עני מאשים: פייסבוק מנסה לעזור וחוטפת קיתונות של ביקורת

בתחילת החודש השיקה פייסבוק את פרויקט Internet.org שמטרתו, כך לפי הודעות החברה הרשמיות, להביא את בשורת האינטרנט לכארבעה מיליארד אנשים שאין ביכולתם לממן את עלותו. מדובר בשירות מוגבל ביותר, הכולל מספר אתרים ובהם כמובן פייסבוק, המקודם בעזרת מספר תאגידי ענק כדוגמת סמסונג, אריקסון, נוקיה, קוואלקום ואחרות.

באתר שנפתח לטובת היוזמה מופיעה הכתובת ,Internet by Facebook ובתיאור הפרויקט נכתב, שוב ושוב, שהיוזמה בהובלת פייסבוק. כלומר שלא תפספסו את העובדה שהאינטרנט מובא אליכם, אנשי העולם השלישי הנבערים, באמצעות פייסבוק. ואם לציניקנים שבכם עוד היה ספק לגבי המניעים של החברה, לפחות למניע של יחסי ציבור הם לא יכולים להתכחש.

הגישה לשירות מתאפשרת דרך האתר internet.orgg , דרך אפליקציות ייעודיות או דרך האפליקציה של פייסבוק. השירות מאפשר כיום טעינה של אתרים מעטים, ללא תמונות באיכות גבוהה, וידיאו או קול. האינטרס של ספקיות האינטרנט, המשתפות פעולה ומאפשרות נגישות חינם לפרויקט, הוא ככל הנראה האמונה שהמשתמשים בשירותים הבסיסיים יבקשו בהמשך להרחיב את השירותים בתשלום.

כידוע, כבר שנים שארגוני האינטרנט השונים ברחבי העולם לא ממש מחבבים את פייסבוק, בייחוד לאור העובדה שהחברה אוגרת נתונים רבים על המשתמשים שלה, ועל פי הדיווחים גם סוחרת בהם. כעת זוכה גם הפרויקט החדש של הרשת החברתית לביקורת מכל הכיוונים, ולפיה ההגבלה על מספר האתרים שאליהם מתאפשרת גישה היא למעשה צנזורה ופגיעה בניטרליות הרשת.

קרן החזית האלקטרונית, ארגון בינלאומי הנאבק על זכויות ניטרליות ברשת, יצאה בהודעה קשה ובה נטען: "קיים סיכון אמיתי שפייסבוק ושותפותיה בחרו בפרויקט שעלול להפוך לגטו למשתמשים עניים, במקום למקפצה לאינטרנט כולו".

בנוסף, 67 קבוצות דיגיטליות מרחבי העולם שלחו מכתבים לפייסבוק כדי להביע את מחאתן על אופי השירות ועל היוזמה הפסיאודו־חברתית. "אנחנו בטוחים שניתן לספק אינטרנט מוגבל חינם, כשהוא מאובטח ואינו מתבסס על רשימה מרכזית של אתרים מאושרים על ידי פייסבוק ושותפותיה".

השירות החדש של פייסבוק כבר נחסם לשימוש בקנדה, בהולנד, בצ'ילה ובמדינות אחרות. לא בגלל היותו חינמי, אלא כי הוא פוגע בחופש הביטוי ובשוויון ההזדמנויות לגישה חופשית למידע ברשת. אבל הסערה הגדולה ביותר סביב הנושא הזה מתרחשת כיום בהודו. 

יותר ממיליון אזרחים הודים כבר חתמו על עצומה הקוראת למשרד התקשורת ההודי למנוע את הפצת הפרויקט האינטרנטי של פייסבוק. המשקיע ההודי מאשא מורטי טען שמדובר ב"ניצול העניים באזורים לא מפותחים של העולם, כדי שיהפכו להיות לקוחות של הרשת החברתית בטענה שמדובר במטרה נדבנית ובהצעת גרסה עלובה של הדבר האמיתי. זו נראית כמו תוכנית בהסוואה של המחלקה לאיסוף משתמשים חסרי יכולת

כלכלית בפייסבוק".

מנהלי המחאה החליטו לפגוע כלכלית באפליקציות שמשתתפות ביוזמה באמצעות הענקת ציונים נמוכים לאפליקציה. יעילותה של המחאה הזו כה

גדולה, עד שחלק מהאפליקציות, דוגמת Flipkart , החליטו לפרוש מהיוזמה לאחר שהחל הקמפיין השלילי. הודו היא מדינה גדולה בעלת פוטנק

ציאל כלכלי רחב בעבור פייסבוק.

