חוקי המשילות והחשש מתוצאות המהפכה המשפטית התבטאו אתמול לראשונה באופן כלכלי המשפיע ישירות על כספי המשקיעים. מניות חמשת הבנקים הגדולים איבדו 6.5 מיליארד שקל משוויין, לאחר שמדד מניותיהם צנח בבורסה ב־4.3%. שווי השוק הכולל של מניות הבנקים ירד אל מתחת ל־150 מיליארד שקל.
מניות בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט מוחזקות על ידי קרנות הפנסיה והגמל עבור הציבור הרחב. הירידות נרשמו למרות שלא נשקפת סכנה ליציבות הבנקים. העילה לירידות היו הדיווחים בסוף השבוע על משיכת כספים של בעלי פיקדונות מהבנקים. בסוף השבוע נפגשו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו קבוצת אנשי עסקים ובנקאים כמו מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי סמאר חאג' יחיא (שכנו של יוזם הפגישה, איש העסקים שלומי פוגל) ומנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין.
בפגישה דיווח קוטלר כי "יש משיכה בימים האחרונים, לא בהיקפים גדולים ולא מענף הייטק, של כספי פיקדונות מהבנקים". כספים נמשכו גם מדיסקונט ומנכ"ל הבנק, אורי לוין, פנה לנתניהו ואמר לו כי "אי אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה המביעים חשש מהמהלכים. אתה חייב לעצור מיד ולקדם את השינויים בהסכמה".
מניות בנק הפועלים מפוזרות בציבור וחלק הארי שלהם מוחזק על ידי משקיעים זרים. לאור הידיעות על המהפכה השיפוטית והחשש לפגיעה בכלכלה, התעורר הצורך לקיים שיחות הבהרה עם בעלי המניות בבנק.
בעלת המניות הגדולה ביותר בבנק הפועלים היא שרי אריסון, שהייתה בעבר בעלת השליטה. כיום היא מחזיקה בכ־5% ממניות הבנק. בעל מניות גדול בבנק לאומי הוא איש העסקים אהרון פרנקל, שקנה לפני כחצי שנה 2.5% ממניות הבנק כחלק מגיוס של מיליארד שקל שביצע הבנק בהנפקת מניות.
פרנקל שוכנע על ידי מנכ"ל הבנק חנן פרידמן (שלא השתתף בפגישה עם נתניהו) לבצע את ההשקעה. על פי ההערכות, פרנקל מופסד נכון להיום על השקעתו סכום הנאמד ב־150 מיליון שקל.