מבוקש ע"י גוגל ונאס"א: המדען מכפר סבא שרוצה לשנות את האנושות

מעבדות “גוגל–X", קליפורניה. במעטה של חשאיות נכנסו לחדר דיונים קטן, המעוצב כסלון מלא בכורסאות, מספר אנשים בלבוש מחויט. החדר לא נבחר במקרה. לגוגל אפשרות לקיים דיונים סוערים על עתיד העולם בכל אחד מהחדרים המרשימים שכולל הקומפלקס האימתני שלה ב–Mountain View. אלא שלחדר הזה, כך החליטו מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, ייכנסו 60 אנשים בלבד. מהמוחות המבריקים, הרעננים והנועזים ביותר בעולם. אלה שפייג' וברין יוכלו לקבל מהם השראה למיזמים שהם מפתחים, וגם למיזמים עתידיים.

במשך שלושה ימים דיברו הנוכחים בחדר על טכנולוגיות מגוונות, המתקדמות בעולם, שעשויות יום אחד לשנותו ללא הכר, או לחלופין להצילו בעתות משבר. בקרב היזמים והמדענים שנכחו באירוע האקסקלוסיבי, שהוצגו בו רק 18 פריצות דרך נבחרות בתחומי ביולוגיה, חלל, מוליכי־על, תחבורה וננוטכנולוגיה, נרשמה גם נציגות ישראלית, ארז ליבנה. המדען והיזם בן ה–38, בוגר מכון ויצמן, חשף את הטכנולוגיה הרפואית המהפכנית שפיתח ואף זכה להתעניינות אישית מצד ברין.

בשמו המלא נקרא האירוע “Solve for X". מטרתו ליצור פתרונות לבעיות גלובליות שבהן עוסקים אנשי “X", שהם למעשה קהילה של מדענים, ממציאים, מהנדסים ואמנים שמאמינים שמדע וטכנולוגיה יכולים וצריכים להביא לעולם “שינויים חיוביים באופן קיצוני".

ליבנה התייצב לאירוע, לפני כשנתיים, אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת הסינגולריות היוקרתית בקליפורניה, במסגרת שיתוף פעולה של גוגל ונאס"א, וכבר הספיק להקים את חברת Vecoy Nanomedicines. המיזם השאפתני שבראשו הוא עומד מבקש להביא מזור לאחת הבעיות המורכבות והקטלניות שידע המין האנושי - וירוסים. לאור הבשורה שבדבר, הוזמנו ליבנה ואנשיו לערוך את ניסויי החברה במתקני סוכנות החלל האמריקאית. לדבריו, מלבד גוגל ונאס"א נראה שעוד מיליוני אנשים, חולים ובריאים, לוטשים עיניהם אליו.

בלי תשובות

“כמה פעמים קרה שחלית ולא היה לך מושג במה?", ליבנה שואל ולא ממתין לתשובה. “אתה מגיע לרופא עם חום, חלש, והוא אומר שיש לך וירוס. בעצם אומרים לך שאין להם מושג במה אתה חולה ואיך צריך לטפל בך". ואולם מקרים אלה לא מבהירים את חומרת הנושא הוויראלי. “וירוסים גורמים לא רק להצטננות חולפת אלא גם למחלות קשות וחשוכות מרפא", מוסיף ליבנה. “איידס למשל נגרמת על ידי וירוס ה–HIV ומספר הנדבקים בה ממשיך לעלות בכמה מיליונים מדי שנה. ב–30 השנים האחרונות מתו בעקבותיה 40 מיליון איש". ליבנה אומר ש"לאנושות אין מענה לכמה מהנגיפים האכזריים ביותר שהיא ידעה. ראינו את ההתפרצות הגדולה ביותר בהיסטוריה של אבולה, עשרות אלפי בני אדם מתו בלי שהיה לנו איך להושיע אותם. זה מדהים שבמאה ה–21 הטיפול העיקרי במחלות ויראליות, כמו שפעת, הוא עדיין מרק עוף".

