"כגודל הפוטנציאל כך גודל הסכנות": האמת מאחורי ה-NFT

"אחת הדאגות העיקריות בנוגע לשוק ה־NFT היא העובדה שהוא משמש ככלי להלבנת כספים ומימון טרור", אומרת עו"ד מיכל לוצאטו, שותפה מנהלת של משרד לוצאטו עורכי דין מקבוצת לוצאטו, המתמחה בזכויות יוצרים. "אבל לפני שנצלול אל העולם המורכב של NFT, קודם נבין מה זה בדיוק. NFT אלו ראשי תיבות של non-fungible token, שזה למעשה אסימון דיגיטלי חסר תחליף שמבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, בדומה למטבעות המבוזרים שאנו מכירים, כמו ביטקוין וכדומה", מסבירה עו"ד לוצאטו. "אבל בניגוד לאותם מטבעות, ה־NFT לא ניתן להחלפה במטבע אחר זהה לו, מכיוון שכל NFT הוא ייחודי".

"השוק הזה צומח בקצב מסחרר, ונסחרים בו סכומי כסף עצומים", היא מוסיפה. "הוא גן עדן להלבנת כספים, ולכן מושך תשומת לב של גורמים פחות רצויים. הסיבה לכך היא שערך הנכסים נקבע על ידי הצדדים בעסקה, ולא על פי איזה מדד אובייקטיבי שיש בשוק. באומנות כמו באומנות, האומן יכול להחליט כי צילום של בננה שווה 20 מיליון דולר, ולך תתווכח. אז צד אחד יכול לקנות את הנכס בכסף שחור ולהלבין אותו במכירה, כל זאת בלי שיש מתווך או רגולטור שמפקח על העסקה".

לוצאטו מספרת כי השימוש הידוע הראשון ב־NFT תועד בשנת 2014 על ידי האומן הדיגיטלי קווין מקוי והיזם הטכנולוגי אניל דאש. היצירה, בשם "קוונטום", מורכבת מווידיאו שמציג מתומן משנה צבעים. באוקטובר 2015 הושק פרויקט ה־NFT הראשון תחת השם "איטריה", כאשר שלושה חודשים לאחר מכן הושק גם מטבע קריפטו מיוחד, אבל המונח NFT הוכר כמטבע עם תקן רק בשנת 2017. לוצאטו מדגישה כי 2020 הייתה נקודת מפנה, וערך השוק הגיע להיקפים אסטרונומיים ב־2021.

לאחר סיום לימודיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשנת 2010, עם שני תארים בהצטיינות יתרה: תואר ראשון במנהל עסקים (B.A) ותואר ראשון במשפטים (LL.B), הצטרפה מיכל כמתמחה למשרד לוטי ושות', והתמחתה בתחומי הקניין הרוחני והליטיגציה. לאחר שהוסמכה כעורכת דין הצטרפה מיכל לקבוצת לוצאטו, וכיום היא מנהלת את משרד עורכי הדין לוצאטו, שהוקם לפני 152 שנה כמשרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני. כצלמת ואומנית בעצמה, עו"ד לוצאטו מכירה היטב את החשיבות בקידום ההגנה על זכויות קניין רוחני, ותחומי העיסוק העיקריים שלה כוללים גם דיני תקשורת ודיני אינטרנט.

"השימוש העיקרי ב־NFT הוא סימון נכסים דיגיטליים כדי להוכיח מקוריות ובעלות על הנכס. זה דומה לתעודת מקוריות שמקבלים ברכישת יצירות אומנות בעולם הפיזי", מסבירה עו"ד לוצאטו. "דוגמה לשימוש של NFT בעולם האומנות הדיגיטלית ניתן לראות ביצירה הידועה Everydays: the First 5000 Days, של האומן מייק ווינקלמן, הידוע בכינויו "ביפל", המורכבת מ־5,000 יצירות שנוצרו במשך 5,000 ימים. היצירה הזו נמכרה בקרוב ל־70 מיליון דולר. בעוד ניתן למצוא עותקים בגדלים ובאיכויות שונים של היצירה ברחבי האינטרנט, רק ה־NFT יכול לתת אינדיקציה לגבי מי מחזיק בעותק המקורי שרכש מהאומן.

