הוא חתיך, הוא חכם, הוא קליל, הוא פשוט לתפעול, ועם זאת, פחות ופחות אנשים רוצים לרכוש אותו. באמצע שנת 2010 הפך הטאבלט לכוכב הגאדג'טים, וכיום, רק חמש שנים אחרי הפריצה המזהירה שלו, מכירותיו נמצאות בדעיכה.
החברה למחקר שווקים IDC מצאה כי ברבעון האחרון של שנת 2014 חלה ירידה של 12% במכירות המכשיר על כל סוגיו, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אפל, היצרנית הבולטת בתחום ומי ששיווקה את האייפד, הטאבלט הראשון, סבלה מירידה של 18%; המתחרה המרכזית שלה, סמסונג, רשמה צניחה של 24%; אבל המפסידה הגדולה הייתה חברת אמזון, שמכירות הטאבלט שלה, קינדל פייר, צנחו בתקופה זו ב־70%.
חברת IDC צפתה כי הירידה הזו במכירות לא תחזור על עצמה ב־2015, אך המציאות הוכיחה אחרת. גם ברבעון הראשון של 2015 חוותה אפל ירידה של כ־23% במכירות האייפדים וסמסונג חוותה ירידה של 16.5%. בשורות לא מלבבות לגאדג'ט החביב.
יוברט ג׳ולי, מנכ״ל בסט־ביי העולמית, סיפר בראיון לבלוג re/code שה־טאבלטים היו מאז השקתם מוצר פופולרי ומכניס עבור הרשת שבראשה הוא עומד, אך כעת התחום ״נמצא בהתרסקות", לדבריו, והסיבה היא חוסר החדשנות. הצרכנים אינם ממהרים לשדרג, לאור העובדה שאין בשורה חדשה שתגרום להם להחליף את מכשירם הישן.
הטאבלטים מבוססי אנדרואיד שולטים כיום בשוק העולמי עם כ־62% מהמכשירים, בעוד האייפדים של אפל נמצאים בידי 36% מהמשתמשים. בארצות הברית הגיעה החדירה של המכשיר לכ־40% ממשקי הבית. על פניו מדובר בנתון לא רע, אך זו נבלמה בצורה חדה במהלך 2014. הנתונים חוזים כי הירידה במכירות והשימוש במחשבי הלוח יימשכו עד 2018. עד אז מעריכים שתבוא בשורה בתחום, ותזניק את השוק הזה מחדש.
מדוע הציבור איבד עניין בטאבלט? הסיבה המרכזית היא, ככל הנראה, היעדר צורך ממשי בו. במרבית הבתים הטאבלט משמש כעוד מסך שאינו מנוצל באופן קבוע. בניגוד לטלפון הסלולרי, שהוא מצרך חיוני שצמוד אלינו לאורך כל היום, ולעומת המחשב הנייד או הנייח, שמשמשים ככלי עבודה, הטאבלט נחשב כמוצר נלווה שאינו חיוני עבור המשתמש.
יעילותו ככלי עבודה היא מוגבלת מכמה סיבות. ראשית הוא אינו כולל מקלדת. שנית, החומרה של מחשבי הלוח
חלשה מאוד לעומת המחשבים הניידים, וברוב המכשירים אין מערכת מסודרת לחלוקת תיקיות - דבר המקשה על תיוק ושמירה של מסמכים.
אבל יש עוד סיבה לשחיקת מעמד הטאבלט: חדירתם לשוק של הפאבלטים, הטלפונים הסלולריים בעלי המסך הגדול. עד כה היה המסך הגדול היתרון היחסי של הטאבלט, אך ברגע שיצא טלפון נייד בעל מסך גדול, נוסף לכל יתרונותיו, אין באמת סיבה להחזיק טאבלט.
נראה שמי שטרם הצטייד בגאדג׳ט החביב הזה לא מרגיש שהפסיד משהו, ומי שיש לו, ספק אם ירגיש בחסרונו כשזה יחדל לעבוד. אבל מי שבכל זאת מעוניין לרכוש טאבלט, ימצא שמחירו בארץ נמוך במיוחד, ומתחיל מ־350 שקלים.
אז לפחות בינתיים נראה כי מחשבי הלוח לא עומדים להשתלט על כל בית בישראל ובעולם, אך ישנן תעשיות נרחבות שבהן מחוללים המכשירים הללו שינויים משמעותיים. תחום אחד שהחל לממש את הפוטנציאל הוא הלוגיסטיקה והשילוח. אם קיבלתם לאחרונה חבילה באמצעות שליח, כנראה כבר יצא לכם לחתום על תעודת המשלוח שהתנוססה על גבי מסך הטאבלט שלו.
גם בתחום הרפואה המכשיר מחולל פלאים. בבתי חולים בארצות הברית החלו להשתמש בהם כטבלת רישום עבור כל חולה. הם מצרפים את הטאבלט למיטת החולה, במקום דף המעקב המסורתי. כך ניתן לעדכן בקלות ובמהירות את מצבו של החולה ואת התרופות והטיפולים שאותם הוא קיבל. בנוסף, חברות ביטוח רבות החלו להציע למבוטחיהן, החולים המרותקים לביתם, את מכשירי הטאבלט על מנת שיוכלו לתקשר עם הרופאים שלהם, ובכך לחסוך את הטרחה הכרוכה בביקור במרפאה.
תחום משיק לרפואה שבו חוללו מחשבי הלוח שינוי משמעותי הוא טיפול בבעלי צרכים מיוחדים. במכון מאי האמריקאי מדווחים כי בעזרת שימוש במכשיר הצליחו להביא ילדים אוטיסטיים או בעלי ליקויים חמורים בתקשורת לתקשר בצורה טובה יותר עם משפחתם ועם הסביבה.
על פניו נראה שחברות הענק יידרשו בתקופה הקרובה לחזור לדפי התכנון ולמצוא רעיונות שיחוללו מהפכה בתחום, אחרת קשה לראות את הענף מתאושש ואת המכשירים מגיעים לכל בית.