אחד הענפים שנהנים במיוחד מההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות הוא תחום אכיפת החוק, עם עלייה חדה במספר החברות הבינלאומיות שנותנות סיוע ועם פיתוחים שעוזרים לכוחות ההצלה והמשטרה, ואפילו למערכת המשפט, במטרה להצעידן לעידן הבא.
תחום חם במיוחד הוא ה־Legal Tech, שנותן סיוע לעורכי דין, ללקוחות שמחפשים סיוע משפטי ואפילו לניהול בתי המשפט. מדובר בשוק עולמי של 728.5 מיליארד דולר. כמעט מחצית מנתח השוק מצוי בארה"ב, כרבע מהשוק באירופה, והרבע הנוסף מתחלק בין שאר העולם. ב־2019 הניב שוק הליגלטק העולמי רווחים של 17.32 מיליארד דולר, ואלה הלכו וגדלו לאחר מכן. הצפי הוא כי השוק ילך ויגדל באחוזים ניכרים גם בשנים הבאות. לכן, מטבע הדברים, קרנות ההון סיכון זיהו את הפוטנציאל הרב הטמון בשוק בסדר גודל כזה, והן מחזרות אחר חברות ומיזמים מתחום הליגלטק ומשקיעות בהם מיליוני דולרים.
עו"ד שירה מהרשק זיגלר, שותפה־מייסדת במשרד עורכי הדין לוי אלון מהרשק מור, הקימה לפני כשנתיים וחצי את אפליקציית IN CASE ובמקביל מנהלת קהילה בינלאומית בפייסבוק (מנק"לית) בשם Legal Tech Worldwide ובודקת תוכנות חדשות בתחום שמופנות אליה.
"הממשק בין הטכנולוגיה לעולם המשפט המסורתי שאותו אנו מכירים מחולק לשתי קטגוריות עיקריות: סיוע לעורכי דין להחיש ולייעל את העבודה ולאפשר אותה מרחוק ושימוש בכלים שנועדו לסייע לקהל הקצה - לאפשר תקשורת בין הלקוחות ומערכת המשפט באופן ישיר ובלתי אמצעי", אומרת עו"ד זיגלר.
"זה תחום מרתק שמפגיש את אנשי מערכת המשפט עם עולם התכנות, חברות ההייטק ושוק ההון", היא מוסיפה. "זה תחום שנמצא בעלייה ברחבי העולם, עם קבוצות, אתרים ועיתונים שמתעסקים רק בזה. השנה האחרונה, עם מגיפת הקורונה, נתנה לזה רוח גבית ואפשרה לעורכי הדין, עם כל הקשיים והחסמים, לעבוד מרחוק באמצעות כלים פשוטים וטכנולוגיים".
IN CASE היא אפליקציית מובייל שמותאמת לכל סוגי המכשירים הניידים ומיועדת ל־80,000 עורכי הדין בישראל וליותר מ־600,000 אלף אנשי המקצוע מתחומים שונים שמעניקים להם שירותים (חוקרים, גרפולוגים, שמאים ועוד) ומאפשרת יצירת שיתופי פעולה מסוגים שונים.
"פיתוח האפליקציה הגיע אצלי מתוך החוויה האישית והעבודה המשפטית רבת השנים", היא מספרת, "באופן יומיומי אנחנו נתקלים בצרכים שונים, והבולט בהם הוא זה של ההפניות. אנחנו קהילה סגורה, שניזונה אחד מהשני, ואני זוכרת שהייתי בבית המשפט והפלאפון לא הפסיק לצלצל עם בקשות לאנשי מקצוע, גם בפרטי וגם בקבוצות הוואטסאפ. יש מעל מאה קבוצות ייעודיות לעורכי דין. התחלתי לחקור את הנושא, בדקתי את העזרים הטכנולוגיים הקיימים ומצאתי שאין אפליקציות לעורכי דין, בטח שלא בנושא שיתופי פעולה והעברת תיקים, וזה צורך בולט וקיומי.
"האפליקציה עובדת באוטומציה מלאה", היא מוסיפה, "אם בעבר היה צורך לסרוק ולחפש בקבוצות שונות ברשתות החברתיות, האפליקציה מאפשרת העלאת סרטונים והשבה לאותם סרטונים שהם רלוונטיים רק למשתמש. אם עלה צורך בשיתוף פעולה עם עו"ד נדל"ן ואעלה את הצורך הזה באפליקציה, מי שיקבל את ההודעה הוא עורך דין שנמצא במקום המסוים ובתחום ההתמחות שמחפשים. זה היה המוצר הבסיס שאיתו הושקה האפליקציה, לאחר הסגר הראשון החלטנו להשיק אותה כדי שתיתן את השירותים שהפכו לדחופים.