עם תחושת האבסורד הזאת יצא ליבנה לדרך. ב–2010 הוא הקים את “Vecoy" - משחק מילים בין "וירוס" ל"Decoy", פיתיון, או במילים אחרות פיתיון לווירוסים. הטכנולוגיה שפיתח עם צוותו משולה למלכודות עכברים בגודל מיקרוסקופי הלוכדות וירוסים בזרם הדם. המלכודות מתחזות לתא אנושי חי, וכאשר וירוס נכנס לגופו של אדם הוא מזהה בטעות את המלכודת כתא אנושי ומסתער לתוכו, בלי לדעת שבאותו הרגע הוא הסתער אל מותו. “במקום להילחם בווירוסים, אנו מזמינים אותם להתפרץ מבעד לדלת פתוחה אל מלכודת", מסביר ליבנה.

כדי להבין עד כמה מוערך המיזם, מספיק להביט ברשימת הפרסים שבהם זכה בשנים האחרונות: תואר "סטארט–אפ השנה" בתחרות היוקרתית של יחידת 8200, זכייה בתחרות הביוטק “FutureMed" בקליפורניה, הגיע לגמר בתחרות “MassChallenge Accelerator" בבוסטון, זכה במענק כספי מנאס"א על טכנולוגיה פורצת הדרך, וכמובן הצליח לגייס כספים שהעניקו בסיס נוסף להתפתחות המיזם.

בין חלק מהנימוקים לפרסים השונים נכתב כי בכוחה של הטכנולוגיה הנוכחית להגן על חייהם של מיליוני אנשים ולהצילם, ולהתמודד עם מגוון רחב של מחלות חשוכות מרפא. חלק מהמומחים מתארים את המיזם הכחול–לבן כעשיית היסטוריה, במיוחד כאשר מתבוננים בהיעדר הפרופורציה בין מצבה של הרפואה בכל הנוגע לווירוסים ביחס לקדמה האנושית בתחומים אחרים.

מדוע ביולוג כמוך עוסק דווקא בווירוסים? למה לא לעסוק במחלה שמטרידה את העולם, כמו סרטן?
“הפיתוח הרפואי הבינלאומי המוקדש למחלות הסרטן הוא נרחב ומתקדם מאוד. דווקא גזרת הווירוסים שחוזרת ומאיימת על שלום האנושות נותרת ללא מענה. לא רבים יודעים זאת, אבל וירוסים שונים מסוגלים לגרום לסרטן, וככל שעובר הזמן מחקרים מצביעים על עוד ועוד מחלות סרטניות שהחלו בהדבקה ויראלית. הדוגמה הבולטת היא וירוס הפפילומה שגורם לסרטן צוואר הרחם. וירוסים עשויים אף להיות הטריגר להתפרצות מחלות אוטואימוניות קשות, בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף בטעות".

הפתרון שאתה מציע כולל הכנסת חלקיקים מיקרוסקופיים לגוף האדם. איך מערכת החיסון שלנו לא תוקפת אותם?
“זה בעצם החידוש הטכנולוגי, שעליו רשמנו פטנט. זוהי מערכת הטעיה כפולה ודו–שכבתית. השכבה הפנימית אומנם מיועדת להטעיה וללכידת הווירוסים, אך באמצעות השכבה החיצונית אנו מטעים לא רק את הווירוסים אלא גם את מערכת החיסון, כדי שהיא לא תתקוף את המלכודות עצמן".

האם פיתיון מסוג אחד יתאים לכל הווירוסים, או שיידרשו מלכודות שונות לווירוסים שונים?
“טכנולוגיית Vecoy אינה תרופה במובן הצר של מילה. למעשה, מדובר בפיתוח שמצוי על הגבול הדק שבין תרופה למכשור רפואי. זוהי פלטפורמה רפואית חדשה שממנה ניתן לגזור תרופות חלקיקיות שונות נגד וירוסים שונים. אפשר לחלק את סוגי החלקיקים לשניים, אלה שמוכוונים עבור וירוס יחיד ספציפי, למשל נגד HIV–איידס, או מלכודות שיכולות להתמודד עם סוגים שונים של וירוסים בעת ובעונה אחת. כלומר, מלכודת אחת שיכולה ללכוד גם שפעת, גם HIV וגם צהבת B".

