החללית הישראלית תשוגר מחר בלילה (הלילה שבין חמישי לשישי) בשעה 3:45 לפי שעון ישראל, וכך יחל מסע בן שבעה שבועות שיסתיים, כך מקווים, בנחיתה מוצלחת על הירח ב־11 באפריל. "בראשית" שברה כמה שיאים בגודלה הפיזי הקטן יחסית. גובהה הוא כמטר וחצי וקוטרה כשני מטרים כשרגליה פרוסות והמסה הכוללת שלה בעת השיגור צפויה לעמוד על כ־600 קילוגרמים, כאשר הדלק מהווה את עיקר משקלה. כמו כן, היא זולה משמעותית מהמקובל בתחום החלל. זו גם החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום והמהירה ביותר אי פעם!
במהלך שבעת השבועות, תעבור החללית מרחק של 6.5 מיליון קילומטרים - המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ־384,000 ק"מ. לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית שלנו תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX. אחרי שתנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים, ובשלב מסוים תגביה את מסלולה עד שתגיע לקרבת הירח. בשלב הזה היא צפויה להפעיל את מנועיה ולהאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל במסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע המתאים לנחיתה.
החללית צפויה להגיע למהירות של כעשרה קילומטרים בשנייה בעת השיגור לירח. מדובר במהירות הגדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה־F15.
בראשית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית - המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים שישולבו בתוכנה האוטונומית שלה לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ, מחדר הבקרה שנמצא במפעל החלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתוכנית. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. והיא תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.
על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון, והוא מפעיל את מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית.
מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית והוא מיועד לננו לוויינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי חברת סטארט־אפ ישראלית. בראשית מצוידת במצלמות מיוחדות, שיוכלו להעביר תצלומי וידאו ותמונות פנורמיות לכדור הארץ. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי שבראשית תעשה עם נחיתתה.
תהליך הנחיתה יימשך 20 דקות, והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית. על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערב במהלך הנחיתה.
מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה אבי בלסברגר אומר כי "בעידן שבו המעצמות חוזרות לדבר על החזרת המשימות המאוישות לירח כמו גם על משימות רובוטיות וקבלת שירותים מחברות מסחריות בהגעה לירח, זהו ללא ספק הישג בעל ערך שישפיע בעתיד על תעשיית החלל בעולם. יש כאן פתח לחיזוק הפוטנציאל המסחרי בהיות בראשית ראש חץ לתעשייה אזרחית המגיעה לירח".
עוד הוסיף בלסברגר: "זוהי הזדמנות פז לחבר את הדור הצעיר לחלל. אנו יכולים להעניק לילדים ולבני נוער כלים כדי שבעתיד הלא רחוק, חללית ישראלית בירח תהיה דבר שבשגרה. מעבר למטרות המדעיות של החללית, בראש ובראשונה מטרתה של בראשית היא להעניק השראה לדור הבא ולעודד ילדים בישראל ובעולם לבחור במקצועות המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. הכנו ארבעה מערכי שיעור עתירי ידע ופעילויות חווייתיות הנמצאים באתר סוכנות החלל של משרד המדע והטכנולוגיה".