"מאז כבר יצא פיתוח נוסף, השלב השני של האפליקציה, שאליו צורפו תכנים מקצועיים שגם מועברים לפי תחום התמחות כמו מאמרים ואינדקס שמכיל כרטיסי ביקור מפורטים של בעלי המקצוע ועורכי הדין. החזון הוא שהאפליקציה תהיה המקום שיהיה בו כל מה שעו"ד צריך. השלב הבא הוא פיתוחים שנוגעים לצרכים נוספים כמו פנייה לרשויות, מתמחים וכדומה".
עו"ד זיגלר מדגישה כי בעוד מדובר במערכות ותיקות ומיושנות - מערכות המשפט המסורתיות - אין דרך לעצור את הקדמה. "יש קושי בהכנסת חדשנות לתחום שהוא מיושן בבסיסו, גם מבחינה מוסדית". לדבריה, "ב־2007 הייתי עוד מגיעה לארכיב כדי לצלם מסמכים, והיום כל המערכת ממוחשבת וסרוקה. המעבר הזה היה כמו חציית ים סוף עבור המערכת ובאיחור רב מהעולם. היום התחום הזה נמצא בזינוק, יש תוכנות שיודעות, באמצעות בינה מלאכותית, לסרוק חומרים ולעשות בדיקות באופן עצמאי, לתת סיכומים על בסיס מאגרי מידע עצומים ולקבוע דיאגנוזה. יש היום כלים מדהימים עבור הלקוחות, אפשר לעשות הסכמים אלקטרוניים, להשתמש בצ'ט בוטים ועוד תוכנות, יש המון השקעות בתחום וכולם דוחפים לכיוון הזה".
חדשנות משטרתית
לא רק בתי המשפט עוברים רנסנס טכנולוגי, אלא גם משטרת ישראל, שהולכת ומשתכללת עם השנים. סנ"צ עמית ליפשיץ, מ"מ ראש מפא"ט (מחלקת פיתוח אמצעי טכנולוגי), מסביר כי החדשנות כיום היא בחוד החנית של יעדי המשטרה: "אנחנו עוסקים בכל מה שקשור למחשוב, לאפליקציות ולמערכות מודיעין. אגף טכנולוגיה ותקשוב במשטרה, בראשות ניצב שי קופרמן, מונה מאות אנשים, ואנחנו מחפשים כל הזמן פתרונות ואמצעים לקדם את עבודת המשטרה ולייעל את השירות לאזרח.
סנ"צ ליפשיץ מסביר כי באגף יש חטיבת פיתוח שעוסקת ב־IT ובאפליקציות. "למעשה יש לנו את אחד מבתי התוכנה המתקדמים בארץ. רוב התוכנות שלנו פותחו על ידנו, כך גם מוקד המערכת המשטרתי ומערכות החקירה מול מודיעין", הוא מוסיף, "שוטרים הולכים עם טבלטים ויכולים לבדוק ולתת דוחות ולרשום אירועים בזמן אמת. יש לנו ענן של משטרת ישראל שמנוהל על ידנו, כמו כל החברות הגדולות בשוק. יש עשרות מיליוני פריטים שעוברים בענן כל היום, תעבורה מטורפת, והכל אצלנו מנוהל מתוך הבית בגלל סוגיית ביטחון מידע, והוא מגובה בכל הדרכים האפשריות. הזרוע השנייה של התקשוב היא מערכת הקשר הלאומי שמנוהלת במשטרה. לדוגמה, באסון מירון זו המערכת היחידה שהצליחה לעבוד בעומסים הכבדים שהיו.