היכן עוד ניתן ליישם את הטכנולוגיה הזו מעבר לרפואה האנושית?
“מחלות וטרינריות, חקלאיות. וירוסים פוגעים בכל בעלי החיים בטבע, כולל בקר, צאן, דגה, עופות ודבורים. בעלי משקים וחקלאים בארץ ובעולם חווים הפסדי ענק כשמחלות פוקדות חיות משק וגם ירקות. די לראות כיצד מחלה שפגעה בגידולי עגבניות השפיעה על המחיר שלהן. יישום נוסף הוא טיפול במנות ומוצרי דם. כאשר אדם מקבל מנת דם, הוא למעשה מקבל עירוי מלא בווירוסים, כיוון שלא ניתן לנטרל אותם לגמרי. שימוש במלכודות יהפוך מוצרי דם אלה לבטוחים יותר לשימוש. יישום נוסף הוא צבאי, התמודדות עם נשק ביולוגי".

תוכל לשלוח חיילים לשדה הקרב ללא מסיכות או מזרקים?
“נשק ביולוגי כולל לרוב וירוסי בלהות, הגרועים ביותר שניתן לחשוב עליהם. במצב כזה אנחנו לא מדברים על טיפול בחולים אלא על טיפול מונע. אם קיים מודיעין צבאי על חשיפה אפשרית קרובה לנשק ביולוגי, ניתן להגדיל את סיכויי ההתמודדות על ידי הזרקה מקדימה של חלקיקים אנטי־ויראליים, שיהיו יחידת תגבור לצבא הגוף. זה עשוי להיות ההבדל בין חיים למוות".

בשליחות העולם

ליבנה נולד בנתניה. כבן להורים בשליחות הוא גדל בצעירותו בדרום אפריקה. בילדותו, כמו היום, היה סקרן ביותר. “הורי התמודדו רבות עם שאלות ה'למה' הבלתי פוסקות שלי", הוא נזכר. “ההרגל לשאול ‘למה' לא פסק עד עצם היום הזה. בתור ילד הרגשתי שלמדענים יש את התשובות, ובגיל 5 כבר החלטתי שאני רוצה להיות מדען. לשמחתי, אני חי את החלום שלי כיום".

ליבנה מתגורר בכפר סבא. לא מזמן נישא לרון (29), ביולוגית בעצמה ובעלת תואר במינהל עסקים שעוסקת בהעברת סדנאות פיתוח מוצרים. בעבר היא לקחה חלק במיזם של בן זוגה.

הוריו של ליבנה הם אנשי חינוך, מורים לתנ"ך ומחשבת ישראל. אמו כיהנה בחלוף הזמן כמנהלת תיכון וכמפקחת. נראה שהצד ההומני שירש מהוריו בא לידי ביטוי בפעילות הנוספת שלו, כמו למשל הרצאות וסדנאות שהוא מעביר לבני נוער על יזמות, מדע וחינוך. “המיזם הרפואי שלי ייקח שנים, ולעודד בני נוער לחשוב על המחר הוא שינוי לטובה שניתן לעשות באופן מיידי", הוא מתייחס לפעילות החינוכית שלו.

הדחף של ליבנה לרכוש ידע ולחתור למצוינות החל מוקדם למדי, כאשר בתיכון למד לא פחות משישה מקצועות ברמה של חמש יחידות. גם כיום הוא ממליץ לתלמידים שלא להגביל את עצמם וללמוד כמה שיותר תחומים, שכן כל תחום שכזה, לדבריו, הוא שפה בפני עצמה שנתנה לו כלים לחשיבה.

כשסיים את שירותו בצה"ל כמתכנת ב–8200, זנח ליבנה את תחום המחשבים והחל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. משם המשיך ללימודי תואר שני בתחום במכון ויצמן, תוך שהוא מוותר על הטיול הגדול בחו"ל. “היה אומנם פיתוי להמשיך במחשבים, אבל התחום הזה לא משמעותי מספיק עבורי", הוא אומר. “הרגשתי שבביולוגיה תהיה לי יכולת לעשות דברים משמעותיים יותר, ואכן כך היה. לאחר שבחרתי, מעולם לא הסתכלתי אחורה".

