האם ענף הפודטק יכולה לייצר יציבות וביטחון ולהניע את המשק הישראלי קדימה? אופק רון, ממקימי חברת "אושי", שוחח עם "מעריב" והסביר מה החשיבות של חברות הפודטק כמענה לחוסר ביטחון תזונתי ולמשבר האקלים, וכקרקע ליציבות כלכלית למשק הישראלי.
צורך שהתעורר אחרי 7 באוקטובר: הטכנולוגיות שייתנו שקט וביטחון לתושבים
מלחמת הסחר עם ישראל, מה יקרה ליוקר המחיה?
אופק רון הוא אקטיביסט טבעוני ותיק, חבר ועד מנהל שכיהן כסמנכ"ל בעמותת ויגן פרנדלי העולמית ומנהל קהילת המנכ"ליות והמנכ"לים של תעשיית החלבון האלטרנטיבי בישראל. לפני כ-3 שנים הקים יחד עם צוות מדענים (ד"ר אריאל שקלני, ד"ר הילה אלימלך וד"ר רון סיקסיק) את חברת "אושי".
"אושי" היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה סלמון טבעוני שניתן לבשל ולהגיש כנתח. המוצר כבר נמכר במסעדות ברחבי ארצות-הברית ונחשב למוביל בתחומו בעולם. "אושי" זכתה בפרסים כולל מקום 18 בדירוג הסטרטאפים המבטיחים של מדינת הישראל.
בשנתיים האחרונה תעשיית הפודטק העולמית חוותה משבר, חברות הפודטק המצליחות בעולם כגון "אוטלי" (חלב צמחי) ו"ביונד מיט" (בשר צמחי) חתכו כ-90% מהשווי בשיאן. יחד איתן, ירד הרעב למשקיעים, ומאות חברות פודטק בעולם לא צלחו בגיוס משאבים ונאלצו לסגור את הדלתות.
רון מספר: "ב-2021 משקיעים שפכו מיליארדי דולרים על התחום שלנו ומדינת ישראל הייתה שניה אחרי ארה"ב בגיוסי הון בתחום החלבון האלטרנטיבי, ובסוף 2022 הברז נעצר. רק השנה יש ניצנים של חזרה של משקיעים לתחום". אופק טוען שתעשיית הפודטק היא העתיד של מדינת ישראל "ביטחון תזונתי הוא ביטחון קיומי, אם ישראל לא תדע לייצר מנות חלבון ותהיה תלויה ביבוא, אנחנו נאלץ להמשיך לראות את מחירי סל הקניות עולים, יחד עם עלית מחירי היבוא, ובעת משבר אנו עלולים להיות במחסור מזון חמור".
מה זה אומר חלבון אלטרנטיבי?
"באותו אופן שרכבים חשמליים מחליפים רכבים המונעים על ידי דלק, כך קורה גם בעולם החלבון. אם בעבר קיבלנו חלבון בעיקר מבשר, דגים וחלב, היום אנחנו יכולים לקבל את החלבון שלנו מבשר, דגים וחלב שמבוססים על חלבון אלטרנטיבי. יש מספר אלטרנטיבות לחלבון, המוכרת שבהן היא קטניות - מוצרים מבוססי סויה, סייטן ואחרים. המוצרים האלה כבר קיימים וזמינים בשוק.
"האופציה השנייה היא מוצרים מבוססי 'תרבית' שבעצם מורכבים מתאים אנימליים אמיתיים של בעלי-חיים שעוברים תהליך של גידול מחוץ לגוף בעל-החיים, מה שמאפשר לאכול את אותו החלבון ללא פגיעה בבעל-החיים ובסביבה. ישנה גם אלטרנטיבה שלישית שנקראת פרמנטציה שבה מגדלים חלבונים חדשים (לא בהכרח מקטניות) בשיטה חדשה של התססה, שמאפשרת מרקמים וחומרי גלם חדשניים יותר".
מדוע חשוב לעבור לחלבון אלטרנטיבי?