"מכירת יצירות דיגיטליות שונה באופן מהותי ממכירת יצירות פיזיות, ולגביהן יש הבדל משמעותי באיכות בין ציור מקורי להדפס או העתק שלו", היא מסבירה. "ה־NFT מטשטש את הגבולות שבין העולם הפיזי והדיגיטלי, ויש לו כמובן השלכות נוספות על עולמות שונים, כמו למשל הנדל"ן והפרסום. לדוגמה, בתחום הפיננסי ניתן להשתמש בו בענף הביטוחים כדי למנוע הונאות, ובתחום הנדל"ן הוא יכול לשמש כשטר בעלות על נכס פיזי.

"היתרונות של ה־NFT, מעבר לייחודיות שלו בסימון נכסים דיגיטליים או בעלות על נכסים פיזיים כמו דירות, טמונים ביכולת לאפשר זיהוי בעלות בזמן אמת, לספק היסטוריית עסקאות וכן העובדה שה־NFT הוא למעשה מעין חוזה חכם שמכיל הוראות ספציפיות שחלות באופן אוטומטי ובלתי תלוי בצדדים.

"דוגמה לכך היא חלוקת תמלוגים", היא מדגישה. "לדוגמה אומן שמכר יצירת NFT ב־10,000 דולר, יכול לקודד לתוך ה־NFT הוראה שבכל מכירה הוא יהיה זכאי לתמלוגים בסך אחוז מסוים מהעסקה, וכך יהיה באופן אוטומטי בכל פעם שהיצירה תימכר. זה מייתר את הצורך בסוכנים, במתווכים או בהשקעה באכיפה כדי לגבות את הכספים. זה מאוד משמעותי, ולכן זוהי אחת הסיבות שאומנים רבים נמשכים לשוק הזה".

לשחק עם NFT

המודל הכלכלי החדש שנוצר בעקבות ה־NFT נכנס בשנים האחרונות יותר ויותר לעולמות המשחקים הדיגיטליים, ונראה שהתעשייה עוברת לפלטפורמה המבוססת על מטבעות קריפטו.

"עד עכשיו במשחקים רבים השתמשו במטבעות של המשחק, כשהערך שלהם תלוי בפופולריות של המשחק וניתן לרכוש באמצעותם נכסים בתוך עולם המשחק בלבד", מסבירה לוצאטו. "בעולם החדש השליטה עוברת לשחקנים, ואותם הנכסים שהם קונים לא בהכרח שייכים רק לעולם משחק ספציפי, כלומר לחברה שפיתחה את המשחק, אלא נמצאים בארנק הדיגיטלי שלהם, והם יכולים לסחור בנכסים האלה גם בחוץ".

"כלומר, גם אם החברה תחליט לסגור את המשחק - השחקנים נשארים עם נכסים בבעלותם ששווים כסף, ושאפשר להשתמש בהם או לסחור בהם. חברות האופנה גם הן מזהות את המגמה, ורואים חברות גדולות שמתחילות להיכנס לעולם NFT כדי להציע פרטי לבוש דיגיטליים לאווטרים".

"אולם יש לזה גם חסרונות", היא מצננת מעט את ההתלהבות. "כשאחת ההחלטות החשובות שחברות צריכות לקבל היא אם להנפיק מטבע וירטואלי פרטי או להשתמש במטבעות קיימים, חברות רבות מנפיקות מטבע חדש כדי למקסם את השימוש בפלטפורמה, תחת מודל חדש שנקרא Play to earn. מי שמרוויח במקרה הזה הם השחקנים שמחזיקים בנכסים משלהם, וכן חברות הגיימינג שערך המטבע שלהם יעלה בבורסת הקריפטו.