בחברה מודעים לכך, ולכן החליטו לפרסם מאמר דעה של המנכ"ל, מארק צוקרברג, ב"הינדוסטן טיימס".  לדבריו, הפרויקט, אשר אפשר לכתשעה מיליון משתמשים חדשים לגלוש באינטרנט, מציע "גישה חינם בשפה המקומית לשירותי אינטרנט בסיסיים". עכשיו נשאלת השאלה האם פייסבוק הוא שירות בסיסי או חיוני בעבור אותם משתמשים, ומדוע הוא הועדף על פני שירותים מעט יותר חיוניים ממנו. 

צוקרברג בחר לעוות את טענת המבקרים וטען: "ישנם אנשים מסוימים שביקרו את הרעיון... שמציע שירותי אינטרנט בסיסיים בחינם, באומרם שהצעה של כמה שירותים בסיסיים בחינם יוצא נגד ניטרליות הרשת. אני חולק על כך... ניטרליות הרשת וגישה אוניברסלית יכולים וצריכים לחיות יחד".

אחד המגיבים למאמר של צוקרברג כתב: "הרעיון המרכזי של האינטרנט היה תמיד בחירה וחופש. בלעדיהם אתה לא נותן לאנשים האלה אינטרנט, אתה רק מפרסם להם את השירותים שלך".

באמצעות שירות זה הופכת פייסבוק את עצמה לשומר הכניסה לאינטרנט בעבור חלק גדול מאוכלוסיית העולם. מבחינת החברה, פייסבוק היא האינטרנט במדינות העולם השלישי. האינטרס הכלכלי מבחינתה ברור: היא יכולה להוסיף מאות מיליוני משתמשים חדשים, שיחשפו בפניה את הנתונים שלהם. מדובר בפוטנציאל גדילה משמעותי למאגר המשתמשים שלה, שמיצה את עצמו במדינות העולם המערבי.

בניסיון להתמודד עם הביקורות הקטלניות, פייסבוק הודיעה שתאפשר למפתחים ולשירותי צד שלישי גישה לפיתוח בשירות החדש, אם יעמדו בקריטריונים. 

"אנו סבורים שגישה חלקית לאינטרנט עדיפה על לא כלום, ואם זה מה שהפרויקט היה מספק, למשל דרך הגדרת גישה לפי כמות נתונים מסוימת לכל אתר, אז הדבר היה זוכה לתמיכתנו המלאה, אך זה לא המקרה", טענו בקרן החזית האלקטרוני. "במקום זאת, הפרויקט מציב תנאים ומגבלות שלא רק שאינן הופכות אותו לשירות אינטרנט אמיתי, אלא אפיק לו ככזה המסכן את פרטיותם וביטחונם של המשתמשים".

הדוברת של פייסבוק, סמאן אשיר, מסרה בתגובה לקונית באימייל לתקשורת המתעניינת: "אנו משוכנעים שיותר ויותר אנשים שייהנו מגישה

לאינטרנט ויראו את היתרונות שלו ירצו להשתמש ביותר שירותים. אנו מאמינים בזה עד כדי כך, שעבדנו עם מפעילים להציע שירותים בסיסיים לאנשים ללא תשלום. אנו משוכנעים שמשתמשים חדשים ירצו במהרה לעבור משירותים בסיסיים ולשלם עבור שירותים יותר מגוונים ובעלי ערך". גם בתגובה הרשמית פייסבוק מתקשה להסתיר את המניע הכלכלי שלה: מכירת שירותים בתשלום.

"עד אשר הרשת החברתית תפתח באמת את השירות לכל אחד ולכולם, הפרויקט לא יעמוד בהבטחה של שמו", טענו בקרן החזית האלקטרוני. אולם זהו אינו השירות היחיד הבעייתי, בלשון המעטה, שאותו מקדמת פייסבוק בתקופה האחרונה.

רק בשבוע שעבר השיקה פייסבוק את Instant Articles s , שירות המאפשר לקרוא כתבות של יצרני תוכן בולטים, דוגמת "ניו יורק טיימס" ו"באזז־פיד", על הממשק של פייסבוק ללא צורך לעבור לאתר תוכן המקור. גם במקרה זה זוכה היוזמה של הרשת החברתית לביקורת חריפה, שלפיה היא מנסה להשתלט על התוכן ועל תנועת הגולשים של ענקיות תוכן, דבר שעלול להעלים אותן בטווח הנראה לעין.

הדבר היחיד שבטוח הוא שפייסבוק צוברת לה עוד שונאים ומבקרים מסביב לגלובוס, וממגוון רחב של קבוצות ומעמדות. כדאי למנהלי החברה להתחיל לחשוש מאובדן הלגיטימציה שלה כרשת חברתית פתוחה, וגם כשחקן מוביל ברשת האינטרנט.