בעוד משרדי הממשלה בישראל גיבשו תוכניות לצמצום ממדי העוני והפערים באוכלוסייה, נושא הצלת המזון נדחק לתחתית סדר העדיפויות. מבין 18 מדינות ה־OECD שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, ישראל מוצבת במקום האחרון.
כך עולה מדוח אובדן והצלת המזון הלאומי של ארגון לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שנכתב על ידי חברת BDO ומתפרסם הבוקר, זו השנה השביעית. היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 הוא 2.6 מיליון טונות שערכן כ־21.3 מיליארד שקל, אשר מהווים כ־37% מהיקף ייצור המזון בישראל. יותר ממיליון טונות של אותו מזון "אבוד", שערכם כ־7.5 מיליון שקל, ניתנים להצלה וראויים למאכל.
עוד עולה, כי ישראל פועלת במספר הכלים והצעדים המועט ביותר למיגור התופעה. בלקט ישראל מדגישים כי עידוד הממשלה ליצירת כלים להצלת מזון הוא בעל כדאיות - הן בהיבט הסביבתי של ניצול מיטבי של משאבי הטבע הקיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה, הן בהיבט הכלכלי של חיסכון בגובה 5 מיליארד שקל בשנה למשק, והן בהיבט החברתי של הקטנת הפערים בחברה וחיזוק הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני.
"הצלת 20% מהמזון האבוד בעלות של 0.9 מיליארד שקל תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון מעורר דאגה. לא רק שיותר מ־20% מאוכלוסיית המדינה מצויים במחסור, העולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ומגיפות המערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון.
הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות שיוביל ראש הממשלה, שגם יציב את הצלת עודפי המזון בראש. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיד לצמצום המשבר". חן הרצוג, כלכלן ראשי ב־BDO ועורך הדוח, מוסיף: "הדירוג הנמוך של ישראל במדדי הצלת מזון מחייב את הממשלה המיועדת, כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון. עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. עליית מחירי המזון עקב המלחמה באוקראינה מחזקת עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות באמצעות מדיניות אפקטיבית במציאות בישראל שבה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון".
השרה היוצאת להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) אמרה: "מניעת בזבוז והצלת מזון הן פעולות הכרחיות לקידום החוסן האקלימי, החברתי והכלכלי של ישראל. יש פערים להדביק כדי ליישר קו עם המדינות המפותחות המקדמות את התחום ובאמצעות מהלך רוחבי ממשלתי תוכל ישראל לעמוד באתגר".