הימים האחרונים היו רווים בשיחות וחששות סביב אפשרויות הפריצה של גורמים שונים אל הטלפון הנייד שלנו. מבלי להיכנס למה קרה למכשיר הסלולרי של יו"ר כחול לבן, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, מי שעוסק בתחום הסייבר יודע שפריצה לטלפונים הפכה כבר מזמן לעניין שבשגרה כלפי כל גורם שנתפס ככזה שמחזיק במידע משמעותי בטלפון הנייד. בעצם, זה יכול לקרות גם לכל אחד ואחת מאיתנו.

מאז שהפך הטלפון הנייד למכשיר הדיגיטלי המרכזי דרכו אנחנו מנהלים את חיינו – כך הפך המידע שנמצא בו לבעל ערך עבור גורמים שונים. בקצה הלגיטימי של המנעד הזה, קיימות אותן חברות שמשתמשות במידע כדי להציע לנו הצעות שמכוונות לרצונות והעניין האישיים שלנו. כך, למשל, אנחנו מקבלים פרסומות על דברים שדיברנו עליהם או חיפשנו עליהם מידע ברשת. כך גם חברים ובני משפחה שנמצאים באנשי הקשר שלנו מקבלים מידע שגורם עסקי כלשהו חושב שיעניין אותם, כיוון שהם קשורים אלינו. יש כאן היבטי פרטיות ומוסר מורכבים, אך לא מדובר כאן בפריצה של ממש, גם אם יש כאלו שחוששים שמא "עוקבים אחריהם" ברגע שהם מקבלים פרסומת לצימר דקות ספורות לאחר שחיפשו מידע כלשהו על הצפון בסוף השבוע. 

בצד השני של המנעד הזה, קיימים אותם גורמים זדוניים שנוקטים פעולות יזומות בכדי להשיג את המידע האישי שלנו ולהשתמש בו נגדנו. כאן, ניתן למצוא גופים שעוקבים אחרינו, מקליטים אותנו, מצלמים אותנו ללא ידיעתנו, קוראים את ההודעות והדואר האלקטרוני שלנו, ניגשים לחשבון הבנק שלנו – והכל מהטלפון הנייד ומבלי שאנחנו מודעים לכך.
הסטטיסטיקות מראות שלמרות שכולנו מחזיקים במידע אישי בעל ערך רב בניידים שלנו, רק 3% מאוכלוסיית משתמשי הניידים בעולם מתקינה עליהם מנגנוני אבטחה מתאימים. הרוב המוחלט פשוט לא עושה את זה, ולמעשה נותר פרוץ. 

אבירן חזום. צילום: יח

 

צוותי המחקר של צ'ק פוינט חשפו בשבוע שעבר בלבד למעלה מ-200 אפליקציות בחנות הרשמית של גוגל שדרכן הותקנה תוכנה זדונית ליותר מ-150 מליון משתמשים, שאפשרה לפושעי סייבר להשיג מידע רב עליהם לצרכי פרסום, אך בקלות יכול להיות מנוצל גם למטרות אחרות. מאז תחילת 2019 זיהינו יותר מ-13 אלף אפליקציות זדוניות כאלה.

בנוסף, קרוב ל-100% מהארגונים והעסקים בעולם שמוגנים ע"י צ'ק פוינט חוו ניסיונות התקפה דרך המכשירים הניידים של העובדים לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. הפריצות הללו נעשות בצורות מתוחכמות – דוגמת התחברות לרשת אינטרנט אלחוטי שמבטיחה גלישה בחינם, אך בפועל מדביקה את המכשיר בנוזקה, או דרך אפליקציות שאנחנו מורידים מהחנויות הלא רשמיות ואנחנו לא באמת יודעים מי עומד מאחוריהן. בחיפוש קצר במנועי החיפוש הרשמיים ניתן לראות תוכנות שונות, במחירים שונים, שמאפשרות ריגול אחר מכשירים ניידים. זה הופך לפשוט וזול יותר ויותר.
אז לצד הנתונים המפחידים הללו, חשוב להדגיש שפריצה למכשיר הנייד מצריכה ידע ומומחיות, ובעיקר השקעה מצד התוקפים, והם לא ימהרו להוציא משאבים שכאלו על כל אדם באשר הוא. 
 

 
אנחנו מאמינים שהתקופה הדיגיטלית שאנו חיים בה טומנת בחובה הזדמנויות גדולות והיא בהחלט מקלה על החיים של כולנו בהמון דרכים. עם זאת, מה שמחובר לרשת יכול גם לסכן אותנו ולכן – חשוב להיות עירניים, להקפיד על הכללים, וליהנות ממה שיש לרשת להציע מבלי ליפול לסכנות שהיא מייצרת.