"אין לנו דרך לנצח את ההתחממות הגלובלית, ואין לנו מספיק שטח חקלאי כדי להאכיל את העולם בעוד 30 שנה בדרך הקיימת, מבלי לשנות את הדרך שבה אנחנו מייצרים את האוכל שלנו. תחום המזון מהחי אחראי על כ-18% מפליטות גזי החממה, וכל שינוי בו הוא מהותי לכדור-הארץ".
ישראל מדינה קטנה, אז איך חברות כאן בישראל יכולות להשפיע על האקלים בעולם?
"מבחינת הצריכה, אכן ה-10 מיליון איש בישראל לא מהווים מסה קריטית שתשנה את רמת צריכת האנרגיה בעולם, אבל טכנולוגיות שמפותחות בישראל מיוצאות לעולם ושם השוק הוא אינסופי וכך גם האימפקט. בנוסף, הטכנולוגיות שייכות למדינת ישראל, וזה מאפשר הקמה של פסי ייצור בארץ שגם מספקים עבודה לאוכלוסיות בפריפריה וגם מאפשרים בטחון תזונתי למדינה בעת משבר. זה לדעתי חשוב לישראל יותר מכל תעשייה אחרת, כי מעבר לזה שהפוטנציאל של חברות בתחום הפודטק הוא ענק, הרי אפשר להגיע לצלחת של מיליארדי אנשים בעולם, התחום הזה משלב גם אוכלוסיות מחוץ למרכזי הערים, דרך מפעלים שמוקמים בקצוות הארץ ומאפשרים תעסוקה גם לאוכלוסיות שלא משתתפות בתעשיית ההייטק".
אז מה חסר כדי שהתחום ימריא?
"יש היום בישראל מעל 60 חברות בתחום של חלבון אלטרנטיבי, חלקן כבר עברו את שלב הוכחת ההיתכנות והחלו למכור, אבל לחלקן דרושים עוד עשרות מיליוני דולרים בעבור הקמת מפעלים חכמים כדי שיוכלו להתחיל למכור רכיבים או מוצרים, שדורשים השקעות גדולות יותר. משקיעים לא עומדים בתור היום כדי להשקיע בחברות ישראליות, ואם אין להם קשר מיוחד עם ישראל, הם יעדיפו להעביר את המשאבים לחברות אמריקאיות או אירופאיות. לכן אנחנו צריכים מענקים משמעותיים מהמדינה כדי שהתחום יתקדם. חשוב לציין שיש מענקים, והמדינה תומכת במרבית חברות הפודטק בדרך זו או אחרת, אבל ההשקעות צריכות להיות גדולות הרבה יותר כדי לממש את הפוטנציאל האמיתי של התחום."
ספר לנו על "אושי", הסטרטאפ שאתה מוביל
"אושי היא החברה הראשונה בעולם שפיתחה נתח סלמון מבושל מן-הצומח, המוצר שלנו דרש פיתוח של מכונה חדשה שבונה את הסלמון כמו לגו, 'פלייק' על 'פלייק'. אנחנו כיום מובילי שוק בתחום שלנו, וגייסנו הון מהמשקיעים של חברות הפודטק המובילות בארה"ב. יצירה של נתח דג היא מורכבת מאד, השילוב בין הטקסטורה והמבנה המורכב של הדג הייתה למכשול של חברות מזון בדרך ליצירת אלטרנטיבה ראויה לדגים. כשהתחלנו חלק מהמשקיעים חשבו שאנחנו חולמים בהקיץ. שילוב של מדעני מזון, כימיה, ביולוגיה ומהנדסי מכונות הביאו אותנו לייצר מוצר שלא נראה כמותו, עם טקסטורה ונראות כמעט זהות לסלמון, וטעם שמצליח לבלבל שפים וגורם להם לחשוב שמדובר בדג מן הים".
כמה שנים לקח לכם כדי להגיע לשוק? לכמה משאבים נדרשתם?
