אלול אהרני, בת 29, סטודנטית לתואר ראשון בתקשורת חזותית בבצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, החליטה לקראת פרויקט הגמר שלה לבלות בחברתם של אוטיסטים לא ורבליים על מנת לעזור ולפתח עבורם פלטפורמה נוחה שבה יוכלו לתקשר בעולם הדיגיטלי - פלטפורמה שנכון להיום לא קיימת.
מדובר בכרבע מהמאובחנים באוטיזם המתאפיינים בחוסר יכולת או ביכולת מינימלית להתבטא בעל פה. הדרך העיקרית שבה הם מתקשרים היא בתצורת הקלדה. בפלטפורמות הקיימות ישנם פערים רבים שמצריכים מענה הנובעים מקשיים מוטוריים וקוגניטיביים. הספקטרום האוטיסטי רחב ומגוון וקשה מצד אחד למצוא לכל שונות ספציפית פתרון שיעבוד אצל כולם, אך מצד שני המקלדות הסטנדרטיות פשוט לא מספיק טובות עבורם.
"במהלך המפגשים שמתי לב לבעיות שעולות כאשר הם מתקשרים ונמצאים בטלפון הנייד, חקרתי את הנושא לעומק ויחד איתם פיתחנו אפליקציה שתחליף את המקלדת הסטנדרטית בטלפונים ובטאבלטים שלהם במקלדת ידידותית שתעזור להם לתקשר טוב יותר ולפתח שיחות ויכולות תקשורתיות נוספות", סיפרה אהרני. בפרויקט נעשו שינויים רבים בגודל ובסדר של הלחצנים, מה שעזר לפתור חלק מהצרכים המוטוריים במקלדת, אבל מה שהיווה מכשול גדול יותר היא מורכבות ה"שיח" כקונספט. "שיח הוא אירוע לא קל בכלל לאוטיסט שהוא לא ורבלי, לכן עבדתי על צורה שבה יתאפשר להם לדבר בלי הצורך בשיח, האפליקציה מקריאה את האותיות, מתקנת באופן אוטומטי וגם מקריאה את המילה הסופית, בנוסף יש תמונות של אנשים שמהווים אופציה ליצירת קשר עמם, ובשביל לעשות זאת כל מה שצריך זה ללחוץ על התמונה", הוסיפה אהרני.
חוץ מלימודיה בבצלאל, אלול היא סטודנטית בתוכנית המשולבת עם מדעי הקוגניציה והמוח והיא מסבירה: "הספקטרום האוטיסטי והגבולות האפורים שלו ריתקו אותי תמיד, וכשנחשפתי לראשונה לתופעה של הקלדה בקרב אוטיסטים לא ורבליים הייתי ממש המומה שהדבר קיים, אך שהוא כל כך לא מספיק מוכר ושהפלטפורמה לא מספיק מפותחת. החלטתי שאני ארצה לנצל את המעמד של פרויקט הגמר גם כדי לנסות לקדם הכרה בשיטה וגם כדי ליצור פלטפורמה כמה שיותר נוחה ומותאמת לקבוצה הכל כך ספציפית שזקוקה לה".