במהלך הלימודים ואחריהם עבד כחוקר במספר חברות מסחריות וצבר ניסיון של עשור במחקר ביו–רפואי (חקר הסרטן, גנטיקה, ביו–אינפורמטיקה ועוד). הוא הצליח יפה, אך גם בצומת זה - כשהיה עליו לבחור בין עבודה בטוחה ופרנסה לבין אפשרות לעשות שינוי משמעותי - בחר באפשרות השנייה. “אם רק רווח כספי היה מניע אותי, כנראה שלא הייתי נכנס להרפתקה היזמית של פיתוח טכנולוגיה רפואית חדשה", אומר ליבנה. “לפתח תרופות זה ארוך וקשה, אך גם מספק. יש בי בעירה פנימית לעשות שינוי משמעותי לטובה בזמן שהוקצב לי כאן".

ליבנה הגיע למאבק בווירוסים בעקבות ההיסטוריה הרפואית האישית. בילדותו הרבה לחלות, מה שכיוון את הסקרנות הטבעית שלו למדע ולרפואה. נראה כי השילוב של מצבו הבריאותי וסקרנותו תרם לעיצוב אישיותו. “התודעה של מה זה לחלות, ומה זה היעדר יכולת לטפל במחלות מסוימות, זה משהו שאני מכיר מהרגע שאני זוכר את עצמי", ליבנה מסביר. “זה גם אחד הדברים שהובילו אותי לסקרנות מדעית, כי רבות מהשאלות שחשבתי עליהן עסקו ב'למה נגרמת מחלה', ‘מה זה וירוס', ‘במה הוא שונה מחיידק', ‘איך עובדת התרופה ואיך מייצרים אותה'. נושא המדעים עניין אותי מוקדם ממקום מאוד אישי וסקרן".

וכיצד עיצבה אותך החוויה הזו?
“מגיל מאוד צעיר הייתי צריך להתמודד עם הרבה שבועות של מחלה, אי ודאות וטיפולים כואבים, אבל זו בעצם הייתה מתנה במסווה. הבנתי משהו שנכון לגבי כולנו. שמעלינו מרחפת חרב הזמן ושלא נהיה כאן לעד, כך שכדאי לחיות חיים משמעותיים כבר היום".

מטען חבלה מיקרוסקופי

האמצעים שעומדים כיום לרשות האנושות בתחום הטיפולי הם חיסונים או תרופות הקוקטייל, אולם לדעת ליבנה הם אינם עומדים באתגר. “ב־20 השנים האחרונות היו לנו התפרצויות של HIV–איידס, קדחת הנילוס, שפעת העופות, שפעת החזירים, סארס, אבולה ועוד", הוא אומר, “וזו מגמה שרק הולכת וגוברת. צפיפות האוכלוסייה האנושית גדולה מאי פעם. יש ניידות באמצעי תחבורה בינלאומיים, כמו מטוסים. נראה שכדור הארץ הפך יותר מאי פעם לכר פורה למגיפות ויראליות".

ליבנה מספר כי הוא נמצא בקשר עם גורמי ממשל ורפואה בברזיל ומתכוון לנסוע למדינה בזמן הקרוב כדי לקדם פיתוח לטיפול בנגיף הזיקה. "כל כמה שנים פורצת מחלה ויראלית חדשה, והעולם מגלה שוב בבהלה שעדיין אין לרפואה מה לעשות בנידון. גם הזיקה בדרום אמריקה היא מחלה ויראלית", הוא אומר.

למעשה אתה מפתח את האנטיביוטיקה של הווירוסים.

“אנטיביוטיקה היא אכן הישג רפואי עצום של האנושות, אולם היא מיועדת רק נגד חיידקים, ווירוסים אינם חיידקים. נוהגים להתבלבל ביניהם, אף שווירוסים יכולים להיות קטנים פי אלף מחיידקים. העובדה כי לא קיימת אנטיביוטיקה לווירוסים היא שממחישה את הצורך בפיתוח שלנו".

