חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) הרוויחו ברבעון השלישי 6.1 מיליארד שקל, זינוק של 30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכם הרווח ב־17.2 מיליארד שקל, עלייה של 20% בהשוואה לתקופה המקבילה.
בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן והיו"ר סאמר חאג' יחיא היה אחרון הבנקים שפרסם את דוחות הרבעון השלישי. הבנק הרוויח ברבעון 1.78 מיליארד שקל, עלייה של 15% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח מהווה תשואה של 14.9% על ההון. את תשעת החודשים של השנה סיים לאומי ברווח של 5.38 מיליארד שקל, גידול של 18% בהשוואה לתקופה המקבילה. הבנק חילק דיווידנד של 356 מיליון שקל בגין הרבעון, ומתחילת השנה חילק 1.6 מיליארד שקל.
הבנק גם הציג זינוק של 17.9% בתיק האשראי. למרבה ההפתעה, הוא גם מציג את יחס היעילות (הוצאות מחולקות בהכנסות) הטוב במערכת, שעומד על 39.1%. המנכ"ל חנן פרידמן: "התוצאות מעידות על היישום המוצלח של האסטרטגיה שהוגדרה. היא מושגת בפחות משאבים, באמצעות ניהול מוקפד של הסיכונים, לצד בנקאות נוחה, הוגנת ומותאמת לצרכיו של כל לקוח בכל אחד מערוצי השירות. היא מבוססת על כלים טכנולוגיים מתקדמים, דאטה ומודלים".
הסיבה לגידול ברווחים הרבעון, היא זינוק ברווחי המימון. מנגד, כמעט ולא נרשם גידול בהפסדי האשראי, למרות סימני ההאטה במשק. בזכות הרווח חילקו הבנקים הרבעון דיווידנד של 1.66 מיליארד שקל בנוסף למה שכבר חולק.
בנק הפועלים בניהול דב קוטלר ובנק לאומי רשמו הרבעון את הרווח הגבוה ביותר (1.785 מיליארד שקל לפועלים ו־1.782 ללאומי). כאמור, את הרווח הגבוה ביותר מתחילת השנה רשם בנק לאומי. את שיעור התשואה על ההון הגבוה ביותר (20.8%), רשם מזרחי טפחות. מבחינת משתנים פיננסיים מובילים, הוא תפס את מקומו של דיסקונט כבנק השלישי בגודלו במדינה.
רווחי הבנקים גוררים ביקורת במערכת הפוליטית. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, מבקש לקדם חקיקה שלפיה הריבית על המשכנתאות לא תעלה, גם אם הריבית במשק תעלה. המהלך גורר ביקורת חריפה מצד גורמים במערכת הבנקאית.