הן כבשו את הכלכלה העולמית וננעצו עמוק בפעילות היומיומית של כולנו. הכוונה היא לחמש חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, שעוקפות בשוויין המצרפי - כ־9.5 טריליון דולר - את התקציב השנתי של ארה"ב (6.8 טריליון דולר ל־2021). צבירת הכוח של חמש "מפלצות הטק" - מיקרוסופט, אפל, גוגל, אמזון ומטא (לשעבר פייסבוק) - וכן אחיזתן בחיי היומיום של כולנו לא נעלמו מעיני הרגולטורים השונים בעולם, שהחלו לבחון כיצד לרסן את עוצמתן.
עם זאת, סימון המטרות על גב ענקיות הטכנולוגיה הגיע גם מצד המשקיעים, והם הובילו להמראת מניות חמש הענקיות בקרוב ל־30.6% בממוצע מאז תחילת השנה ועד לתחילת יום המסחר בוול סטריט ב־31 באוקטובר. זאת, לעומת מדד ה־S&P500 (מדד העוקב אחר 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב), לדוגמה, שעלה ב־22.6% באותה תקופה.
מיכאל כחולי, מנהל דסק ניירות ערך זרים בבית ההשקעות מיטב דש ברוקראז': "סקטור הטכנולוגיה מהווה גם השנה חלק נכבד מעליות שחוות הבורסות האמריקאיות. המשקל שלהן, לדוגמה, במדד ה־S&P500 עומד על כ־22%, ובמדד נאסד"ק 100 הוא עומד על כ־40%".
המשקל של מניות הטק בחברות הנסחרות הגדולות בארה"ב, לצד התשואה שהן רושמות, נחשב ליוצא דופן, בייחוד על רקע הקשיים שחלקן חוות מצד הרגולטורים בעולם ולאור התפוגגות אפקט הקורונה, שהוביל לצמיחתן המואצת בשנת 2020.
העליות הגבוהות ביותר מיוחסות לגוגל, שזינקה בכ־63% מאז תחילת השנה ועד ליום האחרון שנבדק (ראו טבלה), ולמיקרוסופט, שעלתה בכ־49% באותו פרק זמן. דווקא אמזון, שהצליחה השנה להוביל טיסות מסחריות לחלל, הצליחה פחות בהמראת מנייתה, שעלתה רק ב־3.5% מאז תחילת השנה וחותמת את טבלת חמש הענקיות.
בחודש האחרון, שהסתיים עם ניסיון שינוי הזהות של פייסבוק למטא, ספגה החברה ירידה של כ־4.7% עד לתחילת יום המסחר של 31 באוקטובר, בעיקר על רקע הפיכתה למוקד מתקפה בידי הרגולטור האמריקאי.
"סקטור הטכנולוגיה הוא הטוב ביותר מכלל הסקטורים בשוקי ארה"ב מבחינת שיעורי צמיחה, מיצוב תחרותי ואחוזי רווח", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר. "כל אחת מהחברות הגדולות פועלת כמעט ללא תחרות בשוק שלה, וזה לא אמור להשתנות בשנים הקרובות.
עכשיו מעונן
שתי המניות שהובילו את צי ספינות הענק הטכנולוגיות היו גוגל ומיקרוסופט, בעיקר על רקע פעילותן הניכרת גם בדוחותיהן האחרונים. מיקרוסופט, לדוגמה, הציגה ברבעון האחרון שיעור צמיחה שנתי של 22%, שיפור ברווחיות, צמיחה דו־ספרתית ותחזית חזקה קדימה. יש לזכור כי לא מדובר בחברה קטנה, אלא בענקית. לכן שיעור הצמיחה שלה, שנחשב גבוה גם לחברה קטנה יחסית, גבוה במיוחד עבור מיקרוסופט.
הצמיחה שלה נבעה בעיקר בשל ההתקדמות אל שוק הענן והפיכתה לשחקן המוביל בו. היא אף הזיזה את החברה שהתחילה בתחום לפניה, אמזון.
אומנם זו האחרונה הושפעה גם היא לטובה מהתפרצות הקורונה, בשל פעילותה בסחר מקוון ובענן, אך דווקא הצמיחה שחוותה ב־2020 העיבה עליה ב־2021, שכן ההשוואה לתוצאות הרבעון האחרון שלה נעשו אל מול אלה של הרבעון השלישי ב־2020, שהיו גבוהות הרבה יותר.
