לעיקרי, מתוכנית כלכלית מתונה למצב שבו העולם משרטט מחדש את יחסי הכוחות: מיעדים ממשלתיים עמומים ומדיניות פליטות רופסת, נסללת הדרך של האנרגיה הירוקה לפרונט ומתקבעת ההבנה כי כעת מדובר בביטחון אנרגטי, לא פחות. המערב מבין כי נלקח בן ערובה בין רוסיה לסין וארגון יצרניות הנפט, ומתעורר.
שינוי המציאות שחווים אזרחי אירופה, הוא הזרז המשמעותי ביותר לשינוי הנדרש בייצור האנרגיה ובעולם מפנים תותחים פיננסיים לתמיכה במעבר לייצור אנרגיה ירוק ומקומי. כל האמצעים כשרים בכדי להתנתק מהתלות בגז הרוסי ואני צופה כי המעבר לאנרגיה נקייה יקבל תאוצה אדירה ויאפשר למדינות המערב עצמאות אנרגטית.
השנה שחלפה משמעותית גם להבנה כי יש לאתר טכנולוגיות לאספקת חום ירוק. 62% מצריכת האנרגיה של האיחוד האירופי מופנית לתעשייה וחימום, ובארה"ב מעל ל-50%. לאור זאת, טכנולוגיית אגירת החום של ברנמילר זוכה לעניין אדיר. ובפן הגלובלי, נראה שחבילות הסיוע יתחילו לחלחל למיזמים והשקעות ואנו אופטימיים שניתן להחליף את הגז, הפחם והדלק בחשמל ירוק ונקי, הנאגר בטכנולוגיה כחול-לבן. שנה טובה!".
תחום העסקים
הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, ארגון הגג של העסקים בישראל: "השנה האחרונה התאפיינה בנתוני צמיחה והגדלה משמעותית של הכנסות מדינה אל מול עליית מחירים עולמית, אינפלציה ואי וודאות על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה והאטה מתמשכת בסין. וכאן בישראל - ממשלה ששרדה כמעט שנה אחת שלמה! הישג עצוב ומתסכל כל כך.
במהלך השנה הזו השגנו לא מעט - נחתמה עסקת החבילה במשק, הצלחנו להביא את הממשלה להכרה בהכרח לתקן את חוק תובענות יצוגיות שהפך לניצול לרעה על כל כך הרבה עסקים במשק, ובאפריל גיבשנו תכנית לצעדי מדיניות אשר הוצגה למנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים וכוללת הפחתת מס חברות, כלי תמרוץ לאימוץ טכנולוגיות, עדכון חוק עידוד השקעות הון, הקלות נוספות ברגולציה ובירוקרטיה, השקעות משמעותיות בהכשרות עובדים והקניית מיומנויות בהתאם לצרכי מעסיקים, אבל... ופה האבל הגדול .. שוב ישראל עומדת בפני בחירות ואנחנו נשארנו עם הבנות מול הממשלה והדרג המקצועי באוצר. חלק מהנושאים אף הבשילו להסכמות של ממש אבל הממשלה לא הצליחה להעביר את עסקת החבילה בכנסת, צעדי המדיניות טרם סוכמו כחלק מחוק התקציב, ועד שיתוקן חוק תובענות ייצוגיות בעלי עסקים ימשיכו להיות מאוימים יום יום ממש בשיטת הפרוטקשן בתביעות סרק שרק נועדו לסחוט אותם. אנחנו נמשיך לפעול למען המגזר".
תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית
ערן סביר, מנכ"ל קרן ההון סיכון מנרה ונצ'רס: "בשנה האחרונה ראינו כיצד שוויין של חברות הטכנולוגיה שעלו בשנת 2021 באופן יוצא דופן, עברו תיקון וחזרו לשווים נמוכים יותר, אם כי שוויין בחלק מהמקרים עדיין גבוה יותר מזה שהיה טרום הקורונה. כתוצאה מכך אנחנו רואים מעבר מ'חלומות למציאות' בעולם ההשקעות בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים, אותו ניתן לראות ביתר שאת בכך שהמשקיעים מחפשים לראות חברות עם מודל עסקי מוכח ובר קיימא ולא רק חברות שמוכרות חלום שעדיין אין לו אחיזה במציאות.
