דני קושמרו אירח היום (רביעי) בוועידת העסקים של מעריב 2030, את דב מורן, מנהל הקרן גרוב ונצ'רס, ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו, שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו, ושחר מטורין, דירקטור Startup Grind Israel בחסות גוגל העולמית. זאת, במסגרת פאנל שעסק בשאלה לאן ישראל צועדת בתחום החדשנות והיזמות 2030.
שחר, נתחיל איתך. תסביר לנו מה אתם עושים?
"אנחנו קהילה של יזמים. לפני עשור החלטנו להתאגד, קבוצת יזמים, ברמה הגלובלית. התחלנו בערים שדיברו יזמות וחדשנות, ושמנו לב שהעולם מתחלק למדינות שמדברות על הפתרונות ולכאלה שמדברות על האתגרים. כשמחברים יזם לאדם שמדבר על אתגרים, חשבנו שנצליח להניע את השיח הזה. אנחנו קהילה היזמים הגדולה בעולם כיום. אנחנו עושים למעלה מ-1000 חיבורים כאלה ביום. מה שהצלחנו לייצר בקהילה הזו זה שיח א-פוליטי".
אתה יכול לתת לי דוגמה לחיבור כזה?
"בכל תחום שנגע בו, גם בבריאות וגם בתחבורה, ברגע שהפגשנו טכנולוגיה עם בעיה של חברה גדולה שהתמודדה איתה, מצאנו שאם נוצר שיח רצוף הם מתמודדים איתה במהירות".
איך זה שבישראל עדיין לא משלמים עם הפלאפון?
"מדברים הרבה על זה שישראל מפתחת טכנולוגיה ופחות צורכת טכנולוגיה. רב היזמים בישראל יוצאים לשוק העולמי כבר מהשלב הראשון".
ד"ר לוצאטו, עד כמה ישראל, יחסית לאוכלוסייה, גדולה במספר הפטנטים שמבקשים להוציא?
"פטנטים זה רק פרמטר אחד, אבל ישראל היא אחת המדינות המובילות בחדשנות טכנולוגית. מכון IMD השווייצרי מתייחס לאיזה תשתיות של מדינות צריכים להיבנות כדי שהיא תיחשב למעצמה טכנולוגית, וישראל בכל הפרמטרים במקומות הראשונים. לישראל יש ארבעה עוגנים עם השפעה חזקה. למשל, השרשרת של התעשייה הביטחונית והצבא. בישראל יש אפשרות לבחור כבר מגיל 17 את המתאימים ביותר ל-8,200 והם נוחתים בחזית של הטכנולוגיה. יש עוד יחידות טכנולוגיות עם השפעה מאוד חזקה. בהמשך השרשרת הזו יש תעשייה ביטחונית מאוד איכותית, שכוללת את אלביט, רפאל ועוד. עוד דבר שישראל בולטת בו הוא שיתוף הפעולה בישראל בין אקדמיה לתעשייה, ובגלל השוק הקטן יש לזה השפעה מאוד חזקה. מדובר בעוד עוגן שהוא שונה מאשר במדינות אחרות. ההון האנושי בישראל יוצא דופן".
דב מורן, קראתי שגייסתם 120 מיליון דולר. מה אתם מתכוונים לעשות איתם?
"משקיעים בחברות שיש להן טכנולוגיה כבדה, לא באפליקציות, לא בפינטק, לא בסייבר. אלה דברים טובים, אבל זה לא אנחנו. אנחנו משקיעים, זו הקרן השנייה שלנו, השקענו עד היום ב-16 חברות, עשינו דברים מדהימים. דבר אחד שעשינו זה החברה הנפלאה בשם "וויליוט" בקיסריה, שפיתחה צ'יפ קטן שיש בו את המחשב ואת האחסון. זה עולה פחות מ-20 סנט, והדבר הגדול הוא שזה בלי חשמל, בלי בטריה, בלי טעינה. אני רואה את הדברים האלה וזה מדהים. זה כיף אדיר".
האם ישראל ממשיכה בכיוון הזה?
"כן. טכנולוגיה זה דבר שהולך להמשיך ולקרות והוא אפילו קורה בקצב מוגבר, מה שנראה בעתיד זה יותר טכנולוגיה וקידום, יותר חלל ומדע. אני מאוד מאמין בזה שהמדע יתפוס חלק מכובד מאוד בקידום הטכנולוגי. זה יקרה איתנו ובלעדינו. השאלה היא כמה זה יקרה איתנו".
