ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות גולשים ברשתות החברתיות מהמרכז הבינתחומי, נמנית על מייסדי סטרטאפ חדש בשם טופיקס, שהוקם לקראת הבחירות. מדובר במראיין וירטואלי הומני, שמאפשר לשוחח עם אנשים בשפה חופשית ולנתח מתוך התשובות מאפייני אישיות של הנשאל ולנהל שיחות עומק עם אנשים בנושא הבחירות והעמדה הפוליטית שלהם.
"הקונספט הזה של מראיין וירטואלי הוא לא דבר חדש, שכן כולם רוצים לייצר פרסונליזציה מסוימת של התכנים", סיפרה בראיון מיוחד, "במקרה הזה, רצינו לעשות משהו אחר, ובעצם להתבסס על המחקרים הפסיכולוגיים שמראים שמתוך טקסט אפשר להוציא את מאפייני אישיות של האדם". היא הסבירה: "כשאני מדברת על טקסט אני מדברת על שני סוגי מידע - יש את המידע הגלוי, מה שאדם אומר כי הוא בעצם מבחינתו רוצה להעביר מסר מסוים, ויש מידע סמוי שמדבר על תכונות שאנשים לא מעוניינים בהכרח לחשוף".
לחצו כאן לשיחה עם המראיינת הוירטואלית
"במהלך העבודה התבססנו על מחקרים שמראים שציוצים בטוויטר ופוסטים שאנשים כתבו בפייסבוק מאפשרים להבין דברים על האישיות של הכותב. פיתחנו מודל שמצליח בעצם לגלות, מתוך שיחה קצרה, מיהו האדם", ציינה, "בעצם, ניתוח טקסט מאפשר זיהוי מדויק יותר מאשר יד המקרה".
ד"ר מרגלית הוסיפה: "הפלטפורמה שלנו עושה בעצם כמה דברים – ראשית, היא מאפשרת לנהל שיחה בעלת ערך, זה כמו בוט לכל דבר. היא בעצם מעודדת את האדם להמשיך לדבר ולשתף על עצמו כדי שיהיה אפשר להפיק מידע על האישיות שלו".
באיזה טכניקה משתמשים פה?
"כדי לעודד את האנשים להמשיך ולשתף אנחנו משתמשים באלמנטים פסיכולוגיים שונים, בהם הדדיות. במקרה הזה, אם אני משתפת על עצמי משהו – עולה הסיכוי שהצד השני יחליט לשתף על עצמו משהו. המראיינת הוירטואלית שלנו משתפת מידע על עצמה כשהיא רוצה לשאול שאלה, ואז היא נותנת לצד השני תחושה שהוא חשוב, ורוצים לשמוע אותו".
לדברי החוקרת, ניתן להבין למי אדם יצביע בבחירות באמצעות הבנת דפוסי האישיות שלו. "גילינו למשל שאנשים בעלי אישיות סמכותנית נוטים להצביע יותר למפלגות הימין, לעומת אנשים שאינם בעלי אישיות כזו. אנשים בעלי אישיות כזו הם בעלי דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית, נכנעים לסמכויות באופן עיוור ומגנים את אלו שסוטים ממה שהם מגדירים כ'נורמה'", ציינה, "לעומת זאת, ראינו שאנשים עם פתיחות מחשבתית נוטים להתנסות ולחקור כיוונים שונים, וגם מפגינים פלורליזם ומתעניינים בשלל תחומים, לכן לא מפתיע שיש להם נטייה להצביע לשמאל. מדובר באנשים שמוכנים לשנות את דעתם בהתאם למידע החדש שמתקבל".
בהמשך דבריה, מרגלית הדגישה כי "הנטייה לשמרנות טבועה בעצם באנשים מסוימים וכך גם נטייה לפסימיות או אופטימיות. אפשר לראות אצל אנשי הימין קשב ותשומת לב גבוהים כאשר מדברים איתם על גירוי שלילי, לעומת אופטימיות בשמאל – שם נוטים לחשוב ולהאמין שאפשר לשנות, לעצב את החיים לפי הדברים הטובים ולהאמין שיהיה טוב".
אז בעצם בעתיד המפלגות יוכלו לכוון את המסרים בצורה יותר מדויקת אל קהל היעד שלהם.
"בדיוק, כי בעצם אדם מופנם לא יגיב למסר כמו אדם נוירוטי. זה בעצם מה שקיימברידג' אנליטיקה עשו בזמנו, רק שהם התבססו על דפוסי הלייקים של הגולש. כך בעצם המפלגה יכולה לדעת איזה מסרים לכוון לאיזו אוכלוסייה.
מה גיליתם לגבי הישראלים שעדיין מתלבטים למי להצביע?
"גילינו שמספרם גדול יותר ממה שנראה כעת. כדי להבין אם אדם מתלבט למי להצביע אז צריך לדבר איתו יותר לעומק, מעבר לשאלון קצר".
בסיום השיחה היא התייחסה לדיווחים ממערכות הבחירות האחרונות, על אנשים שמרמים בסקרים, והסבירה: "הכנו את עצמנו לאפשרות הזו, ואנחנו יודעים לזהות שקרים באמצעות האלגוריתם. יש משתנים כמו מהירות ההקלדה והאם הגולש הרחיב משמעותית בתשובתו. זאת דרך יותר טובה לזהות שקרים מאשר בטלפון".