אחד המנועים המשמעותיים ביותר לצמיחה שראינו ב-2021 הוא הטרנספורמציה הדיגיטלית. מגפת הקורונה נתנה תנופה משמעותית לחברות הטכנולוגיות המייצרות מוצרים בעולם של טרנספורמציה דיגיטלית, וחברות אחרות שהשכילו לעבור בעצמן טרנספורמציה דיגיטלית ולהשתמש במוצרים טכנולוגיים כאלו. לדוגמה: מעבר לדיגיטציה וייעול תהליכים ברצפת הייצור בעזרת טכנולוגיה, אוטומציה ומחשוב של תהליכי איסוף וניתוח מידע עסקי, ייעול ואוטומציה של תהליכי שיווק ופרסום ועוד. החברות נהנו מתנופה בזמן משבר הקורונה וצפויות להמשיך ליהנות מפירות ההשקעה.
להערכתי, אפילו כאשר יש סימני האטה בכלכלה, לא ניתן יהיה לעצור את הטרנספורמציה הדיגיטלית, לאחר שקיבלה תנופה משמעותית בשנתיים האחרונות ותהליך טרנספורמציה שהיה צפוי לקחת כעשור, התרחש בשנה וקצת. עוד ניתן להעריך, כי חברות שיש להן מנועי צמיחה חזקים ונשענות על טכנולוגיה של טרנספורמציה דיגיטלית, הן אלו שצפויות לצלוח את המצב הכלכלי הנוכחי ואף לצאת מחוזקות".
תחום המזון
יונתן גרשון, מנכ"ל ובעלים של חברת נפטון מוצרי מזון: "שנת תשפ"ב הייתה ללא ספק שנה מאתגרת ומעניינת, שהתחילה ביציאה ממשבר הקורונה והסתגלות לחיים אישיים ועסקיים לצד המגיפה. בשנה החולפת ביססנו את מעמדנו גם בקרב השוק הקמעונאי, עם הידע המקצועי והניסיון הרב שצברנו כחברה המייצרת, מייבאת ומשווקת תבלינים, ממרחים, רטבים, תערובות תיבול ומוצרי מזון לשוק המוסדי והמקצועי בישראל. לצד הקשיים הנלווים לפעילות בדרום הארץ, בעיקר בתקופות ביטחוניות מתוחות, שקדנו על פיתוח החברה על ידי מעבר למפעל גדול וחדשני יותר והשתתפות בתערוכות קולינריות בינלאומיות ויצירת קשרים עסקיים נרחבים.
לקראת השנה החדשה אני מאחל לנו, כחברה משפחתית, להמשיך להתפתח ולהגשים את התוכניות העסקיות להבאת מוצרים קולינריים חדשים שיעשירו את המטבחים הביתיים, לצלוח חסמי כניסה ברשתות הגדולות על מנת להגדיל את ההיצע בענף התבלינים, להציע חומרי גלם איכותיים במחירים תחרותיים ולהרחיב את הייצוא למדינות נוספות ברחבי העולם ועדיין לשמור על צביוננו כחברה משפחתית. ולכל בית ישראל, אני מאחל חג שמח ושנה טובה".
תחום האירועים
ג'נינה בר חמא, מנכ"לית עולמיא: "הקורונה נתנה לנו הזדמנות לחשב מסלול מחדש, ולבחון עשייה עם יותר תרומה חברתית וציבורית. בשנה החולפת, כשהעולם התחיל להתאושש ממשבר הקורונה, השקענו חשיבה ומשאבים רבים ביצירת תוכן ומראה חדש למתחם האירועים 'עולמיא'. בנינו קונספט קולינרי ייחודי, ביצענו השקעות רבות ברכש ציוד וריהוט חדש ועדכני ובתאורה מתקדמת בכדי להחזיר ל'אנשים' את השמחה והחיוך שהיו כל כך חסרים לכולנו.