מול מה אנחנו בעצם נלחמים?
“בפשטות, וירוס הוא מטען חבלה מיקרוסקופי. כמו קופסה שעשויה מחלבון, שלא מסוגל לנוע, לאכול או לנשום בכוחות עצמו. מחוץ לתא, וירוס הוא גוף דומם, כמו אבק. ברגע שהוא נכנס לתא, הוא מתעורר לחיים, ומשתלט על התא כדי לייצר וירוסים נוספים כמותו. הם הטפילים המושלמים".

למען האמת, הם נשמעים כבעלי מנגנון פשוט למדי.
“הם מאוד פשוטים, אך זה לא אומר שכדאי לנו להקל בהם ראש. לווירוסים יש גם למידה אבולוציונית מהירה מאוד, ומי שמותאם שורד ומתפתח. באיידס, למשל, הבעיה עם תרופות הקוקטייל הקיימות היא שווירוסים מפתחים בקלות רבה מדי עמידות מולן, לכן צריך להכות בווירוס בשלוש או ארבע תרופות במקביל רק כדי שהוא יעצור. זה מראה כמה הטכנולוגיה האנטי־ויראלית הקיימת כיום היא חלשה. בעניין הזה אנו נמצאים בתקופת האבן".

אלא שליבנה, כאמור, לא מקבל את תכתיבי המציאות הוויראלית וממשיך במרדף אחר הווירוסים. לאחרונה התקיימו במעבדות של חברת Vecoy ניסויים בעכברים כדי לאפיין את המינון הבטוח לשימוש במלכודות, שממנו ניתן ללמוד על המינונים לשימוש בטוח בבני אדם. בניסויים נוספים נבדק פרק הזמן שבו המלכודות המיקרוסקופיות יכולות להישאר בזרם הדם. במצב רגיל, מערכת החיסון אמורה הייתה לפנותן בתוך כשש שעות, אך הן הצליחו להישאר בזרם הדם לפרק זמן של עד עשרה ימים, בזכות חומר ממסך, שאינו ניתן לגילוי על ידי מערכת החיסון.

“אם המלכודת שלנו נשארת בזרם הדם במשך יותר משבוע וסופחת בזמן הזה וירוסים, מצבנו מצוין", אומר ליבנה. “בניסוי נוסף נבדק לאן נודדות המלכודות המיקרוסקופיות בגוף. נמצא כי הן נעות בזרם הדם, ובסמוך לאיברים הבאים עמו במגע. החלקיקים לא הפריעו בנוכחותם לרקמות, ועל כן מדובר בתוצאה הטובה ביותר שיכולנו לקבל".

ניסויים אלה מקדמים את האנושות אל הניצחון המיוחל מול הווירוסים, אלא שבינתיים, כאמור, היא ממשיכה לשלם מחיר, גם כלכלי. רפואה ויראלית הינה תחום שנאמד בעשרות מיליארדי דולרים, ונזקי המחלות הוויראליות בבני אדם ובמישור הווטרינרי אף גבוהים משמעותית.

Vecoy ניצבת בפני צומת חשוב באשר להתפתחותה - לפחות בכל הקשור לגיוס ההון הנדרש להמשך המחקר והפיתוח. לאחר שרשמה פטנט על הטכנולוגיה בשש מדינות, והתקדמה באופן ניכר בניסויים פרה־קליניים, החברה צפויה לגייס מיליוני דולרים. בסיום סבב זה היא תתקרב למרחק של כשלוש שנים מניסויים בבני אדם הנדרשים לאישור התרופה בשוק.

ההצעות הרבות למימון מצד אנשים פרטיים מעלות גם את האפשרות למימון על ידי פלטפורמה למימון המונים. בינתיים מתמודדים ליבנה ואנשיו עם הצעות לקניית החברה מעת לעת, אך אף שמדובר בחברת הזנק לכל דבר, הוא מדגיש כי מכירה אינה המטרה העומדת לנגד עיניו: “חשובה לי המטרה שלשמה הקמתי את החברה, ריפויים של אנשים רבים ככל האפשר".