אתה אמרת שנתניהו מסוכן לישראל.
מורן: "ההייטק היה הרבה לפני נתניהו, נקודת השיא הייתה בשנות ה-90. מי שמתעקש שלפניו היה פה מדבר ותפוזים, מעוות את ההיסטוריה. מדינה שתדרדר במדרון הזה של פחות דמוקרטיה, חוסר הפרדה בין הרשות השופטת למחוקקת או המבצעת, רשות שופטת חייבת להיות מופרדת מרשות המבצעת, אחרת נהפוך לונצואלה או טורקיה, שגם בהן יש בחירות, אבל יודעים מראש מי ייבחר. היום ליזמים ישראלים יש ביקוש בכל העולם, יש ביקוש ליזמים הישראלים. כשיש גורם פוליטי שמכוון את כל הפניות שלו לסוציו-אקונומית הנמוכה יש לזה השפעה גם על המדרג הגבוה. אני מדבר על פניות ברמת מה לספר להם. יש דבר שנקרא ערכים, כשאין ערכים, אפשר לספר בדיות, אפשר להפחיד".
לוצאטו: "אני חושבת שבהחלט החדשנות הטכנולוגית היא לא נחלתו של ראש ממשלה כזה או אחר. אני חושבת שנתניהו ב-10 השנים האלה עזר לטפח ולחזק את החדשנות הטכנולוגית, יכול להיות שהוא גם טעה, אבל הוא מבין את החדשנות, הוא תמך ועודד. כתושבת הנגב, אחד הדברים החשובים שהממשלה עשתה זה לפתח אקו-סיסטם חיוני לאייטם באמצעות אוניברסיטת בן גוריון, וצריך לזכור שהסייבר הלאומי הוקם בבאר שבע. אני חושבת שהחדשנות הזו נולדה באמצעות הון אנושי יוצא דופן בישראל, שלו הייתה התרומה הגדולה ביותר. זה כמעט המקום היחידי שבו לפוליטיקאים אין דריסת רגל".
"אין ספק שיש פה גם זכויות, לא לקחתי אותן", השיב לה מורן, ולוצאטו הגיבה: "אני באה מבאר שבע, אני חושבת שהם יודעים לחשוב באותה מידה מה טוב למדינת ישראל. זו בחירה של העם שצריך לכבד אותה". מורן הגיב כי "שימי לב שגם בוונצואלה ובטורקיה מי שבחר היה העם".
כוכבי אומר שאם הוא יאמר לרבים לבוא לנגב אם יילכו לחברות אחרות. הוא סיפר שהציבו שלט מול הבסיס שלהם בבחירות שקורא לעזוב את הצבא.
"מנהיג צריך לסמן את הדרך" אמרה לוצאטו והמשיכה: "באיזו מדינה הילדים שלנו יגדלו? זה תלוי בנו. תידרש הקרבה. האנשים בגיל 32 צפונה הם הבעייתיים, ומדובר בכמה מאות בלבד. אולי יהיה דור מדבר, לא את כולם נצליח להביא, אבל הנגב יכול להיות אלטרנטיבה יותר טובה אפילו מאזור המרכז, וזה שעה נסיעה ממדינת תל אביב. אגב, זה גם ישרת את מדינת תל אביב, משום שהקרקע שעליה יושבת 8,200 זה קריסה לתוך עצמה. כבר היום ת"א היא בין המקומות הצפופים בעולם".
לדבריה, "המכרזים יצאו, אני חושבת שכל ראשי הממשלות תמכו בזה, כל שרי הביטחון, כל הרמטכ"לים, למעט כוכבי שהציב קושי של מעבר הקצונה הבכירה של 8,200. אני רוצה להאמין שמנהיגות אמיתית תיבחן בזה שהוא יגיד אחריי. יש פרויקטים לאומיים, כמו שהקימו את סורוקה ובן גוריון. אנשים הרגישו שהם באים לפרויקט שהוא גדול מכולנו. מעבר צה"ל לנגב שאמור לחולל את השינוי הכי משמעותי בישראל. להביא לנגב, שזה האזור היחידי שיכול לקלוט אנשים מבחינה דמוגרפית, כלכלית וטכנולוגית. אין אפשרות שמישהו ינסה לעצור את זה. אני חושבת שכוכבי שוגה בזה שהוא צריך לסחוף אחריו, הוא צריך לשכנע את הקצונה הבכירה שזה פרויקט לאומי".