היום, לאחר כשנה אנחנו מרגישים שהעולם צלח והתגבר על הטראומה שלאחר המגיפה. עולם השמחות והתרבות חוזר לעצמו והקשר האנושי נעשה חזק יותר. אנשים מעריכים יותר את עולם השמחות והחזרה לחגיגות שהיו חסרים לכולנו כל כך, ומוכנים להשקיע הרבה מאוד בשביל להיות ולחגוג יחד בשמחה. כעת זה הדבר החשוב בעיני - לשים את 'עולמיא' כבמה מובילה וייחודית לאותם אירועי שמחה וחג שכל כך היו חסרים לנו".
תחום החינוך
אלי קלרמן, מנכ"ל שמחה לילד: "תקופת החגים מאפשרת התבוננות על השנה שחלפה, וציפייה והתרגשות לקראת השנה העומדת בפתח. סיימנו שנת צמיחה וגדילה, במהלכה הגענו לכ-450 חניכים פעילים מכל הארץ, לצד פעילות שוטפת בבתי חולים חדשים ובעשרות מחלקות נוספות לטובת 18,000 ילדים שפגשנו לאורך השנה. חזרנו מהקורונה לעבודה במתכונת מלאה שכללה יציאה לפעילויות קבוצתיות, לרבות מחנה חורף לכלל החניכים ומחנה קיץ בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל.
עבודה רבה עוד לפנינו. במסגרות החינוך הרגילות לומדים עוד אלפי ילדים עם מגבלות פיזיות וקוגניציה תקינה שאינם מקבלים מענה ראוי. לכן בשנה הקרובה נפעל להרחבת מעגלי ההשפעה וליצירת שינוי מהותי בתפיסה הציבורית. החיוכים של הילדים מעניקים לנו את הכוח להמשיך. מאחל לכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה".
יוסי ממו, מנכ"ל רשת חינוך עתיד: "השנה האחרונה התאפיינה ביציאה הדרגתית מהקורונה, ולכן האתגר הגדול שניצב בפנינו היה צמצום הפערים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שנוצרו אצל התלמידים. לצורך כך, השקענו בהדרכות, השתלמויות וליווי פסיכולוגי שנתנו למורים כלים להתמודדות עם הצרכים של התלמידים. גם המורים היו זקוקים להסתגלות מחודשת, לאחר תקופה בה לימדו פרונטלית ובצורה מקוונת לסירוגין ונדרשו להסתגל מחדש לשגרה המחודשת. פעלנו לצמצום הפערים הלימודיים אשר נוצרו בעיקר במעברים מהיסודי לחטיבה ומהחטיבה לתיכון, באמצעות תוכניות לתגבור גם בחופשת הקיץ, בעיקר במקצועות מתמטיקה, עברית ואנגלית.
מה אני צופה לשנה החדשה? השנה הכרזתי על 'שנת קירוב חברתי' כאנטיתזה לריחוק החברתי שנכפה עלינו בשנתיים האחרונות. זאת במטרה לחזור להיות אחד עם השני ולהרגיש אחד את השני. זיהינו שהסיבה העיקרית שבגללה התלמידים בוחרים להגיע לבית הספר היא היחס האישי והרגשי, נמשיך להתמקד בהכנת הבוגרים לחיים שאחרי התיכון ולא רק באחוזי הזכאות לבגרות. השנה זו גם השנה השנייה, בה אנחנו מפעילים את תוכנית החלוצים, בליווי יועצים ארגוניים ומומחים מתחום החינוך, במטרה להתאים את בתי הספר לתקופה הנוכחית, באמצעות קביעת אסטרטגיה לכל בית ספר וכתיבת תכנית עבודה עם יעדים מדידים".