"זה אומנם נשמע כמו הזדמנות לקיום שוק פתוח, אבל בפועל זה יכול להיראות יותר כמו פרק של מראה שחורה. גורמים מבוססים כלכלית, לעתים חברות הגיימינג בעצמן, משלמות לשחקנים, לרוב במדינות נחשלות, לשחק במשחק באופן אינטנסיבי. הן ממש מקימות חוות של שחקנים כדי להעלות את הערך של המטבע. בנוסף, לא בטוח שהמודל עצמו יחזיק מעמד, כי אם ערך המטבע ירקיע שחקים - לא יישאר מי שיוכל להרשות לעצמו לקנות אותו".

בעיה נוספת שיש בעולם ה־NFT היא החשש לזיופים ברשת, פרדוקסלי ככל שיהיה, לאור העובדה שאחד היתרונות שה־NFT מתהדר בו הוא היכולת לייצר אמינות. "כל אדם יכול להטביע ציור או יצירה דיגיטלית כלשהי כ־NFT ולהציע אותם למכירה, גם אם היצירה לא שייכת לו, מה שמהווה הפרה בוטה של החוק", אומרת לוצאטו.

"זאת אחת הסיבות שאחת מזירות המסחר הפופולריות ל־NFT, שהיא זירת OpenSea, עוררה סערה כשהודיעה שתגביל ל־50 את כמות יצירות ה־NFT החינמיות למשתמש, לאחר שהתברר ש־%80 מיצירות ה־NFT שעלו שם היו מזויפות או גנובות. בסופו של דבר היא חזרה בה מההחלטה לאחר זעם ציבורי, ועכשיו היא הודיעה שהיא עובדת על פתרונות שיהפכו את המסחר בשוק הזה לאמין ובטוח יותר. אבל כרגע אנחנו רק בהתחלה, והשוק הזה מאוד פרוץ".

"יש גם קושי למחוק תכנים בעייתיים או פוגעניים מהרגע שהם הפכו לחלק מבלוקצ'יין, כי הכול מקודד בצורה מאוד מתוחכמת. תכנים בעייתיים יכולים להיות למשל סרטונים אנטישמיים או תוכן מזויף, לדוגמה היום נעשה שימוש בדיפ פייק, טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת צילומים, סרטוני וידיאו או קטעי קול מזויפים, כדי להציף את הרשת בסרטונים פורנוגרפיים של מפורסמים, לעשות מתיחות או להטות דעת קהל".

"בעיה נוספת שמקשה על השוק היא המחיר הסביבתי של כריית מטבעות וירטואליים", הוא מוסיפה. "התהליך של יצירת ה־NFT נעשה באמצעות פתרון חידות קריפטוגרפיות, וזה דורש ביצוע פעולות חישוביות מתוחכמות של ניסוי וטעייה. חוקרים באוניברסיטת קיימברידג' מצאו כי כריית מטבעות דיגיטליים צורכת יותר חשמל מהצריכה הכוללת של מדינות כמו שוודיה וארגנטינה. זהו מחיר לא מבוטל. כאמור השוק אומנם יוכל להתייעל עם הזמן, אבל כיום יש לו לא מעט חסרונות".

של מי הזכויות

חלק לא מבוטל מהמחלוקת בנוגע לעולם ה־NFT מצוי כיום בנושא זכויות היוצרים. "כשאדם רוכש NFT, הוא לא רוכש בהכרח את הבעלות על זכויות היוצרים, אלא רק את השליטה בנכס הדיגיטלי הספציפי", מדגישה עו"ד לוצאטו. "כשאתה רוכש יצירה אתה לא יכול לשכפל אותה, זה רק מעניק לך בעלות על הנכס הספציפי שרכשת. כלומר ה־NFT הוא אישור למקוריות היצירה, אבל הוא לא בהכרח מעניק זכויות נוספות, כמו היכולת לשכפל את היצירה או היכולת לתת אישור למישהו אחר לעשות כן. לכן, חשוב מאוד להבין מהם תנאי המכירה של נכס ה־NFT ואם הם כוללים מכירה גם של זכויות היוצרים - כולן או חלקן. בחלק גדול מהמקרים התשובה היא שלילית.

"דוגמה לפער שבין החקיקה למציאות ניתן לראות במקרה של הבמאי קווינטין טרנטינו, שהכריז לאחרונה על כוונתו למכור NFT שמכיל סצנות לא ערוכות המלוות בהערותיו מהסרט 'ספרות זולה', כולל קטעים סרוקים מהתסריט המקורי בכתב ידו. חברת ההפקות Miramax הגישה נגדו תביעה על הפרת זכויות יוצרים והפרת חוזה, בטענה שהיא בעלת הזכויות על הסרט. לטענתה, בחוזה שנעשה ב־1993 הועברו אליה כל הזכויות, והיא אף הוסיפה שגם לה יש תוכניות למכור NFT מהספרייה העצומה שלה".

"זאת כנראה הפעם ראשונה שבית המשפט נדרש לסוגיה שמערבת NFT בעולם זכויות היוצרים", היא מדגישה. "אחד האתגרים המשמעותיים הוא לקבוע אם הפעולות החדשניות האלה כלולות במסגרת ההסכם שנחתם אי שם בשנות התשעים, ואם ניתן למעשה לוותר מראש על זכויות שימוש ליצירות שטרם נולדו, כי הטכנולוגיה לא הייתה ידועה באותה תקופה. ה־NFT מאפשר שימושים חדשים, ועכשיו בתי המשפט יצטרכו לפרש את הסיטואציה על בסיס הסכם משנות ה־90 וחוק שאינו תואם את הטכנולוגיה הקיימת.

"לצערנו, המחוקק תמיד נמצא בפיגור אחרי הטכנולוגיה. המשמעות היא שיותר ויותר משפטנים ועורכי דין המעורבים היום בעולם הזה נדרשים להבנה טכנולוגית מעמיקה יותר בשביל לנסות ולצפות (ככל שניתן) מקרים מסוג זה. השוק נמצא בתחילת דרכו, עדיין לא נוצרה רגולציה אמיתית. עולם המטבעות המבוזרים בכלל ועולם ה־NFT בפרט מאתגרים ואף מפחידים ממשלות ובנקים ברחבי העולם, מכיוון שבעולם הזה אין להם שליטה אמיתית. לכן הצעד הבא, שכבר החל להתמשש, יהיה לנסות וליצור תקנים של רגולציה ומיסוי".

לגבי עתיד ה־NFT, עו"ד לוצאטו יכולה לראות כיצד הוא ישתלב בתעשיות ובקהילות רבות. "השלב הבא הוא שילוב העולם הזה עם מציאות רבודה, המטאברס שעליו אנחנו שומעים לאחרונה לא מעט, כמו למשל בדרך של רכישת מוצרים פיג'יטלים (Phygital - שילוב של מוצר פיזי ודיגיטלי), ואפילו של קניית חלקות אדמה וירטואליות ונכסי נדל"ן.

שוק ה־NFT טומן בחובו אפשרויות רבות לאנשים פרטיים ופורץ מחסומים עבור אומנים ויוצרים, אבל התשובה לשאלה אם הפוטנציאל של שוק זה ימומש תלויה בעיקר ביכולת של השוק להתייצב ולייצר אמינות, וכמובן גם באטרקטיביות של המסחר בו. אם המיסוי יהיה גבוה מאוד והרגולציה מסורבלת ומתישה - אין ספק שאלו גורמים שיכולים להרתיע לא מעט משתמשים להיכנס לשוק, ואת זה רק הזמן יגלה. אין ספק שזו תקופה מאוד מעניינת, ואני, כמו כולם, סקרנית לראות מה יהיה בהמשך".