דב מורן: "אני רק רוצה לחזק את אסתר ולומר שהיה בן מנהיג ששמו בן גוריון, שדיבר ועבר לגור בצריף קטן ליד באר שבע".
שחר: "כדי לחזק את מה שאמרה אסתר, זה לא שחור או לבן. זה תהליך שלוקח זמן, פשוט צריך לתת הזדמנות ליותר אנשים. אני חושב שמה שקיבלו החבר'ה מ-8,200 זה הזדמנות, וצריך לתת אותה ליותר אנשים. כשאנחנו מדברים ברמה הגלובלית, ישראל, גיאוגרפית, נמצאת במקום מצוין, ואנחנו רואים את זה יותר בשנים האחרונות. אנשים דיברו על הסיליקון ואלי השני כל השנים. הראשון נמצא בצד המערבי של ארה"ב, כשאנחנו מדברים על ת"א, כשאפריקה, הודו, סין ומזרח אירופה מדברים על נושא החדשנות - יש להם איפה לפגוש את זה בת"א. אני חושב שיש לנו הזדמנות ענקית, אני מנסה להביא את הצד האופטימי של מה שאני רואה מהסיבוב שלנו ב-600 ערים. כל אחד שאני אומר לו שאני מגיע מישראל היה רוצה לבנות את הגשר הזה. כשאנחנו רוצים לדבר על היתרונות של הדור הצעיר, זה מאפשר לנו לייצר פתרונות לעולם" .
איך מוצאים את הדבר הבא?
שחר: "אנחנו לא עסוקים בלמצוא את הדבר הבא, אנחנו עסוקים בלהביא פתרונות, והם ייצרו את הדבר הבא".
כמה זמן לוקח להחליט שאתה הולך על משהו?
דב: "זה 10 שניות ושישה חודשים. לפעמים בכניסה לחדר אני אומר לעצמי 'וואו'. אחר כך צריך להיכנס לעומק ולהבין מה באמת יש שם. איך הצוות, איך המוצר, מה הטכנולוגיה, מה הפטנטים. זה תהליך ארוך, שמתחיל בהתרשמות, אבל זה לא נגמר שם אף פעם".
לוצאטו: "אנחנו תמיד בחזית הטכנולוגיה, ואנחנו נקודת המפגש הראשונה עם הרעיון. בישראל נושא הסטארטאפים הוא יוצא דופן. בכל שנה נפתחות כ-1,000 חברות סטארטאפ עם הצלחות בכל התחומים".
פטנט שהסעיר אותך?
לוצאטו: "במכשור רפואי, ישראל היא המדינה המובילה, וזה איחוד של תחומים. בישראל יש את הדברים הכי מרגשים. יש רובוטיקה של ניתוחים מיקרו שפותחו כאן, כי יש את היכולות לשלב טכנולוגיות. כיפת ברזל, למשל".
מה לגבי 'עשה ואל תעשה' בנוגע לאנשים שבאים אליכם.
"הצוות הוא דבר קריטי".
להתלבש בחליפה? להתגלח?
"לא, אלה לא הדברים שנלקחים בחשבון, אלא האנשים עצמם, הרעיונות. אתה באמת נתקל בחבר'ה צעירים עם כשרון בלתי רגיל. יש כאן את הצעירים הכי מוכשרים".
מורן: "יש חשיבה שאומרת שאנחנו בישראל יזמים, אז בואו נקים חברה. חבר'ה, בשביל להקים חברה שיש לה מהות ועתיד צריך קודם כל ללמוד. לכו ללמוד, לכו לאוניברסיטאות, לכו לבאר שבע. מי שאומר שלא צריך ללמוד זה קשקוש. תבנו צוות טוב, תסתכלו על צרכים, אל תמציאו צרכים ותגידו שיש לכם פתרון נפלא".
שחר, תסכם לנו.
"הנושא של האקדמיה הולך להשתנות, אם אנחנו רוצים או לא רוצים. מה שאנחנו רואים כרגע בעולם זה שיש שינוי גדול. החיבור בין התעשייה לאקדמיה ישתנה, הרבה מאוד אנשים יעשו מבחן בגוגל ויהיו מתכתנים בגוגל, והרבה שיעברו בצד המחקרי יעבדו באקדמיה ובתעשייה. אם מסתכלים על ישראל, גם פה צריך להעמיק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה".