כיום התלמידים בבתי הספר לומדים בזירה שבה הם חשופים לטרנדים בטיקטוק וברשתות החברתיות, או לאפליקציות ומשחקי מחשב צבעוניים ומלאי גירויים. בשל כך, נוצר מצב בו על מערכת החינוך להתאים את תכניה כך שתוכל להעביר מידע לימודי באופן אלטרנטיבי שהתלמידים גם יוכלו להפיק ממנו למידה רבה, וגם ייהנו מהדרך.
עבור מטרה זו, מייצרים בחברת מטח תכנים דיגיטליים שיוכלו להשתלב באופן ראוי בבתי הספר, בעת שהם לוקחים לתכנים השראה מהקונספט של הטיקטוק. "הסוד הוא להבין איזו חווית למידה הכי מתאימה לתלמיד", מסבירה שיר בוים שוורץ, ראש היחידה לעיצוב חוויות למידה במטח. "עד לפני 15 שנה פיתחנו תכנים מודפסים בלבד ואז נולד העולם הדיגיטלי. היינו חלוצים בתחומנו".
"בזמן שיא הקורונה הבנו שכולם נכנסים לעולם הדיגיטלי כמו שלנו וחשבנו על המשך וכיצד ניתן לפתח את התחום", היא מוסיפה, "עלה רעיון להקים את היחידה שאני מנהלת היום. עשינו שינוי. הפכנו את הדיגיטל לתחום המרכזי אבל לא נפרדנו מהספר. אנחנו מייצרים ספרונים דיגיטליים יחד עם החוברת המודפסת שמלווה אותנו. יש לנו פעילויות דיגיטליות עבור המורה שתפתח מהמקרן משחק קבוצתי שמשלב תרגול בחוברת".
"אחד הדברים שהכי בולטים לנו זה שיש פער עצום בחוויה הלימודית לבין החוויה של הילד בבית במשחקים או עם החברים", מסבירה בוים שוורץ, "אנחנו לא רוצים להיות חברות משחקים וגם לא משהו מאוד 'הארדקור' למידה. בטיקטוק אין שפה חינוכית והילדים מאוד אוהבים את זה. עכשיו הבאנו סרטונים ב'וויב' של טיקטוק שמלמדים נושאים לימודיים. הבנו שהטיקטוק מתמצת דברים מדהים. לקחנו את הכוח הזה של התמצות והכנסנו לנושאי הלימוד הווירטואליים".
לסיום ציינה כי "אני מגיעה בגישה של 'בואו נאמץ את השפע הדיגיטלי והגירויים'. במקומות שאנחנו יכולים לפרק טקסטים אנחנו עושים את זה. בהתחלה עשינו סרטונים של בערך רבע שעה. אין כאלה דברים היום. עכשיו הילדים רוצים הכל מהר יותר ונגיש יותר. מצד שני, עדיין חשוב לנו לשמר את יכולות הקשב בדברים שאנחנו מייצרים".