המשבר בשוק הדיור בישראל נובע במידה רבה מכך שההיצע אינו מדביק את הביקוש. יש הטוענים שאחת הסיבות לכך שבישראל מבוצעת הבנייה בשיטות עבודה מיושנות. מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, סותר את ההנחה. "נתונים שפרסם משרד השיכון מגלים את הידוע לפעילים בענף הנדל"ן - ענף הבנייה למגורים בישראל הינו ענף בנייה מתועש ברמה גבוהה וטובה מאוד, בהשוואה לשאר העולם", טוען בן שמעון.
לטענת מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, ממשלות ישראל האחרונות סימנו כמטרה את טיפול העומק במשבר הדיור החמור שבו שרוי המשק הישראלי מתחילת העשור הנוכחי. בסופו של דבר, המטרה צריכה להיות בנייתן של דירות ובתים בהיקפים גדולים ובאופן משמעותי הרבה יותר ממה שקרה עד כה, על כך אין חולק. אולם כמה מהרעיונות שעלו לאורך השנים האחרונות כפתרון ממשלתי לבעיית הדיור, היו בבחינת: "לשפוך את התינוק עם המים", ונידונו לכישלון מיום שהוצגו. כזה הוא הרעיון להביא לכאן קבלנים זרים כדי שישפרו את רמת תיעוש הבנייה במשק.
"במהלך שנת 2015, כחלק מחשיבה שנועדה לתמוך בפעולות הממשלה להאצת הבנייה בתחום הדיור, הכין משרד הבינוי באמצעות חברת הייעוץ פז כלכלה והנדסה, עבודת מחקר שבחנה לעומק את רמת תיעוש הבנייה בישראל. תוצאות המחקר, שפורסם באוקטובר 2015 היו חד משמעויות. כל הבנייה במבנים של יותר מעשר קומות בישראל נבנים בשיטות מתועשות", הוסיף בן שמעון.
אך גם במה שקרוי בנייה מתועשת יש שיטות חדשות, האם אנחנו הולכים עם הזמן?
"כן בהחלט. שיטות תיעוש בנייה המרכזיות כוללות מספר כלים מרכזיים: תבניות שמאפשרות יציקה מהירה ומדויקת של אלמנטים שונים במבנה, שימוש רב בציוד מתקדם, כמו מערכות הזרקת טיח, שימוש באלמנטים תרומיים שהכנו במפעל ומורכבים בשטח כ'פאזל' ושימוש נרחב במנופים. מעבודת מחקר שבוצעה על-ידי חברת המחקר 'פז כלכלה', עולה כי מבנים הנמוכים מעשר קומות נבנים בישראל בשיטות מסורתיות הנחשבות פחות מתועשות. הדבר נכון והוא תוצאה של חסמים בירוקרטיים שיצרה הממשלה עצמה, כאשר סירבה עד היום לקריאת התאחדות בוני הארץ להאיץ ולהרחיב את אפשרות רישוי העבודות בתחום המנופים והכשרת מפעילי מנופים ועגורנים שבלעדיהם לא יכול להיות תיעוש. זאת, במקביל לעידוד ותמרוץ ההשקעה במערכות מתקדמות נוספות בתחום זה".
האם נוכל לראות בישראל הקמת פרויקטים של רבי קומות הנבנים בשיטות חדשניות בתוך מספר שבועות מועט, כמו הקמת מגדל רב קומות המבוסס על שלד פלדה ואלמנטים טרומיים בלבד שהוכנו כולם במפעל והורכבו בשטח?
"כדי לאשר לבנייה בישראל סוג חדש של מנעול לדלת, או כלי חיבור של ברז אל הקיר, נדרשת עבדות תקינה של חודשים – וכאן נשאלת השאלה, כמה זמן ייקח עד שמערך התקינה הישראלי יאשר טכנולוגיה להקמת מגדל שלם, אם בכלל? האם תקופה זו של מצוקת דיור, המצריכה פתרון מהיר, היא הזמן לשים יהבנו על שיטת בנייה שאיש אינו מכיר כאן ויודע להצביע על כדאיותה והתאמתה למשק שלנו? והפלדה מאין?".
לדברי בן שמעון הקבלנים הוותיקים מכירים שיטות כאלה של בנייה מבוססת שלדי פלדה, אשר הוכנסו ארצה במסגרות ניסיוניות בשנות ה-70 ונכשלו כישלון חרוץ. "כך קרה בעבר בפרויקט של מאות יחידות דיור בגבעת אולגה בו המדינה הזמינה את בנייתן במסגרת שלד מבוסס פלדה ובהמשך נאלצה להרוס את הבניינים בגלל תקלות טכניות רבות, כשלים והעדר התאמה לתנאי ודרישות המגורים בישראל. יש צורך בחשיבה מקיפה שלוקחת בחשבון את כל משמעותיות ההשפעה של שינוי בשיטות הבנייה דווקא בעת הזו", הוא הוסיף.
לטענת מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, קבלני ישראל הינם ראשוני המברכים והקולטים של חדשנות וטכנולוגיות בנייה ותיעוש מתקדמות: "העדות לכך היא העובדה כי כלל הבנייה לגובה, רבי הקומות והמגדלים הנבנים במדינת ישראל מאופיינים בתיעוש מקסימלי ובטכנולוגיות בנייה מהמובילות בעולם. הצורך לעידוד תיעוש הבנייה קיים בבנייה עד תשע קומות ובצמודי הקרקע, המהווים כ-70% מהבנייה בישראל".
אך בכל זאת, הבנייה בישראל לוקחת זמן רב יותר מאשר במקומות אחרים בעולם.
"התארכות זמן הבנייה של דירה ממוצעת בישראל נובע ישירות משתי בעיות – הראשונה היא עומס בירוקרטיה בלתי נסבל בתהליכי התכנון הרישוי והיתר הבנייה. אלה, כך נראה, מטופלים כיום וניתן להעריך שהממשלה אכן תקדם פתרונות בתחום זה. החסם השני הוא המחסור בידיים עובדות. ממשלת ישראל החליטה למנוע הבאת עובדי בנייה מקצועיים זרים לישראל על ידי השוק הפרטי, וקבעה כי רק היא תהיה אחראית לכך כדי להבטיח יחס הוגן לעובדים. אך הממשלה לא עומדת במשימה שהציבה לעצמה – להביא לכאן 20 אלף עובדי בנייה מקצועיים מחו"ל כבר השנה".
לטענת בן שמעון, תיעוש הבנייה הוא רק כלי אחד בכלים הרבים שבהם הממשלה צריכה לפעול. "בעוד שבדרך נראה שמקבלי ההחלטות הולכים וזונחים את הכלים המרכזיים שבהם ניתן לקדם פתרון מהיר למצוקת הדיור: הבאת עובדים זרים ממדינות בכמות מספקת, האצת שיווקי קרקעות זמינות לבנייה וקידום פרויקטים התחדשות עירונית. בשני הכלים הללו, יחד עם חיזוק רגולטורי לתיעוש הבנייה ניתן וצריך להאיץ את הבנייה בישראל. למרות שלא פעם חלוקות הדעות בינינו לבין מקבלי ההחלטות, אנחנו משוכנעים כי הממשלה הנוכחית, שמגלה נחישות ורצון אמיתי לפתור את מצוקת הדיור, בשיתוף פעולה עם הידע הרב והניסיון המקצועי שצברנו אנו בוני הארץ, יובילו בשנים הקרובות לטיפול במצוקת הדיור בישראל", הוסיף בן שמעון.