"זרוע נוספת היא פיתוח אמצעים. מנהלים שם שיתופי פעולה עם גורמי ביטחון שונים כמו פיקוד העורף, לדוגמה בנפילות טילים. לכל אירוע שמתקבל במוקד 100 יש נתוני מיקום שמופיעים בצורה מפורטת. אנחנו כל הזמן בודקים מה קורה בעולם ובוחנים. לדוגמה, אנחנו אחת המשטרות המתקדמות בנושא מצלמות הגוף. נדהמנו מהיכולת היעילה של המצלמות להפחית את רמת האלימות מצד אזרחים ושוטרים. הופתענו לגלות שבעולם זה נוהל בצורה מקומית, ביחידות בודדות, וכאן עשינו זאת ברמה אחרת - השוטר מתחבר לטבלט בניידת, משייך את האירוע הרלוונטי, ואז, כשהוא מגיע לתחנה, הוא פורק את תוכן המצלמה לענן והכל עובר דיגיטלית, גם שמגיעים לבית המשפט".
הוא מסביר כי הם חולשים על תחומים שונים של טכנולוגיות ולומדים כל הזמן את הצרכים המבצעיים: "יש שני צירים מרכזיים של איסוף טכנולוגיות, האחד הוא 'טופ דאון' - נוסעים לבחון פיתוחים חדשים בתערוכות בעולם או בצורה וירטואלית ומחזקים קשרים עם משטרות וגופי הגנה שונים כמו האינטרפול או משרד ההגנה האמריקאי. אם אנו רואים שהפיתוח יכול לקדם את המשטרה, אנו מביאים את זה אלינו, מנסים את זה בעצמנו, ואם זה טוב, עושים פיילוט מבצעי לפני שלב ההמצאות. הציר השני יכול לבוא מהשטח, שוטר או קצין עם צורך מבצעי שיבקש שנפתור לנו את זה או שהם יבואו עם רעיון ואנחנו נעזור להם ליישם אותו. יש רגישויות משפטיות כשעובדים עם חברות חיצוניות, אבל יש תהליכים למסד מסלולי חדשנות. לאחר דיון שנעשה עם החשב הכללי של האוצר קיבלנו אור ירוק למסלול שבו נבוא לתעשייה עם אתגר ונאפשר להם לפנות אלינו.
"אנחנו נוגעים בתחומים מגוונים: נשק, אמל"ח ומיגון לשוטרים ולרכבים כמו אמצעים לפיזור הפגנות", הוא מדגיש. "לדוגמה, האפודים פותחו אצלנו, וחלק גם אצל הימ"מ, שיש לה יחידה טכנולוגית. בכלל אנו מעודדים שיתופי פעולה עם כל היחידות השונות ותומכים בהם. יש פיתוחים שונים כמו סמנים אופטיים ולייזרים, כמו מערכת הלייזר נגד בלוני התבערה המופרחים מעזה, ערכה לגילוי סמים ברוק אצל נהגים. היינו הראשונים להרים מערך הגנה נגד רחפנים ולהשתמש ברחפנים בצורה רחבה כשאבטחנו את האירוויזיון בארץ. פיתחנו את השימוש ברחפנים ושדרגנו את היכולות שלהם כמו ירי כדורי פלפל לפיזור הפגנות. אנחנו גם ערוכים לשימוש ברחפנים, בלוני שטח ומזל"טים עם אמצעי זיהוי פנים, לניטור והתרעה במקרה של זיהוי פעילי טרור. אנו מחכים שזה יבשיל מבחינה משפטית אבל כבר מוכנים עם ניתוח וידיאו מתקדם.
"אנחנו גם פועלים להטמעת מערכות הדרכה באמצעות VR ושימוש באמצעים מתקדמים במהלך אימונים כמו מטווח ירי לשיטור הימי. כל הפגיעות מהמצוף משודרות ישירות לטבלט או לאפליקציה לאיפוס נשקים שעוקבת אחר רמת השוטר במהלך השירות.
"נוסף לכך, באגף התנועה מכניסים מערכת לתיעוד זירה, שתחליף את הסימון בגיר. הבאנו מערכת וידיאו שמתעדת אותה בצורה מהירה ומדויקת וטובה להמחשה בבית משפט. היא מקצרת בצורה משמעותית את הזמן שהבוחן צריך כדי לתעד את הזירה. אנחנו לקראת מכרז על המערכת הזו, ואם זה יצליח נחסוך דקות פקקים ארוכות ויקרות מפז במדינת ישראל". נושא מרתק הוא תחום איסוף הראיות, שעליו סנ"צ ליפשיץ לא יכול להרחיב אך הוא מספר כי יש פרויקט בשיתוף ובמימון אירופי, של מזוודה מיוחדת שתייעל את איסוף הראיות מהשטח.