נוסף לכך הודיעה אמזון שברבעון הבא (הרביעי) היא תגייס כ־300 אלף עובדים חדשים ברחבי העולם, ובשל המחסור בעובדים היא צופה שתיאלץ לשלם להם יותר. לכן סיפקה תחזית נמוכה מהצפי של האנליסטים לרווח הנקי. השילוב של דוחות חלשים ותחזית נמוכה עשו את שלהם גם למניה.
השנה יצאה חברת אפל עם מערכת הפעלה חדשה המתריעה בפני משתמשי האייפון על בקשת מעקב מטעם אפליקציה המותקנת בטלפון, והמשתמש יכול פשוט לחסום אותה מלקבל את הפרטים, ללא צורך בהגעה למקום הרלוונטי בתפריט הטלפון.
אותו לקוח הופך עבור פייסבוק, לדוגמה, למעין קופסא שחורה, מה שפגע במודל העסקי שלה וגרם לירידות האחרונות במנייתה. נוסף לכך, הרגולציה האמריקאית מתמקדת זה זמן בעיקר בפייסבוק, ודווקא שינוי שמה מעיד יותר על חולשתה מאשר על כוחה.
כחולי: "גוגל נפגעה מתהליכים אלו פחות כי החברה נמצאת יותר בדסקטופ שעל המחשבים - שבו עדיין נעשה רוב חיפוש המידע - ונשענת יותר על מערכות ההפעלה של אנדרואיד בטלפונים הניידים. מה שכן פגע במניה של שתיהן, ויותר בזו של פייסבוק, היו דוחות לא טובים של חברת סנאפצ'ט, שהשליכו גם על אלה העתידיים של שתי החברות".
כחולי מוסיף: "יש לזכור שגוגל הרוויחה כ־180 מיליארד דולר ב־2020, ועם חברות מסוגה אי אפשר להתחרות. אבל אפילו לה היה קשה להתחרות עם מיקרוסופט על תחום הענן. את אי־ההצלחה היא חווה גם בניסיון לצאת לעולמות שהם מעבר לפרסום, בכל מיני מוצרים שונים שפיתחה, שהם דווקא טובים, אבל משום מה לא מתקבלים בקרב המשתמשים כדוגמת אלה של מתחרותיה".
לשאלה אם סקטור הטכנולוגיה ימשיך להוביל את שוקי העולם התשובה ברורה. "סקטור הטכנולוגיה מושפע פחות ממצב המאקרו", אומר וסצ'ונוק. "לפעמים אפילו יש השפעה הפוכה, כמו בקורונה. בחודשים האחרונים רואים תהליכים אינפלציוניים, נורמליזציה כלכלית, חוזרים לפיננסים, סחורות וכו', והם כן מושפעים מהמאקרו".
כחולי מוסיף: "הגענו לנקודת שיווי משקל חדשה בכל הנוגע לחברות הטכנולוגיה, אם יש שתי חברות ענק שיתקשו קצת יותר בשל בעיות שרשרת האספקה, יהיו אלו אפל ואמזון. אפל אף הודיעה בדוחותיה הכספיים כי ברבעון הבא היא תאבד כ־6 מיליארד דולר הכנסות בשל מחסור בצ'יפים".
עם זאת, ייתכן כי זו בכלל הזדמנות עבורן, שכן מדובר בשתי לקוחות ענקיות של מפעילי הנמלים וחברות השילוח, שככל הנראה יעדיפו את לקוחותיהם הגדולים על פני הקטנים. במצב כזה הדבר דווקא עשוי להגדיל את נתח השוק של אמזון ואפל.
ואם נפנה מעט לגזרה שלנו, כדאי לזכור שהתחזקות חברות הטכנולוגיה האמריקאיות טובה לישראל, שכן אצלנו יש יתרון בפיתוח, הנדרש לחברות הללו לטובת איתור פתרונות לייעול מוצרים לצד צורך בפיתוח למען המשך התפתחות וצמיחה. לעת עתה נראה כי החברות הללו יובילו את העולם עוד שנים קדימה, אלא אם כן הרגולציה תחליט לעצור אותן בתקיפות.