"גייסנו עד כה 14.5 מיליון דולר ממשקיעים, ולקח לנו כשנתיים וחצי להגיע למסעדה הראשונה. באופן אירוני תאריך ההשקה שלנו היה ה-8 באוקטובר, מצאתי את עצמי מגויס למילואים בחטיבת הקומנדו, ודחינו את ההשקה לזמן שבו לא הייתי זמין והצוות שלי לקח את המושכות והתנהל בנחישות במקומי".
איך התחרות בתחום הזה?
"מוזר להגיד את זה, אבל אין דבר כזה תחרות בתחום הזה. התחרות שלנו היא על תודעה של אנשים. יש מעט מדי חברות ויותר מדי פיות להאכיל. אנחנו עובדים כתף על כתף עם החברות האחרות כדי לייצר מסרים אחידים ולנסות ולגרום למסה קריטית של אנשים להתנסות בחלבון אלטרנטיבי. יש בתחום שלנו לפחות שתי חברות שמפתחות נתח סלמון, חברה קנדית וחברה אוסטרית, ואני יושב עם המנכ"לים שלהם כל כמה חודשים להחליף רעיונות, אנחנו עוזרים זה לזה.
"בישראל הקמתי קהילה מאד חזקה של המנכ"ליות והמנכ"לים בתחום, אנחנו פעמיים בשנה עושים 'אוף-סייט', ומעבירים יחד יום שלם עם פעילויות ושיתופים כנים מחוץ למשרד. קורה כאן משהו גדול, תחום חדש שמתפתח, ומה שהכי מפתיע אותי לטובה זה שכמעט ואין חברות שנסגרו בתחום בישראל, היזמים כאן נחושים יותר מבמדינות אחרות".
מה העתיד של "אושי"?
"דמיין עולם שבו אתה הולך לסופרמרקט לקצב ומבקש נתח סלמון, ברגע שהקצב שואל אותך "אושי או מן הים"? אז נדע שניצחנו. אני מאמין שיש לנו סיכוי להגיע לעתיד כזה ולהוביל אותו".
ידוע שבשר הוא לא הכי בריא וסביבתי, מה הבעיה בדגים?
"היום את מרבית הסלמונים מגדלים בכלובי ענק בים, מאכילים אותם באנטיביוטיקה, הם סופגים כספית, מיקרופלסטיקים וזיהומים, ומשנעים אותם במטוסים ברחבי העולם כדי שיישארו "טריים". זו שרשרת אספקה בעייתית ביותר שגם מזהמת את הסלמון, וגם מזהמת את הסביבה בשינוע שלו. כדי להאכיל את הסלמון צריך לדוג לו דגים קטנים מרחבי האוקיינוס שאותם הוא צורך, אבל האוקיינוס שלנו כבר נמצא במצב של דיג יתר, כלומר תוך כמה עשרות שנים אם לא נוריד את קצב הדיג משמעותית - נייבש את האוקיינוס מדגים לחלוטין".
מדוע אתם לא עושים דגים נוספים?
"סלמון הוא הדג הפופולרי בעולם, אחריו אנחנו מתכננים להמציא דגים שלא היו קיימים עד כה ופשוט להתמקד בלייצר דגים טעימים שלא מעתיקים דג שכבר קיים. בצורה הזו אנחנו נפנה גם לקהל הלא צמחוני שרוצה להתנסות בטעמים חדשים ומעדיף עדיין סלמון מן-הים אבל סקרן לגלות דברים חדשים".
מי החברה בתחום שאתם לוקחים ממנה הכי הרבה השראה?
"'אימפוסיבל', חברה אמריקאית שמייצרת תחליפי בשר. היא הצליחה ליצר מותג נחשק עם מוצרים מעולים והביאה את תחליפי הבשר ל'בורגר קינג' ולמקומות שרק חלמנו להגיע אליהם".
מילה לסיכום?
"אמן שהחבר'ה הצעירים אחרי צבא ילכו ללמוד מדעי מזון במקום מדעי מחשב, משם נביא את האימפקט הכי משמעותי לישראל ולעולם".